מנזר אותימיוס – הבדלי גרסאות

המנזר נוסד תחילה כ[[לאורה]] ובו [[כנסייה]] שסביבה נבנו 12 תאי מגורים ל[[נזיר]]ים. בשנת [[482]], מספר שנים לאחר מותו של אותימיוס בשנת [[473]], הפך המנזר ל[[קוינוביון]], הוא הוקף [[חומה]] ובמרכזו הוקמה כנסייה חדשה. במנזר נחצבו [[בור מים]] גדול שסיפק את צורכי הנזירים ואיפשר לקיים באתר [[בוסתן]]. אותמיוס עצמו נקבר ב[[קריפטה]] מתחת ל[[קפלה]] קטנה שנבנתה במרכז המתחם, וזו השתמרה. המנזר נפגע ב[[רעידת אדמה]] בשנת [[660]] אך שוקם והמשיך להתקיים עד [[המאה ה-13]]. במאה ה-13 הפך האתר ל[[חאן (מבנה)|חאן דרכים]] אשר נודע בשם "חאן אל-אחמר" (החאן האדום), וננטש באופן סופי ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]]. האתר לא היה נגיש לקהל עד שנת [[2010]], עת הועבר לניהולה של [[רשות הטבע והגנים]].