קתרזיס – הבדלי גרסאות

{{פירוש נוסף|נוכחי=מונח המתאר מירוק, הזדככות או טיהור|אחר=כתב עת ישראלי|ראו=[[קתרסיס]]}}

 

המושג הופיע בתקופת הפריחה התרבותית של [[יוון הקלאסית]] שארעה בין השנים 479–338 לפני הספירה, כתיאור להשפעות הנפשיות על הצופים בהצגת הטרגדיות, בתוך מכלול ניתוח ה[[פואטיקה (אריסטו)|פואטיקה]] של אריסטו את מאפייני הרפרטואר התרבותי של הטרגדיה וה[[קומדיה]] באותה תקופה. בתורת הספרות של [[אריסטו]], [[פואטיקה (אריסטו)|פואטיקה]], אשר נכתבה ב-350 לפנה"ס בקירוב, מתואר הקתרזיס כפעולת ה[[טרגדיה]] על הצופה, המטהרת אותו בעזרת רגשי פחד וחמלה.

 

עוד בטקסטים שקדמו ל[[אפלטון]], שהיה מורו של אריסטו, הופיעו מילים אשר התייחסו לניקיון או לבהירות, שנגזרו מאותו שורש של המילה "קתרזיס". בתקופתו של אריסטו, הגדיר האחרון את הטרגדיה כייצוג אמנותי של פעולה נעלה שבוצעה בשלמותה, בעלת שיעור הולם, כאשר חלקי הפעולה מתבטאים בצורה הולמת בחלקי הטרגדיה השונים. כך קבע כי ייצוג אמנותי של הנפשות הפועלות דרך מעשיהן ולא דרך דיבורים אודותן, מהווה שיעור הולם לאותה פעולה נעלה. ייצוג אמנותי זה משתמש בתחושות של חמלה ופחד כדי להביא לאותו טיהור, קתרזיס, אצל הצופה. הבעיה בהבנה מדויקת של המושג נגרמת עקב היותו מוגדר במשפט אשר נותר מעורפל. אריסטו כתב: "אשר על ידי חמלה ופחד מביא לטיהור של רגשות כגון אלה".{{הערה|מתוך "אריסטו - הפואטיקה", בתרגומו של יואב רינון. עמ' 78}} לא ברור לאילו רגשות בדיוק מתכוון אריסטו; וגם אם הסביר את כוונתו בחלק אחר של הפואטיקה, הרי שאבד מבין כתביו, וכן גם בכל שאר ממצאי הפואטיקה אין הסבר מספק בהקשר התאורטי או שאין הסבר בכלל להבהרת המונח. כך גם יש החושבים שכוונתו של אריסטו לא לרגשותיו של הצופה, אלא לרגשותיו של הגיבור הטרגי.

 

 

==קתרזיס בפסיכולוגיה==

 

===הגישה המוסרית===

* אריסטו, '''פואטיקה''', תרגום: יואב רינון. עורך: [[יעקב גולומב]]. הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים, תשס"ג.

<div style="direction: ltr;">

* Lear, Jonathan, “Katharsis”, in Aristotle's Poetics, Oksenberg-Rorty A. (Princeton University Press, 2001) Pp 315-326

</div>

== הערות שוליים ==

{{הערות שוליים}}

 

{{רגשות}}