תרדמת – הבדלי גרסאות

כאשר מגיע חולה השרוי בתרדמת, יש לברר את משך התפתחה התרדמת שהוא הקריטריון המשמעותי ביותר. כך למשל, הופעה פתאומית של תרדמת יכולה לרמז על בעיה ווסקולרית - למשל שבץ של גזע המוח או [[דימום תת-עכבישי]]. מהלך איטי יותר, של ימים עד שבוע או יותר, אופייני לגידול, אבצס או המטומה סאב-דוראלית כרונית. תרדמת שמופיעה לאחר מצב בלבולי או מצב של [[דליריום]], ללא הופעה של סימני צד, היא כנראה עקב סיבה מטבולית. אם התרדמת התרחשה לאחר סימנים כגון שיתוק חלקי של הגוף, אפזיה וכדומה, והתקדמה במהירות, יש לחשוד בדימום תוך מוחי.

* בדיקת פונדוס- בבדיקת עיניים עם אופתלמוסקופ ניתן להעריך האם קיימת פפילאדמה (בצקת פטמות של דיסק עצב הראיה) או דימומים ברשתית, שיכולים להעיד על יתר לחץ דם או יתר לחץ תוך גולגלתי מוגבר.

קיימת חלוקה פשטנית לשלושה סוגים של תרדמת על פי הסבר פתו-פיזיולוגי: סוגים אלו מתייחסים למיקומם ביחס ל[[טנטוריום]] ולהתבטאותם הקלינית. סוג מרכזי אחד הוא נגעים מבניים באזור סופרה-טנטוריאלי במוח (כמו למשל, המטומה אפידוראלית, המטומה סאב-דוראלית, דימום ברקמת המוח כתוצאה מטראומת ראש, שבץ וגידולים מוחיים. סוג מרכזי אחר הוא נגעים מבניים באזור סאב-טנטוריאלי (מתחת לטנטוריום)- כגון מצב בו יש חסימה של עורקים בזילאריים, דימום של הצרבלום, pons או דימומים בגומה האחורית. סוג שלישי ואחרון כולל אנצפלופתיות דיפוזיות- כגון אנצפליטיס, מנינגיטיס, דימום תת-עכבישי, היפוגליקמיה, הרעלת סמים, אנצפלופתיה כבדית, הפרעות אלקטרוליטריות ועוד.

[[זעזוע מוח]] או concussion, הוא פגיעה קלה ביותר במוח, והיא לא מובילה לתרדמת. במצב של זעזוע מוח אין דימום תוך מוחי, והחבלה מתאפיינת בשינוי חולף של מצב ההכרה: אובדן הכרה קצר, בלבול, או [[אמנזיה]]. קיימים מדדים לזעזוע מוח קל, בינוני או קשה. ב- CT אין סימנים לדימום. אדם אשר קיבל מכה בראש לא יכול לחזור לפעילות גופנית שמסכנת בחבלת ראש חוזרת, כל עוד קיימים סימפטומים של זעזוע מוח כגון בלבול, אמנזיה וכדומה. בדרך כלל מדובר בתקופה של כשבוע סביב האירוע עצמו.