אנרי השני, רוזן שמפאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לממלכת קפריסין
מ הוספת קישור למסעי הצלב
שורה 62:
לאחר משא ומתן מתיש עם צלאח א-דין, ולאחר עימות נוסף מול חומות העיר [[יפו]] במהלכו הציל ריצ'רד לב הארי את העיר, נחתם ביום [[2 בספטמבר]] חוזה שלום לתקופה של שלוש שנים ושלושה חודשים בין הצדדים, לפיו מישור החוף מצור עד יפו יישאר בידי הצלבנים ואזור ההר ו[[ירושלים]] ישארו בידי המוסלמים. הנוצרים קיבלו זכות לעלות לירושלים כ[[עלייה לרגל|עולי רגל]] ללא [[נשק]]. חודש ימים לאחר מכן ביום [[3 באוקטובר]] עזב ריצ'רד לב הארי את הארץ על ספינה שיצאה מעכו.
 
אם היו תקוות כלשהן בלב אבירי ממלכת ירושלים ומלכם החדש לחידוש תנופת מסעי הצלב הן נדונו לאכזבה. אנרי משאמפאן שהיה שליט מציאותי ומודע היטב למצב השברירי של ממלכתו החדשה נקט במדיניות של שמירה על הקיים והמתנה לשינוי הנסיבות בטרם תשתנה מדיניות ההישרדות של ממלכת ירושלים. כך שמר מלך ירושלים על תנאי הסכם השלום וה[[סטאטוס קוו]]. הצבא הקטן של הממלכה נמנע במפגיע מלהתגרות במוסלמים ואף פעל לרסן גדודים קטנים של צלבנים אירופאיים שהגיעו לחופי הארץ לקיים את מצוות [[מסעי הצלב]].
 
ביום [[4 במרץ]] [[1193]] נפטר צלאח א-דין ועם מותו התפוררה האימפריה שהקים. האיום החיצוני הגדול ביותר על ממלכת ירושלים נעלם והעולם המוסלמי היושב על גבולות הממלכה החל להקדיש את מירב זמנו לסכסוכים פנימיים בין [[השושלת האיובית|הנסיכים האיוביים]]. אנרי לא יכול היה לנצל תהליך התפוררות זה -הן בגין חוסר במשאבים וגם בגלל סכסוכים בתוך הממלכה הצלבנית הקטנה שלובו על ידי הקומונות האיטלקיות שדרשו נתחים הולכים וגדלים מתוך ערי הנמל והן מול הממלכה הצלבנית הצעירה - השכנה [[ממלכת קפריסין]] ומאבקי כוח מול הכנסייה.