מזרחנות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטגוריה:מדעי החברה; הוספת קטגוריה:תחומים במדעי החברה באמצעות HotCat |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: ארכאולוג |
||
שורה 1:
'''מזרחנות''', תחום דעת אקדמי העוסק בחקר רב תחומי של אזור מסוים. בעבר המונח מזרחנות (אוריינטליזם) התייחס לכל הארצות שממזרח ל[[אירופה]], ובייחוד [[המזרח התיכון]] ו[[המזרח הרחוק]], כיום ברוב הפקולטות כבר לא משתמשים במונח זה, ואת מקומו ירשו שני תחומי דעת שונים: לימודי [[אסיה]] ולימודי המזרח התיכון. המחקר המזרחני עוסק במגוון רחב של נושאים כגון: [[היסטוריה]], [[שפה|שפות]], [[ספרות]], [[אמנות]], [[חיי יומיום]], [[מנהג]]ים, [[פוליטיקה]], [[דת]]ות, [[פילוסופיה]], [[מדעים]], [[משפטים|משפט]] ועוד. העוסק בנושא מכוּנה "'''מזרחן'''".
המחקר האירופי על האזור שכונה בעבר "המזרח" (האוריינט), הונע בראשיתו בעיקר ממוטיבציה [[דת]]ית. המחקר [[בלשנות| הבלשני]] של שפות האזור קדם למחקרים בנושאים האחרים, הכתבים הערביים והתרגומים ל[[ערבית]] של כתבים יוונים היו מקור חשוב ביותר ב[[ימי הביניים]] ללימוד [[רפואה]] ופילוסופיה. החל [[קולוניאליזם| מהעידן הקולוניאלי]], אינטרסים פוליטיים וכלכליים עודדו גידול במחקר האקדמי אודות נושאים אחרים כמו היסטוריה, דת, תרבות וחברה. [[המאה ה-18|במאה השמונה עשרה]] ה[[ארכאולוגיה|
== היסטוריה של לימודי המזרחנות ==
שורה 21:
במהלך המאה ה-18 חוקרים מערביים הגיעו להבנה סבירה של הגאוגרפיה וההיסטוריה של האזור, עם זאת הידע אודות אזורים פחות נגישים לנוסעים מערביים כמו יפן וטיבט נשאר מוגבל. הוגי [[הנאורות]] אפיינו היבטים מסוימים במזרח הפגאני כעליונים על המערב הנוצרי, למשל אצל [[מונטסקייה]] "מכתבי פרסנס", או ביצירה האירונית של [[וולטייר]] על ה[[זורואסטריות| זוראסטריאניזם]]. אחרים כמו [[אדוארד גיבון]] שיבחו את הסובלנות היחסית של המזרח האסלאמי למול חוסר הסובלנות של המערב הנוצרי, וכן רבים, ובהם דידרו וולטייר, שיבחו את המעמד החברתי הגבוה שהיה למלומדים בסין המנדרינית.
סוף המאה הייתה עדה לתחילת תהליך של התגברות העניין המחקרי
=== המאה ה-19 ===
שורה 31:
חקר האסלאם היה נושא מרכזי בתחום מאחר שרוב האנשים הגרים באזור 'המזרח' הם מוסלמים. העניין בהבנת האסלאם הגיע בין היתר מנסיבות כלכליות של גידול המסחר במרחב בים תיכוני והרוח החדשה שנשבה בתרבות ובעולם האינטלקטואלי של התקופה.
במהלך המאה ה-19 המחקר
המחקר האירופי הראשוני של ה[[בודהיזם]] וה[[הינדואיזם]] נעשו על ידי החוקרים איגן ברנוף ומקס מולר. באותו זמן המחקר האקדמי של האסלאם גם כן פותח, ובאמצע המאה ה-19, לימודי המזרח היו תחומי דעת מבוססים היטב ברוב הארצות האירופיות, ובמיוחד באותם שהיו להם אינטרסים אימפריאליים באזור. אך, במקביל להתפתחותו של המחקר המזרחני, התפתחו גם גישות ומיתוגים גזעניים של הילידים המזרחיים כמסתוריים וערמומיים וכדומה. המחקר לעתים קרובות שילב דעות קדומות גזעניות והנחות דתיות, מגמות אלה הסתייעו לעתים קרובות בתאוריות מהמחקר הביולוגי החדש.
| |||