רמת רחל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 25:
הקיבוץ נחרב בשנית עם פרוץ [[מלחמת העצמאות]]. במהלך המלחמה עבר ה[[קיבוץ]] מיד ליד בין שלושה כוחות: [[צבא מצרים]], [[צבא ירדן]] וצבא ישראל. בתום שישה ימי קרבות קשים, היו 26 הרוגים (מתוכם 14 חברי קיבוץ) ו-84 פצועים (מרבית ההרוגים נפלו ביום הראשון לקרבות), אולם בסוף המלחמה נותרה רמת רחל בשטח ישראל. קו [[שביתת נשק|שביתת הנשק]] שנקבע בין ישראל לירדן ב-[[1949]] הקיף את הקיבוץ כמעט מכל עבריו, והותיר מעבר קטן לקיבוץ משכונת תלפיות הסמוכה.
ביום א', [[י"ח בתשרי]] [[תשי"ז]] ([[23 בספטמבר]] [[1956]]), נערך באתר החפירות הסמוך לקיבוץ סיור מטעם הכינוס הארצי ה-12 של [[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]] בירושלים. במהלך הסיור נורתה אש [[מקלע]]ים ו[[נשק קל]] מעמדת [[הלגיון הירדני]] על הגבעה שממזרח ל[[מנזר מר אליאס]]. מהאש נהרגו ארבעה, בהם ה[[אדריכל]] וה[[ארכאולוג]] [[יעקב פינקרפלד]], ורבים נפצעו.{{הערה|1=[[עודד ליפשיץ (היסטוריון)|עודד ליפשיץ]], "סמל הכינוס מגואל בדם", '''[[עת־מול]]''', 187, ([[2006]]), עמ' 26-28.}}{{הערה|מולה כהן:לתת ולקבל-פרקי זכרונות אישיים, [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2000}} הגבעה ממנה נפתח האש זכתה לשם "[[גבעת הארבעה]]".{{הערה|זמן-מה לאחר האירוע נפטר מפצעיו אדם נוסף שנפצע בה, כך שלמעשה סך כל ההרוגים מהתקרית הגיע לחמישה.}}
ברמת רחל הוקמה מועצה מקומית. בשנת [[1963]] בוטלה המועצה המקומית והקיבוץ הוכלל ב[[מועצה אזורית הרי יהודה]],{{הערה|{{מעריב||השר ביטל המועצה המקומית רמת רחל|1963/07/17|01411}}}} אשר בהמשך הוכללה ב[[מועצה אזורית מטה יהודה]].
| |||