פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
בוט החלפות: ארכאולוג, \1
מינרלי הנחושת העיקריים המצויים בבקעת תמנע הם [[מלכיט]] (<math>\ \mathrm {CuCO_3 \centerdot Cu(OH)_2}</math>) ו[[כריזוקולה]] (<math>\ \mathrm {CuSiO_3 \centerdot 2H_2O}</math>). תכולת ה[[נחושת]] הממוצעת במרבץ תמנע הוא כ-1.5%.
{| class="wikitable"
! colspan="2" |ההרכב הכימי של עפרה ממרבץ תמנע (באחוזים) {{הערה|{{צ-ספר|מחבר=נחמיה נאה|שם=כימיה לבתי הספר התיכון מפעלים כימיים בישראל|מו"ל=המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע, רחובות|שנת הוצאה=1987}}}}
|-
|<math>\ \mathrm {SiO_2}</math>
====תעשיית הנחושת הקדומה בבקעת תמנע בתקופת המקרא====
 
המבקר בעשור השני של המאה ה-21 בבקעת תמנע נחשף לנוכחות רבה של [[מצרים העתיקה]], מלכיה ואליה, כמי שמקדמים את שיווק הפארק למבקרים. פיתוח הפארק ברוח זו היה תוצאה של גילוי מקדש הכורים ליד עמודי שלמה, על ידי פרופסור [[בנו רותנברג]], בשנת 1969{{הערה|בנו רותנברג, "סיכום שלושים שנות מחקרי שדה ומעבדה ארכיאולוגייםארכאולוגיים וארכיאומטאלורגיים בבקעת תמנע ובסביבתה", בתוך [[יוסף אבירם]] (עורך), אילת והערבה. ירושלים, 1995, עמ' 1– 45}}.{{הערה|Rothenberg, B. 1972. Timna: Valley of Biblical Copper Mines. London: Thames and Hudson.
Rothenberg, B. 1988. ed. The Egyptian Mining Temple at Timna (Researches in the Arabah 1959–1984, 1). London: Institute for Archaeo-Metallurgical Studies, Institute of Archaeology, University College, London.}}{{הערה|Rothenberg, B. 1990 ed. The Ancient Metallurgy of Copper: Archaeology-Experiment-Theory (Researches in the Arabah 1959–1984, 2). London: Institute of Archaeometallurgical Studies, University College of London.}}
 
בעקבות הבנה חדשה זו נבדק מחדש חלקם של המצרים בכריית הנחושת, בתהליך התכתה ובאיגון העבודה. התברר כי פירי הכריה המשוכללים, שיוחסו למצרים אינם מצריים כלל, ואילו שבמצרים עצמה לא התגלה אף פיר כריה דומה. לעומת זאת, ישנן ראיות ברורות להתפתחותם המקומית של פירים אלה, בערבה. תנורים משוכללים להתכת נחושת, שיוחסו למצרים, תוארכו כולם בשיטות רדיומטריות לתקופה האסלאמית הקדומה (המאות 7–11 לספירה), ואילו במצרים הקדומה לא התגלה כל תנור דומה. התברר גם שארגון העבודה, על כל שלביה ומרכיביה, היו בידיהם של שבטי המדבר.
 
מחקר מחודש בבקעת תמנע מוביל מאז 2009 ד"ר ארז בן יוסף מ[[אוניברסיטת תל אביב]]){{הערה|בן-יוסף, א., נ. פורת, ד. לנגוט, ר. שער. 2016. מחקרים ארכיאולוגייםארכאולוגיים חדשים בבקעת תמנע. בתוך. ב. אלישע (עורך). כנס החברה הגאולוגית הישראלית, אילת 2016- מדריך סיורים. ירושלים. 22-44.}}{{הערה|Ben-Yosef, E., Sha‘ar, R., Tauxe, L. and Ron, H., 2012. A new chronological framework for Iron Age copper production in Timna (Israel). Bulletin of the American School of Oriental Research 367, 31–71.}}{{הערה|Ben-Yosef, E. D. Langgut and L. Sapir-Hen. 2017. Beyond smelting: New insights on Iron Age (10th c. BCE) metalworkers community from excavations at a gatehouse and associated livestock pens in Timna, Israe. Journal of Archaeological Science 11:411-426.}} מחפירותיו במספר אתרים בבקעה התקבלו תאריכים רדיומטריים רבים, ומהם עולה כי התקופה העיקרית של הפעילות הייתה [[המאה ה-10 לפנה"ס]], כ-150 שנה לאחר הסתלקותם של המצרים. זוהי אמנם תקופתם של המלכים דוד ושלמה, אולם בכל הערבה לא התגלה עד כה ממצא כלשהו המעיד על מעורבותם של מלכי יהודה בתעשייה. נוסף לכך, תאריכים רדיומטרים רבים שהצטברו במהלך העשורים האחרונים מלמדים כי תעשיית הנחושת בבקעה התקיימה בתמנע מאז [[האלף ה-5 לפנה"ס]], ובהקשר ישיר לתקופה הנדונה כאן- מאז [[המאה ה-17 לפנה"ס]].
 
המחקרים האחרונים מעלים תמונה היסטורית, חברתית וטכנולוגית חדשה, שבה תושבי המדבר הם הכוכבים האמיתיים. הם היו בין המדענים הראשונים בעולם לפתח את המדעים שמאחרי הכרייה והתעשייה, והם התמידו בפיתוח הידע במשך אלפי שנים. כריית הנחושת, התכתה והמסחר בה היוו מרכיבים חשובים בתרבותם החמרית.
אתר הפולחן המרשים ביותר הוא [[מקדש]] לאלה [[חתחור]]. האתר התגלה סמוך לאחד מעמודי שלמה. השרידים הקדומים ביותר בו תוארכו לפי הממצא הארכאולוגי לתקופה הכלקוליתית המאוחרת, ונראה שעד אז לא היה זה אתר קדוש. בימי [[סתי הראשון]] הוקם במקום מקדש קטן (9 מטרים) לאלה חתחור. אך הוא נהרס והוקם מחדש בימי [[רעמסס השני]]. הרצפה רוצפה באבנים לבנות, הוקמה חצר מוגדלת (10 9 X מטרים) ובה היכל ומבוא הבנויים אף הם מאבנים לבנות. בחצר המקדש נמצאו אלפי מנחות. באמצע [[המאה ה-12 לפנה"ס]] נסוגו המצרים ממרחב המזרח התיכון ואז גם נסוגו כנראה מהאתר הפולחני הזה. מפעלי הכרייה הגדולים הוקמו כבר לאחר נסיגתם מתמנע. וה[[מדיינים]] כנראה, הפכו את המקדש בשלב מאוחר יותר לאתר פולחן בעל אופי מקומי-[[שמיים (עמים)|שמי]] טיפוסי. הם הקימו שורה של [[מצבה|מצבות]] והשתמשו בחלק מהפרטים האדריכליים של המצרים ב[[שימוש משני]].
 
בין שאר הממצאים הקשורים לפולחן במקום, נמצאו יריעות שלתוכן נארגו חרוזים. היריעות היו מקופלות ומוסתרות במערה, יחד עם כלי פולחן. יריעות אלו היו חלק מ[[משכן]] - מקדש של עמים נוודים, העשוי מאוהל. בין הממצאים בסביבת יריעות המשכן העתיק נמצא גם נחש נחושת, ומאוחר יותר אף נמצאה התבנית ממנה הנחש נעשה. עקב כך שלא נמצאו פסלי אלילים עם כלי הפולחן ועם היריעות, ההנחה של החוקרים היא שמדובר במשכן (או כיסוי של מקדש) מדייני{{הערה|1=[http://musaf-shabbat.com/2011/03/04/האמנים-הנסתרים-של-המשכן-יצחק-מייטליס/ על המקורות של הפרשנות למקדש מדייני בהקשר עם כריית הנחושת], יצחק מייטליס (לפרשת פקודי) באתר מוסף השבת של [[מקור ראשון]]}}. פירוש דומה נותנים ה[[ארכיאולוגיהארכאולוגיה|ארכיאולוגיםארכאולוגים]] למקדש הקטן שנמצא ב[[תל ערד]]{{הערה|1=[http://www.eretzmuseum.org.il/main/site/index.php3?page=26 נחש הנחושת מתמנע (כולל תמונה)] באתר [[מוזיאון ארץ ישראל]]. ראשון הסוברים שמדובר במשכן מדייני הוא הארכיאולוגהארכאולוג בנו רותנברג, ראש "המשלחת הארכיאולוגיתהארכאולוגית לחקר הערבה" של מוזיאון הארץ ואוניברסיטת תל אביב מ-1974, ור' להלן בהערות.}}. בעקבות אמונתם של [[בפטיזם|נוצרים בפטיסטים]] כי מדובר בגילוי יריעות [[המשכן|המשכן המקראי]] וחלק מכלי הפולחן שלו, הובא לפארק תמנע דגם המשכן בגודלו הטבעי, שנבנה בידי נוצרים גרמנים, והוא מוצג למבקרים{{הערה|1=[http://tanakhblogger.blogspot.com/2009/10/blog-post_13.html שחזור המשכן בתמנע] כולל תמונות, ופירוט לגבי אופן הגעת המשכן, וההדרכה בידי צוות נוצרי בפטיסטי}}.
 
בבקעת תמנע התגלה תחריט סלע מימי [[רעמסס השלישי]]. בתחריט, המלך רעמסס מעניק מנחה לאלה חתחור. גובה הדמויות כ-80 ס"מ. במרכז הציור שני [[קרטוש]]ים שבהם סימנים של המלך{{הערה|1=A. R. Schulman, ''The Royal Butler Ramessesemperrē'', '''Journal of the American Research Center in Egypt''' Vol. 13, 1976, pp. 117-130 ; Raphael Ventura, ''An Egyptian Rock Stela tn Timnac'', '''Tel Aviv''' Vol 1/2., 1974, pp. 60-63 ; Ora Lipschitz, ''Timna (Notes and News)'', '''[[Israel Exploration Journal]]''' 22, 1972, pp. 158, PL. 27: A, B ; Atzael, Ancient Egyptian Rock Inscription and Relief Found at Timna, Teva Vaaretz 14, 1972, pp. 218-221. (Hebrew). ; R. Giveon, ''Egyptian Inscriptions and Finds from a Temple in the Timna Area'', '''Apud The Proceedings of the Fifth World Congress of Jewish Studies''', 1969, pp. 50-53 ; B. Rothenberg, ''An Egyptian Temple of Hathor Discovered in the Southern Aravah (Israel)'', '''The Museum Haaretz Bulletin 12, 1970, pp. 28-35 }}.