משה קצב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הקודם עדיף |
|||
שורה 18:
'''משה קצב''' (נולד ב[[א' בטבת]] [[ה'תש"ו]], [[5 בדצמבר]] [[1945]]) הוא איש ציבור [[ישראלי]] שכיהן כ[[נשיא מדינת ישראל|נשיאהּ]] השמיני של [[ישראל|מדינת ישראל]]. קודם לכן כיהן כראש מועצת [[קריית מלאכי]], כ[[חבר הכנסת]] וכ[[שר]] ב[[ממשלת ישראל|ממשלות ישראל]].
קצב הורשע בביצוע עבירות [[אונס]], [[מעשה מגונה בכוח]] ו[[הטרדה מינית]] של נשים שהיו כפופות למרותו בעת שכיהן כ[[שר התיירות]] וכנשיא המדינה, וכן ב[[שיבוש מהלכי משפט]].{{הערה|שם=פסק הדין}}
== ביוגרפיה ==
קצב נולד לגוהר ושמואל קצב בעיר [[יזד]] שב[[איראן]]. משפחתו מתגאה בייחוסה ל[[גלות בבל|גולי בבל]]. כשהיה בן שנה עברה המשפחה ל[[טהראן]]. ב-1951, כשהיה בן 5, [[עלייה לארץ ישראל|עלה לישראל]] עם משפחתו. המשפחה שוכנה בתחילה ב[[מעברה|מעברת]] שער העלייה שבחיפה,{{הערה|ה[[צלקת]] שבפניו היא תוצאה של נפילה בשער העלייה.}}
בילדותו הוזמן על ידי [[רחל ינאית בן-צבי]] למשכן נשיאי ישראל, יחד עם ילדי המעברות שהצטיינו בקריאת ספרים. במהלך הביקור זכה קצב לחיבוק ולטיפה מ[[יצחק בן-צבי]], נשיאה השני של מדינת ישראל. זהו ביקורו הראשון של קצב בירושלים.
שורה 27:
את לימודי ה[[בית ספר תיכון|תיכון]] עשה בבית הספר "האחים" בקריית מלאכי וב[[כפר הנוער בן שמן]], שם התמחה בחליבה ברפת ובמטעי עצי פרי. את בחינות הבגרות השלים בבית הספר התיכון בבאר טוביה. ב-[[1964]] התגייס לצה"ל, שם שירת ב[[חיל הקשר]] והוצב במפקדת [[גייסות השריון]]. הוא קיבל חופשות רבות כדי לסייע לפרנסת המשפחה.
בשנת 1969 נישא ל[[גילה קצב]] ולהם ארבעה בנים ובת.
==קריירה==
לאחר שירותו הצבאי עבד כפקיד ב[[בנק הפועלים]] וכסייע ב[[מכון וולקני]]. שימש [[עיתונאי]] מקומי ב"[[ידיעות אחרונות]]" וכיהן כנשיא "צעירי [[בני ברית]]", שם הכיר את רעייתו, גילה. לאחר שחסך כסף למד [[כלכלה]] ו[[היסטוריה]] ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]], ובשנת 1969 היה יושב-ראש תא הסטודנטים של [[גח"ל]] באוניברסיטה. בזמן לימודיו באוניברסיטה לימד היסטוריה ו[[מתמטיקה]] בבית ספר תיכון. הוא היה הסטודנט הראשון שיצא מקריית מלאכי.
שורה 33 ⟵ 36:
ב[[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל|בחירות לרשויות המקומיות]] ב-[[31 בדצמבר]] [[1973]], גבר קצב על עבודי ונבחר לראשות מועצת [[קריית מלאכי]]. קצב כיהן כראש המועצה עד שנת [[1981]].
קצב השתתף כחייל במילואים ב[[מלחמת ששת הימים]] וב[[מלחמת יום הכיפורים]] ושירת באוגדתו של האלוף [[אברהם אדן]] ומפקד החטיבה תת-אלוף [[נתן ניר|נתן (נתקה) ניר]]. קצב נמנה עם הכוחות ש[[מבצע אבירי לב|צלחו את תעלת סואץ]].{{הערה|[https://www.knesset.gov.il/mk/heb/mk.asp?mk_individual_id_t=110 אתר הכנסת - שירותו הצבאי.]}}
===בכנסת ובממשלה===
בשנת [[1977]] נבחר לראשונה לכנסת, מטעם רשימת [[הליכוד]]. בזמן חברותו ב[[הכנסת התשיעית|כנסת התשיעית]] נשלח מספר פעמים על ידי [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[מנחם בגין]] לאיראן, כדי להאיץ ביהודים שנשארו שם לעלות לישראל.
שורה 42 ⟵ 45:
ב[[ממשלת האחדות הלאומית]] הראשונה ([[ממשלת ישראל העשרים ואחת]] ו[[ממשלת ישראל העשרים ושתיים]]) כיהן כ[[שר העבודה והרווחה]], והפך לשר הצעיר ביותר מאז קום המדינה. במהלך כהונתו התגלע מאבק בינו לבין סגנו [[מנחם פרוש]], לאחר שקצב ביקש למזג בין שני משרדיו כדי לחסוך בהוצאות ואילו פרוש דרש להשאיר את המצב על כנו. לבסוף התפטר פרוש מתפקידו כסגנו של קצב ובמקומו מונה [[רפאל פנחסי]].
ב-[[5 במאי]] [[1985]] נבחר קצב על ידי תא הכתבים הפרלמנטריים בירושלים לחבר הכנסת הסובלן ביותר, זאת במסגרת פרויקט "כבוד לזולת" בו נתבקשו הכתבים לבחור חבר כנסת המצטיין באדיבותו, בנימוסיו, בסבלנותו, בכבוד הדדי ובסגנון דיבורו.{{הערה|{{וואלה!|יהונתן גפן|כשיהונתן גפן התאהב במשה קצב: הכוכב מהעיירה שסיים כאנס מורשע|3025373|24 בדצמבר 2016|}}}}
בשנת [[1988]], צפו היחסים העכורים בין קצב ל[[שמעון פרס]]. במהלך נאומו של פרס על "מסמך שולץ" קצב קם ממקומו ואמר: "אני מבקש להודיע בזאת, כי דברי ממלא מקום ראש הממשלה (פרס) בנושא המדיני, אינם על דעת הממשלה". אמירתו של קצב גררה תגובות סוערות מצד חברי הכנסת, החריפה שבהן הייתה זו של ח"כ [[יצחק פרץ (חבר הכנסת)|יצחק פרץ]] שצעק לעברו של קצב: "חוצפן אחד, איך אתה מעז".
שורה 50 ⟵ 53:
בעת שמפלגתו הייתה ב[[אופוזיציה]], בין השנים [[1992]]–[[1996]], כיהן קצב כיו"ר סיעת הליכוד וכיו"ר האגודה לקשרי ישראל וסין. בהתמודדות הפתוחה (לחברי המפלגה) הראשונה על מנהיגות הליכוד התמודד קצב מול [[בנימין נתניהו]], [[דוד לוי]] ו[[בני בגין]]. מערכת הבחירות הייתה [[פרשת הקלטת הלוהטת|סוערת]] ובסיומה זכה נתניהו ברוב גדול כשאחריו לוי, בגין וקצב.
בינואר [[1992]] ביקר קצב אצל [[מנחם מנדל שניאורסון|הרבי מלובביץ']]. במהלך הביקור ביקש ממנו הרבי להעביר מסר לראש הממשלה [[יצחק שמיר]], לאחר שהאחרון הסכים להשתתף ב[[ועידת מדריד (1991)|ועידת מדריד]] לפתרון [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני]]. הרבי אמר לקצב: "אני כל העת לחמתי שתהיה ממשלה של שמיר, אבל אם ימשיכו בכיוון הזה של דיבורים כאלה אזי אני, מנחם מנדל, אהיה הראשון שיילחם בכל התוקף ובכל כוחותיי נגד שמיר, שתתפרק הממשלה".{{הערה|{{nrg|שלום ירושלמי|מה גרם לבכירים ישראלים לשתף רבי מברוקלין בסודות ביטחוניים?|873/248|אפריל 2017|}}}}
בעקבות [[הסכמי אוסלו]] אמר קצב: "לאחר לחיצת היד המגואלת בדם לא יוכל רבין לעולם למחוק את החרפה". ב-[[5 באוקטובר]] [[1995]] עמד, יחד עם [[אריאל שרון]] ו[[בנימין נתניהו]], על מרפסת הנואמים ב[[הפגנת הימין בכיכר ציון נגד יצחק רבין והסכם אוסלו ב']], אך לא נאם.
שורה 58 ⟵ 61:
קצב היה הנציג הרשמי הראשון של [[ממשלת ישראל]] שהשתתף ביום האבל לציון [[טבח כפר קאסם]].
לקראת [[הבחירות לכנסת ה-15]] שהתקיימו ב-[[1999]], עמד בראש מטה הבחירות של מפלגתו. מינויו של קצב לתפקיד יו"ר מטה הבחירות לווה בהתנגדות מצד חבר הכנסת [[ישראל כ"ץ (הליכוד)|ישראל כץ]], שדרש לתת את התפקיד ל[[אריאל שרון]] או ל[[צחי הנגבי]]. ב[[הליכוד|ליכוד]] דחו את בקשתו של כץ וטענו שדבריו באים לאחר שלא שובץ לתפקיד נאות.{{הערה|{{גלובס|אורה קורן וצבי לביא|קצב: לא נאפשר סגנון גס ואלים|98250|פברואר 1999}}}}
==נשיא מדינת ישראל==
שורה 65 ⟵ 68:
===הבחירות לנשיאות===
לאחר התפטרותו המאולצת של [[עזר ויצמן]] מתפקיד נשיא מדינת ישראל, בחודש יולי [[2000]], נבחר קצב למועמד [[הליכוד]] מול [[שמעון פרס]]. ב[[בחירות 2000 לנשיאות ישראל|בחירות הנשיאותיות בכנסת]] שהתקיימו ב-[[31 ביולי]] 2000, זכה קצב בסיבוב הראשון ל-60 קולות מול 57 לשמעון פרס. כיוון שנדרש רוב מוחלט לבחירה, נערך סיבוב שני שבו זכה קצב ב-63 קולות מול 57 לפרס, ובכך נבחר לתפקיד, להפתעת רוב הפרשנים הפוליטיים.{{הערה|{{ynet|תומר שדמי ולינוי בר גפן|משה קצב נבחר לנשיא המדינה|43508|31 ביולי 2000}}}}
למחרת היום, ב[[כ"ט בתמוז]] [[ה'תש"ס]], [[1 באוגוסט]] [[2000]], הצהיר קצב אמונים בכנסת ונכנס לתפקיד ה[[נשיא מדינת ישראל|נשיא]] השמיני של מדינת ישראל. קצב היה הנשיא הראשון שנבחר מטעם [[הליכוד]], והראשון שנבחר לכהונה בת 7 שנים.
====כהונתו כנשיא====
[[קובץ:Vladimir_Putin_in_Israel_27-29_April_2005-8.jpg|ממוזער|250 פיקסלים|קצב עם [[נשיא רוסיה]] [[ולדימיר פוטין]]|שמאל]]
השנים הראשונות לנשיאותו התאפיינו במתינות ובממלכתיות, ללא הצהרות מעוררות מחלוקת, בניגוד לקודמו בתפקיד, [[עזר ויצמן]], שניסה לתת לתפקיד משמעויות נוספות שאינן סמליות.
שורה 77 ⟵ 80:
בתחילת נשיאותו הצהיר כי לא יחון את [[יגאל עמיר]], רוצחו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]].
בנובמבר [[2001]] נפגש קצב בבית הנשיא עם נציגי [[קהילת הלהט"ב]]. הייתה זו הפגישה הרשמית הראשונה של נשיא המדינה עם נציגות מאורגנת של קהילה זו בישראל.{{הערה|1=יניב הלפרין, [http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=4132 נשיא המדינה נפגש עם נציגי ארגוני הקהילה], באתר [[GoGay]], {{כ}}27 בנובמבר 2001|שם=הלפרין}}
במאי [[2002]] אירח ב[[משכן נשיאי ישראל]] את [[קנצלר גרמניה]] לשעבר [[הלמוט קוהל]] ודן עמו בשיפור ההסברה הישראלית בחו"ל.{{הערה|{{הארץ|חדשות הארץ|תקרית בבית הנשיא: הלמוט קוהל נגס בפלפל אדום חריף והשתנק|794825|מאי 2002}}}}
[[קובץ:פסל משה קצב.jpg|ממוזער|250 פיקסלים|פסלו של משה קצב ב[[משכן נשיאי ישראל]]]]
בשנת [[2003]] ביקר קצב ב[[איטליה]] וקרא ל[[אפיפיור]] להשיב לישראל את כלי [[בית המקדש השני]], שלטענתו נבזזו מ[[ירושלים]] בזמן [[המרד הגדול]] בשנת [[70|70 לספירה]] ומוסתרים ב[[קריית הוותיקן]]. האפיפיור נעתר לבקשת קצב, ואפשר לנציגי [[רשות העתיקות]] לחפש אוצרות יהודים במחסניו. נציגי רשות העתיקות שהו כשלושה ימים במרתפי הוותיקן, אך לא איתרו שום ממצא משמעותי.{{הערה|{{nrg|ארנון סגל|נחבאים אל הכלים: מסע בעקבות כלי המקדש האבודים|http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/628/662.html|אוקטובר 2004|}}}}
בנובמבר [[2003]] כינה את הציבור החילוני "[[תינוק שנשבה|תינוקות שנשבו]]". אמירה זו גררה ביקורת מצד [[משרד המשפטים|שר המשפטים]] [[יוסף לפיד|טומי לפיד]] וחה"כ מטעם [[מרצ|מפלגת מרצ]] [[זהבה גלאון]].{{הערה|{{נענע10|חדשות נענע|הנשיא קצב מנסה להרגיע הסערה הציבורית שעורר|89030|נובמבר 2003|}}}}
בנובמבר [[2003]] נפגש קצב עם [[יוסי ביילין]] ו[[יאסר עבד רבו]] שניסחו את "[[יוזמת ז'נבה]]" לפתרון [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני]]. במהלך פגישתם תקף קצב את היוזמה בטענה כי היוזמה לא נידונה בדעת הקהל הישראלית, בכנסת ובממשלה.{{הערה|{{ynet|אייל הראובני|קצב ליוזמי הסכם ז'נווה: רק לממשלה זכות לקיים מו"מ|2824675|26 בנובמבר 2003}}}}
בפברואר [[2004]] ביקר קצב ב[[צרפת]] ונפגש עם [[נשיא צרפת]] [[ז'אק שיראק]]. ביקורו של קצב ב[[ארמון האליזה]] בא לאחר כשני עשורים בהם לא ביקר נשיא ישראלי בצרפת.{{הערה|{{נענע10||שיראק לקצב: צרפת מחוייבת לחלוטין לקיומה של ישראל|106406|פברואר 2004}}}}.
במרץ [[2005]] הזמין קצב את נשיא רוסיה [[ולדימיר פוטין]] לביקור בישראל.{{הערה|{{nrg|אפרת פורשר|לראשונה: פוטין יבקר בישראל|886/934|מרץ 2005|}}}}
בפברואר [[2005]] יצא קצב לביקור ב[[אוסטרליה]], לאחר כשני עשורים בהן לא ביקר נשיא ישראלי באוסטרליה. במהלך הביקור נפגש קצב עם ראש הממשלה [[ג'ון הווארד]] ועם נציג האופוזיציה [[קים ביזלי]] וניסה לחמם את היחסים בינם לבין ישראל, זאת לאחר מספר תקריות דיפלומטיות וסילוק שגריר ישראל אמיר לאטי מהמדינה.{{הערה|{{nrg||"אני מצטער על התקרית הדיפלומטית בניו-זילנד"|www.nrg.co.il/online/1/ART/876/274.html|פברואר 2005|}}}}
באפריל [[2005]] השתתף קצב בהלוויית ה[[אפיפיור]] [[יוחנן פאולוס השני]]. במהלך הלוויה לחץ קצב את ידיהם של [[נשיא סוריה]] [[בשאר אל-אסד]] ו[[נשיא]] [[אלג'יריה]] [[עבד אל-עזיז בוטפליקה]], והחליף מספר מילים עם נשיא [[איראן]] [[מוחמד חתאמי]].{{הערה|{{nrg|מנחם גנץ|"סלאם עליכום" אמר קצב לחתאמי|http://www.nrg.co.il/online/1/ART/918/939.html|אפריל 2004|}}}}
ביוני [[2005]] ביקר קצב ב[[גרמניה]] ונאם ב[[בניין הרייכסטאג]], מקום משכנו של [[בונדסטאג|הפרלמנט הגרמני]]. בנאומו טען כי גרמניה אינה עושה מספיק להילחם בתופעות ה[[אנטישמיות]] ב[[אירופה]] והוסיף כי הפתרון ל[[הסכסוך הישראלי-פלסטיני|סכסוך הישראלי פלסטיני]] נמצא בהישג יד. בנוסף, קצב נפגש עם נשיא גרמניה [[הורסט קלר]], הקאנצלר [[גרהרד שרדר]] ושר החוץ [[יושקה פישר]].{{הערה|{{וואלה!|עמירם ברקת|קצב הזהיר בגרמניה: מוסלמים עשויים להשתמש בניאו-נאצים לפיגועים|724382|יוני 2004|}}}}
ביוני [[2005]] הקים את [[ועדת נשיא המדינה לבחינת מבנה הממשל]], בראשות פרופסור [[מנחם מגידור]]. הוועדה הגישה את המלצותיה בינואר 2007.
במהלך [[תוכנית ההתנתקות]] ניסה קצב להביא לדיאלוג בין המתנחלים ב[[רצועת עזה]] לראש הממשלה [[אריאל שרון]]. ב-[[10 באוגוסט]] 2005 נשא נאום לאומה בשידור חי. הנאום בא לקראת מימוש תוכנית ההתנתקות ובעקבות הפגנות סוערות ברחבי ישראל. בנאומו חלק שבחים רבים ל[[מתנחלים]] וביקש [[סליחה]] ממתיישבי [[גוש קטיף]] ו[[השומרון|צפון השומרון]] שייאלצו להתפנות מבתיהם, אך קרא לציות לחוק.{{הערה|{{הארץ|[[אהוד אשרי]]|עוד כוכב נולד|1.1034887|[[11 באוגוסט]] [[2005]]}}}}
ב-[[9 ביולי]] [[2007]] הוצב פסלו של קצב ב[[משכן נשיאי ישראל]]. במרץ [[2011]] תמך הנשיא [[שמעון פרס]] בהשארת פסלו של קצב בבית הנשיא,{{הערה|{{ynet|חגי עינב|פרס משאיר את פסל קצב: לא לשנות ההיסטוריה|4046073|22 במרץ 2011}}}}
בשנת [[2011]] קבע [[מבקר המדינה]], [[מיכה לינדנשטראוס]], שהנשיא קצב חרג מהניהול התקין של כספי בית הנשיא והנהיג הפקרות תקציבית. בין השאר, בזבז קצב את ההון של [[קרן מלגות|קרנות]] בית הנשיא השונות, שייסדו נשיאים שונים, לתמיכה במיזמים ציבוריים (כמו סיוע לנכים) והביא לסגירתן.{{הערה|{{כלכליסט|[[תומר אביטל]]|מבקר המדינה על בית הנשיא: קצב ניהל באופן קלוקל כספי תרומות ובזבז כספי ציבור|3469702|2011}}}}
==האישום בעבירות מין==
===חקירה===
ביולי [[2006]] נפגש קצב עם [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[מני מזוז]], והתלונן על ניסיון [[סחיטה (עבירה)|סחיטה]] כלפיו מצד עובדת לשעבר במשרדו, על רקע איום בהגשת תלונה על [[הטרדה מינית]].{{הערה|{{ynet|אבירם זינו|קצב מבהיר: לא הוגשה תלונה על סחיטה|3272702|9 ביולי 2006}}}}
ב-[[23 בינואר]] 2007 פרסם [[היועץ המשפטי לממשלה]] [[מני מזוז]], את טיוטת כתב האישום, ובה האשמות ב[[אונס]], [[הטרדה מינית]], [[מעשה מגונה בכוח]] ו[[בעילה אסורה בהסכמה|בעילה אסורה תוך ניצול יחסי מרות]] כלפי ארבע מתלוננות ששמותיהן נאסרו לפרסום וכונו: א' מבית הנשיא (המתלוננת הראשונה; לימים פורסם שמה: אורלי רביבו{{הערה|{{הארץ||א' מבית הנשיא נחשפת: קוראים לי אורלי רביבו|1.2028579|24 במאי 2013}}}}), א' ממשרד התיירות, וה' ול' מבית הנשיא. כן נאמר בטיוטה כי הנשיא קצב העניק מתנות אישיות מתקציב לשכתו, תוך ביצוע עבירות של [[מרמה]], [[הפרת אמונים]] וקבלת דבר בנסיבות מחמירות. הטיוטה כללה גם האשמות ב[[הטרדת עד]] וב[[שיבוש מהלכי משפט]].{{הערה|{{ynet|אבירם זינו|נשיא המדינה משה קצב יואשם באונס|3355424|23 בינואר 2007}}}}
===תפקודו כנשיא במהלך החקירה===
בתקופת חקירתו באזהרה, טרם ההחלטה על הגשת כתב אישום, עלתה שאלת השתתפותו באירועים ציבוריים כנשיא המדינה. ב-[[13 בספטמבר]] 2006 אישרה [[ועדת הכנסת]] לנשיא קצב [[נבצרות זמנית]] של 16 שעות, על מנת שיוכל להיעדר מטקס ההשבעה של [[נשיא בית המשפט העליון|נשיאת בית המשפט העליון]] [[דורית ביניש]]. ב-[[16 באוקטובר]] 2006 החליט קצב להיעדר מישיבת הפתיחה של מושב החורף של [[הכנסת]], לאחר שמספר חברי הכנסת איימו לעזוב את אולם המליאה במחאה.
ב-[[25 בינואר]], לאחר פרסום טיוטת כתב האישום, אישרה [[ועדת הכנסת]] את בקשתו של קצב לנבצרות זמנית, לתקופה מרבית של שלושה חודשים,{{הערה|1={{nrg|אריק בנדר|ועדת הכנסת אישרה הנבצרות הזמנית|535/409|25 בינואר 2007|}}}}
===הסדר הטיעון===
ב-[[28 ביוני]] 2007 נחתם [[הסדר טיעון]] בין קצב ל[[פרקליטות המדינה]] ובו סוכם כי קצב יודה ויורשע בסעיפים: ביצוע [[מעשה מגונה]] שלא בהסכמה תוך הפעלת אמצעי לחץ לגבי א' ממשרד התיירות ו[[הטרדה מינית]] והטרדת עד כלפי ל' מבית הנשיא. כמו כן התחייב קצב להתפטר מתפקידו כנשיא המדינה, לפצות את המתלוננות בפיצוי כספי בסכום של כ-30,000 ש"ח כל אחת, ולהשיב לקופת המדינה את עלות טובת ההנאה שנטל. על פי ההסדר סוכם כי ייגזר עליו [[מאסר על תנאי]] על כל האישומים שבהם היה צפוי להודות.{{הערה|1={{ynet|אבירם זינו|מזוז: קצב חתם על הסדר - יתפטר ולא ייאסר|3418576|28 ביוני 2007}}}}
למחרת החתימה הגיש קצב את התפטרותו מתפקיד נשיא המדינה{{הערה|1={{nrg|אריק בנדר ושני מזרחי|קצב הנבצר התפטר ויהפוך לנשיא לשעבר|602/122|29 ביוני 2007|}}}} שנכנסה לתוקף ב-[[1 ביולי]] 2007. הסדר הטיעון עורר סערת רוחות והוגשו ל[[בג"ץ]] עתירות נגדו, אך אלה נדחו.{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/Files/07/990/056/n45/07056990.n45.HTM בג"ץ 5699/07 פלונית (א') נגד היועץ המשפטי לממשלה], ניתן ב-26 בפברואר 2008}}
===המשפט וההרשעה===
בעקבות חזרתו של קצב מהסדר הטיעון, גיבשה פרקליטות המדינה כתב אישום מחמיר הכולל עבירות של [[אונס]] וזה הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב ב-[[19 במרץ]] [[2009]].{{הערה|{{הארץ|עפרה אידלמן|כתב האישום נגד נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, הוגש לבית המשפט בתל אביב|1.1559246|19 במרץ 2009}}}}
ב-[[30 בדצמבר]] [[2010]] הורשע קצב ב[[בית משפט מחוזי|בית המשפט המחוזי]] ב[[תל אביב]] בשתי עבירות [[אונס]] ובעבירת [[מעשה מגונה בכוח]] בא' ממשרד התיירות, בעבירה של [[הטרדה מינית]] כלפי ה' מבית הנשיא, בעבירות של מעשה מגונה והטרדה מינית כלפי ל' מבית הנשיא ובעבירה של [[שיבוש מהלכי משפט]] כאשר ניסה לתאם גרסאות עם ל' מבית הנשיא. השופטים ציינו שה[[אליבי]] של קצב הופרך ועדותו הייתה "זרועה בשקרים".{{הערה|שם=פסק הדין|1=[http://www.4law.co.il/katzav301210.pdf תפ"ח 1015/0 מדינת ישראל נגד משה קצב], ניתן ב-30 בדצמבר 2010 }}
בעקבות הרשעתו קיבל קצב מכתב תמיכה מעשרות [[רב]]נים, ובהם [[צבי ישראל טאו]] ו[[שלמה אבינר]], שבו הביעו אמון בחפותו ותקפו את התקשורת הישראלית.{{הערה|{{ynet|קובי נחשוני|מכתב רבנים לקצב: חזק ואמץ, האמת תתגלה|4033057|23 בפברואר 2011}}}}
ביולי 2011 פורסם כי קצב, בנו נועם ואחיו ליאור ויורם [[חקירה באזהרה|נחקרו באזהרה]] במשטרה בחשד שהזמינו שני [[חוקר פרטי|חוקרים פרטיים]], ש[[הטרדת עד|הטרידו עדים]] ומעורבים במשפט{{הערה|{{ynet|אלי סניור|החשד: קצב שכר חוקרים שהטרידו מתלוננת|4093722|11 ביולי 2011}}}}.
קצב [[ערעור|ערער]] על הרשעתו ל[[בית המשפט העליון]], אך ערעורו נדחה.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/11/720/033/c34/11033720.c34.htm ע"פ 3372/11 משה קצב נגד מדינת ישראל], ניתן ב-10 בנובמבר 2011}}
בעקבות החשדות למעשים פליליים שהועלו נגד הנשיא קצב, החליטה בשנת 2007 [[ועדת הכספים|ועדת הכספים של הכנסת]], הממונה על משכורות הנשיאים ותנאי פרישתם, שמנשיא לשעבר שהורשע ב[[עבירה שיש עמה קלון]] יישללו כל זכויות הפרישה, מלבד הזכות לפנסיה חודשית ולשירותים רפואיים.{{הערה|1={{גלובס|לילך ויסמן|ועדת הכספים החליטה פה-אחד: ההטבות של קצב כנשיא לשעבר יישללו - אם יורשע|1000237492|30 ביולי 2007}}{{ש}}[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/F7E2C38C-0B63-421A-AECF-AF5451378047/8605/6610.pdf#page=13 החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נשיא המדינה ושאיריו) (תיקון), התשס"ז-2007], ק"ת 6610 מיום 22 באוגוסט 2007}}
במהלך שהותו בכלא ספג קצב התעללויות מצד אסירים אשר סירב להעניק להם חנינה בעת שכיהן כנשיא המדינה, בהם האסיר [[עמי פופר]]. בראש השנה הראשון של קצב בכלא אילץ פופר את קצב לשבת לבדו בשולחן נפרד משאר האסירים. תקריות נוספות נרשמו, כאשר אסירים מרחו דבק ממלכודת עכברים על כסאו של קצב ואסרו עליו להיכנס לבית הכנסת באגף התורני.{{הערה|{{הארץ|יניב קובוביץ|עמי פופר הועבר מבית הכלא לאחר שהתנכל למשה קצב|1.1842831|15 באוקטובר 2012}}}}
במהלך חקירת עבירות המין שבהן נחשד משה קצב והמשפט שבו הורשע, עמדה לצדו גילה והביעה בו אמון מלא, אם כי נמנעה מחשיפה תקשורתית.{{הערה|{{ynet||גילה קצב: לעולם לא אעזוב את משה|3323157|3 בנובמבר 2006}}}}
===שחרורו מהכלא===▼
ב-[[6 באפריל]] 2016 דחתה [[ועדת שחרורים|ועדת השחרורים]] את בקשתו של קצב ל[[שחרור מוקדם]]. בנימוקיה להחלטה כתבה הוועדה: "האסיר תופס עצמו כקורבן, עסוק בהאשמת גורמים חיצוניים במצבו, מתנהל עדיין בצורה כוחנית ועסוק בעצמו, בצרכיו, בהפסדיו ובמחיר שהוא ומשפחתו שילמו בלבד. גם לאור שאלות הוועדה, לא הביע האסיר חרטה או אמפתיה כלפי נפגעות העבירה, אלא חזר וציין את המחיר הכבד שהוא שילם ומשלם"{{הערה|{{ynet|רותם אליזרע, תלם יהב, טובה צימוקי וגלעד מורג|נדחתה בקשת משה קצב לשחרור מוקדם|4788016|6 באפריל 2016}}}}. קצב ערער ל[[בית המשפט המחוזי]], שהחליט ב-[[5 ביולי]] 2016 להחזיר את הדיון לוועדת השחרורים לצורך דיון בחוות דעת חדשה מטעם [[הרשות לשיקום האסיר]]. ב-[[4 באוגוסט]] 2016 החליטה ועדת השחרורים פה אחד שאין לשחרר את קצב בשלב זה{{הערה|{{וואלה|אבי אשכנזי|בפעם השנייה: ועדת השחרורים דחתה פה אחד את בקשת קצב לשחרור מוקדם|2985374|4 באוגוסט 2016|}}}}. ▼
בנו של קצב, נעם קצב, התפרסם כ[[סופר]] צעיר לאחר שהוציא את הרומן "ימים אחרונים של תמימות" ב[[הוצאת שוקן]]. הספר עוסק בהתבגרות של תלמיד ישיבה וב[[יציאה בשאלה]].{{הערה|{{nrg|גלית גרינפלד|אל תקראו לי דתל"ש|935/295|18 במאי 2005||11|}}}}
ב-[[18 בדצמבר]] 2016 החליטה ועדת השחרורים על שחרורו המוקדם, אך לבקשת הפרקליטות שחרורו עוכב, כדי לאפשר לערער על החלטתה של ועדת השחרורים{{הערה|{{ynet|רענן בן צור, גלעד מורג, מתן צורי ואלכסנדרה לוקש|ועדת השחרורים: משה קצב ישוחרר מהכלא|4894580|18 בדצמבר 2016}}}}. בסופו של דבר שוחרר קצב מהכלא ב-[[21 בדצמבר]] 2016, תוך שהוטלו עליו הגבלות שונות{{הערה|{{ישראל היום|יאיר אלטמן, צבי הראל|ההגבלות שיחולו על קצב: איסור להתראיין, מאסר בית בלילה|436631|18 בדצמבר 2016}}}}.▼
אחיו הצעיר של משה קצב, [[ליאור קצב]], נבחר בשנת [[1998]] לראשות עיריית קריית מלאכי, ושימש בתפקיד 5 שנים. אף הוא ניצב לצד משה קצב כשהואשם בעבירות מין.{{הערה|[[דנה ויס]], [http://www.mako.co.il/news-law/legal/Article-9c8310ed292fe21004.htm ליאור קצב: "משה קצב מתלבט אם לערער"], חדשות 2, 26 במרץ 2011}}
ב-[[6 במרץ]] [[2017]] ביקש קצב מוועדת השחרורים לבטל את מעצר הבית הלילי שהוטל עליו{{הערה|{{נענע10|אביעד גליקמן|קצב ביקש לבטל את מעצר הבית הלילי שלו - המשטרה מתנגדת|1236547|13 במרץ 2017}}}}. ב-[[4 במאי]] 2017 דחתה ועדת השחרורים את בקשתו{{הערה|{{וואלה|גלי גינת|ימשיך לשוב הביתה עד 22:00: ההגבלות על האסיר המשוחרר קצב לא יבוטלו|3062035|4 במאי 2017|}}}}. ב[[מאי]] 2017 פנה ל[[נשיא המדינה]] בבקשה לבטל את ההגבלות שהטילה עליו ועדת השחרורים{{הערה|{{נענע10|אביעד גליקמן|קצב פנה לריבלין: "בטל המגבלות שהוטלו עלי לאחר השחרור"|1247677|23 במאי 2017|}}}}. ב[[אוגוסט]] [[2017]] דחה נשיא המדינה את בקשתו{{הערה|{{mako|גיא פלג|ריבלין: לא יבוטלו תנאי שחרור קצב|9c28062774bdd51004|news-law/legal-q3_2017|{{כ}}13 באוגוסט 2017}}}}.▼
▲===שחרורו מהכלא===
▲ב-[[6 באפריל]] 2016 דחתה [[ועדת שחרורים|ועדת השחרורים]] את בקשתו של קצב ל[[שחרור מוקדם]]. בנימוקיה להחלטה כתבה הוועדה: "האסיר תופס עצמו כקורבן, עסוק בהאשמת גורמים חיצוניים במצבו, מתנהל עדיין בצורה כוחנית ועסוק בעצמו, בצרכיו, בהפסדיו ובמחיר שהוא ומשפחתו שילמו בלבד. גם לאור שאלות הוועדה, לא הביע האסיר חרטה או אמפתיה כלפי נפגעות העבירה, אלא חזר וציין את המחיר הכבד שהוא שילם ומשלם".{{הערה|{{ynet|רותם אליזרע, תלם יהב, טובה צימוקי וגלעד מורג|נדחתה בקשת משה קצב לשחרור מוקדם|4788016|6 באפריל 2016}}}}
▲ב-[[18 בדצמבר]] 2016 החליטה ועדת השחרורים על שחרורו המוקדם, אך לבקשת הפרקליטות שחרורו עוכב, כדי לאפשר לערער על החלטתה של ועדת השחרורים.{{הערה|{{ynet|רענן בן צור, גלעד מורג, מתן צורי ואלכסנדרה לוקש|ועדת השחרורים: משה קצב ישוחרר מהכלא|4894580|18 בדצמבר 2016}}}}
▲בנו של קצב, נעם קצב, התפרסם כ[[סופר]] צעיר לאחר שהוציא את הרומן "ימים אחרונים של תמימות" ב[[הוצאת שוקן]]. הספר עוסק בהתבגרות של תלמיד ישיבה וב[[יציאה בשאלה]]{{הערה|{{nrg|גלית גרינפלד|אל תקראו לי דתל"ש|935/295|18 במאי 2005||11|}}}}. נעם קצב שימש עורך בעיתון "[[מעריב]]", אך התפטר מתפקידו עם פרסום החשד לגבי עבירות המין של אביו.
▲ב-[[6 במרץ]] [[2017]] ביקש קצב מוועדת השחרורים לבטל את מעצר הבית הלילי שהוטל עליו.{{הערה|{{נענע10|אביעד גליקמן|קצב ביקש לבטל את מעצר הבית הלילי שלו - המשטרה מתנגדת|1236547|13 במרץ 2017}}}}
▲אחיו הצעיר של משה קצב, [[ליאור קצב]], נבחר בשנת [[1998]] לראשות עיריית קריית מלאכי, ושימש בתפקיד 5 שנים. אף הוא ניצב לצד משה קצב כשהואשם בעבירות מין{{הערה|[[דנה ויס]], [http://www.mako.co.il/news-law/legal/Article-9c8310ed292fe21004.htm ליאור קצב: "משה קצב מתלבט אם לערער"], חדשות 2, 26 במרץ 2011}}.
==לקריאה נוספת==
| |||