הטיה (דקדוק) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישור פנימי
מ הוספת קישור לבקרת איכות
שורה 6:
::<small>הערה: מקרים קיצוניים, בהם נראה כי למילים הנגזרות אין שום קשר משמעות, כמו "דיבר" ו"הדביר" או "מספר" ו"מספריים", מתבררים הרבה פעמים כגזירות של מילים משורשים [[הומונימיה|הומונימיים]]. דהיינו, מילים אלו אינן גזורות אלו מאלו והן דומות על דרך המקרה. בדוגמה "דיבר" ו"הדביר", "הדביר" אינה הטיה של המילה המקראית "דיבר" אלא של [[מילה שאולה]] מ[[אכדית]] ובדוגמה עם ה[[שורש (שפות שמיות)|שורש]] "ס.פ.ר", גם כן מדובר במילים שאולות משפות שונות. עוד תופעה שמרחיקה את משמעות הגזירה ממשמעות מילת הבסיס היא תופעת ההשאלה. לדוגמה, "התאבד", אין פירושו, גרם לעצמו לאבד את הדרך או גרם לעצמו לטעות בניווט. יש כאן השאלה, שרומזת ל"הרג את עצמו".</small>
 
קיומן של ההטיות גזירה מגדיל באופן משמעותי את [[אוצר מילים|אוצר המילים]] של השפות הטבעיות. לדוגמה, המשפט "עֲבוֹד, לִמְדִי, נַצְלוּ אֶת זְמַנְּכֶם", ייכתב באנגלית, באופן בו אי אפשר לדעת מתי הדובר פונה לגבר, מתי לאישה ומתי לשניהם גם יחד. ההטיות מאפשרות גם לקצר משפטים ("שְׁלַח דָאוֹנִי הַשָּׁמַיְמָה" במקום "שְׁלַח אֶת הַדָּאוֹן שֶׁלִּי אֶל הַשָּׂמִים"). לעומת זאת, ההטיות הדקדוקיות מאפשרות [[בקרת איכות]] על קליטת המסר הנשמע או הנקרא (אם לקורא או לשומע לא ברור, למשל, אם הופיעה במפשט המילה "אתם" או "אתן", הטיית ה[[פועל (בלשנות)|פועל]] שאחרי מילה זו תבהיר את העניין).
 
ישנן שפות, שבהן יש יותר אפשרויות הטיה של מילים, ביחס לשפות אחרות. ב[[אנגלית]], למשל, [[תואר השם|תארים]] אינם מקבלים הטיות (אין הבדל בין "יָפֶה", "יָפָה", "יָפוֹת" ו-"יָפִים"), אך ב[[צרפתית]] הם דווקא כן מקבלים. ב[[שפות שמיות]], לדוגמה, יש יכולת הטיה רבה יותר מאשר ב[[שפות הודו-אירופיות]]. למעשה, בשפות שמיות, כמעט כל אוצר המילים הוא הטיות של [[שורש (שפות שמיות)|שורשים]] בני שלושה [[עיצור]]ים. כך לדוגמה, ב[[עברית]], שמות עצם רבים, פעלים רבים וכמה תארים הם הטיות של השורש כ.ת.ב. פירוט שמות עצם: "[[מכתב]]", "[[מכתבה]]" ([[שולחן כתיבה]]) "[[כתב יד (כתב)|כְּתַב]] (צורת שרטוט האותיות, כמו "כתב יד"), "כְּתָב" (מסמך, כמו "[[כתב האמנה]]"), "כתובה" (חוזה). פירוט פעלים: לכתוב, להכתיב, להתכתב, לכתב, לשכתב. פירוט תארים: כתיב (ניתן לכתיבה), מכותב.