הכתב העברי הקדום – הבדלי גרסאות

-->

ספרי ה[[מקרא]] שנוצרו, גובשו או נערכו קודם ל[[תקופת בית ראשון]] ובמהלכה, נכתבו אל נכון ב'''כתב העברי הקדום''' אשר היה הכתב היחיד לכתיבת שפת תושבי [[ממלכת יהודה]] ותושבי [[ממלכת ישראל]] באותה העת.{{ביאור|שם=אשורי בחז"ל|1=אם כי ישנן גישות מסורתיות האוחזות בדעה לפיה התורה או [[לוחות הברית]] נכתבו במקורם (בעת [[מתן תורה]] ב[[הר סיני]], לפי הגישה המסורתית) בכתב המרובע (המכונה במקורות הרבניים: "כתב אשורי"). גישה זו צמחה מבעיה תאולוגית; מאחר שה[[הלכה]] ה[[יהדות|יהודית]] מייחסת [[קדושה (יהדות)|קדושה]] לכתב המרובע, כיצד ייתכן שתהיה קדושה לכתב שהוא אינו הכתב המקורי, אלא חידוש מאוחר? ויתרה מזאת, לכתב העברי הקדום, המקורי לכאורה, אין כל קדושה? וכדברי [[שד"ל]]:

ובכך ניתן להסביר [[ביקורת נוסח המקרא#שינויי אותיות|חילופי אותיות]] שנמצאים במקרא הדומים אך ורק בכתב האלפבית העברי הקדום ולא באלפבית העברי המרובע{{ביאור|1=למשל האותיות א/ת מתחלפות באלפבית העברי הקדום (בעיקר ב[[אלפבית שומרוני|ווריאציה השומרונית]]: [[קובץ:אלף ותיו באלפבית שומרוני.jpg|25px]]), ולסיבה זו תולים חוקרי נוסח המקרא למשל את חילופי הכתיב "אצבן"/"תצבן" בין [[נוסח המסורה]] ו[[תרגום השבעים]] (Θασοβὰν) ל{{תנ"ך|בראשית|מו|טז|קצר=כן}}.{{הערה|[[משה צפור]], '''תרגום השבעים לבראשית''', [[אוניברסיטת בר-אילן]], 2005, עמ' 568 {{גוגל ספרים|1=WW4QAQAAIAAJ&q=%D7%AA%D7%A6%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%A6%D7%91%D7%9F&dq=%D7%AA%D7%A6%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%A6%D7%91%D7%9F&hl=iw&ei=JVyLTJbXM8eQjAf_voGmBg&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=2&ved=0CCgQ6AEwAQ}}}}{{ביאור|1=הראשון שהעלה למעשה הצעה זו הוא [[שד"ל]], שהגיע למסקנה לגבי מילים רבות במקרא כי נערכו בהן חילופי אותיות; את חילופי האותיות לא יכול היה להסביר בדמיון באלפבית העברי המודרני, ומשום כך הוא בחר לצדד בדעה התלמודית שבעבר נהג כתב אחר, על אף שבזמנו אימצו כולם, ביהדות ואף בנצרות שמחוצה לה, את הדעה האחרת בתלמוד הטוענת לקדמותו של האלפבית המודרני. ראו: שד"ל, במכתב המודפס בסוף החיבור "'''כרמי שומרון'''" ל[[רפאל קירכהיים]], ט' סיון תרי"א (9 ביוני 1851), [[פדובה]], עמ' 106–109 {{גוגל ספרים|1=LpZHAAAAYAAJ&pg=PA106}}}}

מבין [[המגילות הגנוזות]] שנמצאו במערות קומראן נמצאו מגילות, המתוארכות למאות 3-2 לפנה"ס, הכתובות בכתב העברי הקדום (ומסומנות על ידי החוקרים: "paleo"). כמו כן בכמה וכמה כתבי יד מקראיים מ[[העת העתיקה]], הן [[עברית|עבריים]] (ב[[אלפבית ארמי|כתב הארמי]], המרובע) והן [[יוונית|יווניים]], נהג הסופר לכתוב באותיות הכתב העברי הקדום את השם "[[אל]]" ({{פ|א}}{{פ|ל}}) או את השם "[[יהוה]]" ({{פ|י}}{{פ|ה}}{{פ|ו}}{{פ|ה}}) (ראו תמונה 2).{{ביאור|תופעה זו תוארה כבר על ידי [[הירונימוס]] בהקדמתו ל[[ספר שמואל]] בתרגום ה[[וולגטה]] שלו: "Helmeted Introduction". (תרגום חופשי לעברית: "ואנו מוצאים במגילות יווניות שבידינו כיום את שם-הארבע-אותיות של האל הכתוב באותם אותיות עבריות עתיקות". תרגום לאנגלית באתר [http://www.ccel.org/ccel/schaff/npnf206.vii.iii.iv.html Christian Classics Ethereal Library]<!-- מקור נוסף: http://www.tertullian.org/fathers/jerome_preface_kings.htm -->). ואכן, ב[[המגילות הגנוזות|מגילות הגנוזות]] שנמצאו במערות קומראן ניתן היה להבחין בתופעה זו (ראו תמונה 2).}}{{הערה|1=טוביה וכסלר, '''צפונות במסורת ישראל''', [[הוצאת ראובן מס]], 1968. עמ' 131 [http://books.google.co.il/books?ei=2J7BTPGXJJG84AavuJmqDA&ct=result&id=O2AgAAAAMAAJ&dq=%D7%98+%D7%95%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%A8+%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&q=%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94#search_anchor עמ' 131].}}