יהדות אוסטריה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 2:
'''יהדות אוסטריה''' היא קהילה יהודית עתיקת יומין המתקיימת בשטחה של מדינת [[אוסטריה]] המודרנית, אשר שורשיה נעוצים, ככל הנראה, ב[[כיבוש]] ה[[הקיסרות הרומית|רומי]]. במהלך הדורות ידעה הקהילה עליות ומורדות: בתקופות מסוימות נהנתה משוויון זכויות ושגשוג תרבותי, ובעתות אחרות סבלה מ[[פוגרום|פוגרומים]], [[טרנספר|גירושים]] ו[[עלילת דם|עלילות דם]].
 
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית כ- 175,000 יהודים. לאחר כיבוש אוסטריה בידי [[גרמניה הנאצית]] בשנת [[1938]] היגרו ממנה תוך זמן קצר מרבית היהודים לארצות המערב ול[[ארץ ישראל]]. כמעט כל אלה שלא עזבו ניספו ב[[שואה]]. לאחר ההגירה והשואה קטנה הקהילה בצורה משמעותית, וכיום היא מונה 8,140 נפש (לפי מפקד האוכלוסין של 2001), אף על פי שהערכות שונות גורסות כי האוכלוסייה היהודית באוסטריה כיום מונה כ-9000 איש,{{הערה|1=[http://www.ajcarchives.org/AJC_DATA/Files/2005_4_WJP.pdf AMERICAN JEWISH YEAR BOOK, 2005]}}, 15,000 איש,{{הערה|1=[[Ariel Muzicant]]: ''[http://www.restitution.or.at/modules.php?op=modload&name=News&file=article&sid=88&mode=thread&order=0&thold=0 Österreich ist anders.]'' May 12th, 2005. First published in: [[Der Standard]], May 4th, 2005}} ו/או 20,000 איש.{{הערה|1=Marijana Milijković: ''[http://derstandard.at/?url=/?id=1220457963167 Von einer Blüte ist keine Rede – Dennoch tut sich was in der jüdischen Gemeinde: Der Campus im Prater eröffnet.]'' [[Der Standard]], September 12th, 2008, page 2}}.
 
==היסטוריה==
שורה 48:
 
===ימי הביניים===
לפי ממצאים ארכאולוגיים יהודים ישבו באוסטריה לפחות למן המאה השלישית לספירה.{{הערה|אסף אוני, [http://www.haaretz.co.il/1.1311628 איך אומרים "שמע ישראל" ביוונית עתיקה?], אתר [[הארץ]]}}. משערים כי היהודים הראשונים הגיעו לאוסטריה עם [[לגיון|לגיונות]] הכיבוש הרומאי. זאת משום שאותו לגיון שהשתתף בכיבוש האזור הגיע הישר מן דיכוי [[המרד הגדול]], וישנה סבירות גבוהה לכך שהביא עמו שבויים יהודיים, אך אין לסברה זו אף הוכחה חד משמעית.{{הערה|1=[http://www.haaretz.com/hasen/spages/964809.html 3rd century amulet - sign of earliest Jewish life in Austria - Israel News {{!}} Haaretz Daily Newspaper]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}.
 
על פי מסמך מסוף [[המאה ה-10]], הקובע שוויון זכויות בין הסוחרים היהודים ל[[נצרות|נוצרים]] ב[[דנובה]], ניתן לשער כי היהודים ישבו ב[[וינה|ווינה]], אך גם לכך אין הוכחה חד משמעית. קיומה של קהילה יהודית באופן ודאי ידוע לנו רק לאחר תחילת [[המאה ה-12]], כשזו החזיקה בשני בתי כנסת, גבתה מס בין חבריה - וסבלה מפרעות. באותה מאה גדל היישוב היהודי בווינה עם קליטתם של מתיישבים יהודים מ[[בוואריה]] ומ[[ריינלנד|ארץ הריין]].
 
בתחילת [[המאה ה-13]] פרחה הקהילה היהודית. אחת הסיבות העיקריות לשגשוג הייתה הכרתו של [[פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] בכך שהיהודים הם קבוצה [[גזע (אדם)|גזעית]] ו[[דת]]ית נפרדת, ובשל כך לא יוכלו לקבל את החוק הנוצרי הכללי. על יסוד הנחה זו פרסם הקיסר ב[[יולי]] [[1244]] [[פריווילגיה (כתב זכות)|כתב זכויות]] ליהודים, בו עודד את היהודים לעסוק בהלוואת-כספים, עודד הגירת יהודים נוספים לארצו והבטיח להם הגנה וזכויות [[אוטונומיה|אוטונומיות]], כגון זכות לשפוט את עצמם ולגבות מס ביניהם. כתב זכויות זה השפיע על ממלכות אחרות ב[[אירופה]], כגון [[הונגריה]], [[פולין]], [[ליטא]], [[שלזיה]] ו[[בוהמיה]], בהן היה אחוז גבוה של יהודים בקרב האוכלוסייה הכללית.{{הערה| [http://www.fordham.edu/halsall/jewish/1244-jews-austria.html כתב הזכויות במלואו] <small>(ב[[אנגלית]])</small> }}.
 
בתקופה זו עסקו היהודים בעיקר ב[[מסחר]] וב[[גביית מס]], והגיעו לעמדות מפתח גם ברבים מתחומי החיים האחרים באוסטריה. בשנת [[1204]] נבנה בווינה בית הכנסת הראשון שמופיע בתיעוד. בתקופה זו זכו היהודים לפריחה דתית, ובשל כך התיישבה בווינה קבוצה של מספר רבנים מחכמי [[אשכנז]], אשר כונו "חכמי וינה" או "גדולי אסטרייך" (אוסטריה). הקבוצה ייסדה בווינה [[בית מדרש]] שהיה לגדול בתי המדרש באשכנז באותם ימים. בין רבני הקבוצה נמנים ר' [[טוביה מווינה]], ר' [[יונתן מווינה]] ור' [[יצחק בן משה]] שהיה רבו של [[המהר"ם מרוטנבורג]]. יצחק בן משה כתב בווינה את פירושו המפורסם לגמרא "[[אור זרוע]]".
שורה 63:
 
====גירוש אוסטריה====
באמצע [[המאה ה-15]], עם הקמת תנועתו האנטי-קתולית של [[יאן הוס]] ב[[צ'כיה]], החמיר מצבם של היהודים עקב האשמות בכך ששיתפו פעולה עימה. בשנת [[1420]] הגיעה הקהילה לשעת שפל חמור ביותר, עת יהודי מפרנסי העיר [[אנס (עיר)|אנס]] שב[[אוסטריה עילית]] הואשם בעלילת שווא של [[חילול לחם הקודש]]. עלילה זו גרמה לכך שהקיסר [[אלברכט השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|אלברכט החמישי, ארכידוכס אוסטריה]] פקד לאסור את כל יהודי אוסטריה. 270 יהודים הועלו על המוקד בפומבי והשאר גורשו מאוסטריה בחוסר כל. בכך הייתה אוסטריה הראשונה בין מדינות מרכז אירופה שגירשה את תושביה היהודים.{{הערה|[http://www.jewishvirtuallibrary.org/austria-virtual-jewish-history-tour Austria Virtual Jewish History Tour] {{אנגלית}}}}. בשנת [[1469]] בוטל צו הגירוש על ידי הקיסר [[פרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרידריך השלישי]], שנודע ביחסו הטוב ליהודים ואף כונה "מלך היהודים", עם התרתו ליהודים לשוב ולהתיישב בכל ערי [[שטיריה]] ו[[קרינתיה]]. תחת שלטונו זכו היהודים לתקופת רגיעה קצרה (בשנים [[1440]]–[[1493]]).
 
===עליית הקנאות הדתית הישועית===
שורה 128:
{{הפניה לערך מורחב|שואת יהודי אוסטריה}}
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 152-64-40, Wien, SS-Razzia bei jüdischer Gemeinde.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ביצוע "רַציה" (razzia - סקירה מקיפה) לאחר הסיפוח של אוסטריה לגרמניה במטה ה-"Israelitische Kultusgemeinde" (הגוף הרשמי המייצג של הקהילה היהודית) בווינה, מרץ 1938.]]
הפריחה התרבותית נגדעה עם סיפוח אוסטריה ל[[גרמניה הנאצית]] ב-[[1938]] (ה"[[אנשלוס]]"). ערב הסיפוח חיו באוסטריה 181,882 יהודים, כאשר מתוכם 167,249 איש חיו ב[[וינה|ווינה]]. אף על פי שאלפי יהודים היגרו החוצה מהמדינה לפני מועד זה. יחד עם האנשים אשר אחד מהוריהם או אחד מהסבים שלהם היה יהודי, אשר גם כן נרדפו על ידי הנאצים, מספרם הכולל של היהודים והאנשים אשר היו בעלי מוצא יהודי מוערך בסביבות 201,000 עד 214,000 אנשים.{{הערה|שם=OEHK}} כשני שלישים מיהודי אוסטריה היגרו ממנה בתקופה שלאחר הכיבוש הגרמני ב-[[1938]] ועד [[1941]] כאשר הייתה עדיין אפשרות לעזוב. רוב המהגרים התיישבו ב[[ארצות-הברית]], [[בריטניה]], [[ארץ-ישראל]] ו[[דרום-אמריקה]].{{הערה|{{הצופה||מזימת הנאצים לרוקן את ווינה מיהודיה|1941/02/02|00202}}}}. כמעט כל אלה שלא עזבו בזמן ניספו בשואה.
 
הנאצים נכנסו לאוסטריה ללא שום התנגדות צבאית, ואף התקבלו באהדה על ידי רוב האוסטרים. מיד עם כניסתם לאוסטריה החלו הנאצים במדיניות אנטי-יהודית גלויה בכל רחבי המדינה. היהודים גורשו מכל החיים התרבותיים, הכלכליים והחברתיים של אוסטריה והושפלו עד עפר כשאולצו לבצע משימות משפילות שונות, ללא הבדלי גיל מעמד ומין.{{הערה|1=[http://www.scrapbookpages.com/Mauthausen/MauthausenPhotos/OldPhotos/ScrubbingSidewalk.jpg תמונה של יהודים מתבזים בניקוי רחובות בפקודת הנאצים] }}. הקהילה היהודית של אוסטריה בוטלה באופן רשמי.
 
באותה שנה של הסיפוח, אירע בגרמניה [[ליל הבדולח]], בעקבות התנקשותו של היהודי [[הרשל גרינשפן]] בדיפלומט הגרמני [[ארנסט פום ראט]] בצרפת. בתי כנסת ומבנים יהודים רבים בכל רחבי גרמניה נופצו ונבזזו על ידי ה[[היטלריוגנד]] וה[[אס אה]], וכמו כן בתי יהודים רבים. במהלך אותו הלילה נהרגו 100 יהודים.
שורה 174:
 
====יהדות חרדית====
בווינה ישנו ריכוז חרדי בן כמה מאות משפחות. בקהילות הספרדיות (הבוכרים והג'ורג'ים) ישנם חרדים, וכן בקהילת חב"ד. מלבד קהילות אלו ישנן 4 קהילות חרדיות-אשכנזיות נוספות, המתרכזות בעיקר ברובע השני (Leopoldstadt).{{הערה|1=[http://www.jdn.co.il/news/119033 ראו כאן את מפת אזור הקהילה החרדית].}}. הקהילות מחזיקות בתי כנסת ו[[כולל אברכים|כוללי אברכים]].
*הקהילה הוותיקה היא קהילת "אגודת ישראל", לה בתי כנסת ב"טמפל-גאסה" וב"גרינאנגר-גאסה". לקהילה תלמוד תורה לבנים המונה כ-30 תלמידים. קהילה זו מודרנית ביחס לקהילות החרדיות האחרות. רב הקהילה הראשון היה הרב חיים ירחמיאל גרינפלד ([[תרע"ו]] - [[תשנ"ב]]), מראשי אגודת ישראל העולמית וחבר הנהלתה. בשנת [[תש"י]] השתקע בווינה לאחר שפעל להצלת יהודים מ[[צ'כוסלובקיה]], ובהתארגנות מחודשת של אגודת ישראל במרינבד. את מקומו ממלא בנו רבי דוד יהודה לייב, שכיהן לפני כן כ[[מו"צ]] ב[[בית הדין זיכרון מאיר]], של [[הרב וואזנר]]. לקהילה זו מסונפת קהילתו של הבנקאי הווינאי טומי מושקוביץ׳.
*קהילה נוספת היא קהילת "מחזיקי הדת". רב הקהילה הראשון היה הרב [[בצלאל שטרן (רב)|בצלאל שטרן]] מחבר [[שו"ת]] "בצל החכמה". בשנת [[תשמ"א]] הוא עלה לישראל ואת מקומו מילא בנו, הרב חיים, עד לפטירתו בשנת [[תשס"ז]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_36030_47.pdf ראו כאן ביוגרפיה].}}. כיום רב הקהילה הוא הרב משה אליעזר וייס, שכיהן לפני כן ב[[לוגנו]]. לקהילה [[תלמוד תורה]] לבנים ו[[ישיבה קטנה]] בראשות הרב ירמיה גולדמאן.
*קהילת "אהל משה", בראשות הרב אשר מרגליות (נכדו של רבי ישראל לייב מ[[חסידות פרמישלאן|פרמישלאן לונדון]]).
*קהילת "קהל חסידים" אשר פרשה מקהילת אוהל משה. בראשות הרב אברהם יונה שוורץ.