נכי נאצה – הבדלי גרסאות

למרות ההצלחה, החליטו חברי הלהקה לפרק את החבילה. פדריקו המשיך את הקו האנרכיסטי של הלהקה בלהקות [[דיר יאסין (להקה)|דיר יאסין]] ו[[סמרטוט כחול לבן]], סנטיאגו, שהיה חבר באותה עת בלהקת USF, מיקד את פעילותו בלהקה ובהמשך הצטרף ללהקת [[Sleep Furious]], עודד טל פרש מקריירה מוזיקלית, וקריאל העתיקה את מקום מגוריה לארצות הברית ונשארה שם. בדצמבר [[1997]] איתי לוי העתיק את מגוריו ל[[קליפורניה]] והחל לפעול יחד עם [[גרג וילקנסון]] כצמד ה[[גריינדקור]] [[Lana Dagales]].

 

 

למרות שהלהקה התפרקה, ב-[[2002]] יצא תקליטון אוסף ב[[לייבל]] "[[Malinke Records]]". התקליטון, שנקרא "[[קרתגו כחול לבן]]", כלל 6 שירים של הלהקה שהוקלטו ב-1997 אך לא ראו אור, ביניהם "גיליוטינה לאוליגרכיה הישראלית", "חרדים עם רוטווילרים", "רצח לחיים מפשע" ו"עכשיו אני אמור לעצור", שיר אישי, נאיבי ולא פרובוקטיבי של פדריקו גומז אודות כך שהגשים את מטרתו - להקים להקה ולהצליח, ועל כך שלמרות הפירוק הוא עדיין ממשיך לפעול במקומות אחרים. באותה שנה הוציא הלייבל [[בושת רקורדס]] את האלבום "הצדיעו למשטר החדש" על גבי [[תקליטור|דיסק]]. כמו כן, הלייבל הודיע על כך שמתוכננת לצאת בעתיד דיסקוגרפיה של נכי נאצה, אך הפרויקט מעולם לא יצא לפועל.