לודוויג מיס ון דר רוהה – הבדלי גרסאות

מיס נולד בשם '''מאריה לודוויג מיכאל מיס''' ב[[אאכן]], [[גרמניה]], ולמד בבית ספר מקצועי עד גיל 16. השכלה בסיסית זו הייתה ההשכלה הפורמלית היחידה לה זכה, ואל הישגיו הרבים בהמשך הגיע ב[[אוטודידקטיות|לימוד עצמי]]. בשנות נעוריו עבד כסתת [[מצבה|מצבות]] תחת חסותו של אביו, שם רכש מיומנויות טכניות ואת האהבה לאדריכלות ולעיצוב. לאחר מכן עבד כשרטט פיתוחי [[גבס]] לבניין במשך 3 שנים, עד שבגיל 19 השתקע ב[[ברלין]] והחל לעבוד במשרדו של האדריכל ה[[יהדות גרמניה|יהודי-גרמני]] [[ברונו פאול]], ממייסדי ה[[וורקבונד]]. בגיל 21 קיבל לראשונה פרויקט לתכנון - בית מגורים קטן שאותו בנה בשנים 1907–1908. לאחר התנסות זו עבד במשרד האדריכל [[פטר ברנס|פטר בֶּרֶנס]] בין השנים [[1908]]–[[1911]], שבו נחשף לתאוריות [[עיצוב]]יות בנות זמנו בגרמניה, וכמו כן למד מיומנויות אדריכליות תוך כדי התנסות. תחילה עבד כשרטט ומאוחר יותר כמפקח בנייה. עוד בתקופה זו הכיר שני אנשים חשובים נוספים אשר עבדו אצל ברנס: [[ולטר גרופיוס]], לימים שותף וחבר קרוב של מיס ומייסד בית הספר "[[באוהאוס]]", והאדריכל [[לה קורבוזיה]], אישיות מרכזית נוספת באדריכלות המאה ה-20, שאצלו עבד במשך כמה חודשים בלבד.

 

 

ב-[[1913]] התחתן עם בת למשפחה אמידה מצפון גרמניה. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] גויס לצבא, אך כיוון שאז היה כבר נשוי ואב לשתי ילדות קטנות, הוא שירת בתפקידים מנהליים עורפיים בחיל ההנדסה. במסגרת המלחמה היה שותף למאמצים לסלילת כבישים באזור [[הבלקן]]. עם שחרורו בתום המלחמה השתקע מיס עם משפחתו ב[[ברלין]], שם התיידד עם חוגי ה[[אוונגארד]] ועם אנשי רוח רבים, ביניהם חברי תנועת ה[[דאדא]] כגון [[ריכרד הולנסבק]], [[טריסטן צארה]] ו[[מאן ריי]] וכן האדריכל [[תיאו ון דוסברג]], ממייסדי אסכולת [[דה סטייל]]. אישים נוספים שהצטרפו מאוחר יותר ונהגו אף לפקוד את ביתו של מיס היו [[אל ליסיצקי]], [[איליה ארנבורג]], [[אנטון פבזנר]] ואחרים.