ירושלים בתקופת בית ראשון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1 |
|||
שורה 13:
{{ציטוטון|וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן. וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל.}}. סיפור המפגש בין מלכי-צדק לאברהם הוא ככל הנראה מיתוס ישראלי המבקש כפי הנראה לבסס את המסורת של הבטחת הארץ לאבות האומה העברית, ולרמוז על עתיקות קדושתה של ירושלים. מסורות המתארות כיבוש של ירושלים לפני תקופת המלוכה {{ציטוטון|וַיִּלָּחֲמוּ בְנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלַם וַיִּלְכְּדוּ אוֹתָהּ וַיַּכּוּהָ לְפִי חָרֶב וְאֶת הָעִיר שִׁלְּחוּ בָאֵשׁ}} סותרות תיאורים המתארים את ירושלים כעיר [[יבוסים|יבוסית]] עצמאית {{ציטוטון|וְאֶת הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַם לֹא (יוכלו) יָכְלוּ בְנֵי יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם, וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת בְּנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.}} {{תנ"ך|יהושע|טו|סג}} ומאידך {{תנ"ך|שופטים|א|כא}} {{ציטוטון|וְאֶת הַיְבוּסִי יֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם לֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי בִנְיָמִן וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת בְּנֵי בִנְיָמִן בִּירוּשָׁלִַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.}} נובעים בין היתר ממחלוקת בין [[שבט יהודה]] ו[[שבט בנימין]] על החזקה בירושלים{{הערה|1=ראה איזכור ירושלים כאחת הערים בנחלת שבט בנימין - יהושע פרק יח פסוק כח}}ומוסברים בדוחק על ידי המסורת{{הערה|1=ש' אחיטוב וע' מזר (עורכים), ספר ירושלים, תקופת המקרא, [[יד בן צבי]] ירושלים, תש"ס עמוד ט'}}.
המקרא איננו מוסר פרטים כלשהם בנוגע לירושלים היבוסית ומאידך תקופת מלכותם של דוד ו[[שלמה המלך]] מתוארת בפירוט יחסי. עם זאת, הממצא הארכאולוגי המועט מתקופת המלוכה ומעלה חשש כי חלק מתיאורים אלו הם [[מיתוס]]ים וסיפורים שנכתבו על ידי סופרים מתקופות מאוחרות שמטרתם לפאר ולרומם את מעשי מלכים קדומים. כך טוען [[פרופסור]] [[ישראל פינקלשטיין]], כי התשתית לסיפורי המקרא נובע מהשקפות [[תאולוגיה|תאולוגיות]] שמקורם ב[[המאה השביעית לפנה"ס|מאה השביעית לפני הספירה]]. מיעוט או העדר ממצאים ארכאולוגיים בשילוב עם [[תיזה|תיזות]] [[סוציולוגיה|סוציולוגיות]] על מהות הממצאים החסרים, הובילו את פרופ' פינקלשטיין לקביעה כי סיפורי כיבוש הארץ, קיומה של ממלכה מאוחדת רחבת היקף בתקופת דוד ושלמה, ההתנחלות והמקור של הישראלים, והניסיון להעצים את ממלכת יהודה לעומת [[ממלכת ישראל]] הם הצהרה פומבית, המתארת השקפות דתיות-פוליטיות, ואינם משקפים אמת היסטורית
ההיסטוריון [[נדב נאמן]] דן בהרחבה בתופעה ו[[תיזה]] המכונה במחקר [[דויטרונומיזם|ההיסטוריה הדויטרונומיסטית]] (שהקיפה לפי ההשערה המקובלת את הספרים [[ספר דברים|דברים]]-[[ספר מלכים|מלכים]]) ובהשפעה שהייתה לה על צמיחתה והתפתחותה של ההיסטוריוגרפיה המקראית. בספרו ''''העבר המכונן את ההווה. עיצובה של ה[[היסטוריוגרפיה]] המקראית בסוף ימי הבית הראשון ולאחר החורבן'''' (הוצאת ידיעות, תשס"ב){{הערה|1={{הארץ|יאירה אמית|הווה מכונן עבר ועתיד|1.854062}}}}.
| |||