רעש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למחשב אישי
מ הוספת קישור לאדרנלין
שורה 17:
נזק לשמיעה: [[גל קול|גלי קול]] חודרים לאוזן ועוברים דרך מערכת עדינה ומורכבת אל המוח. תאי שערה זעירים הנמצאים בתעלת האוזן הפנימית "מסמנים" לעצב השמיעה לשלוח תדר חשמלי למוח. המוח מפענח את התדר הנ"ל כקול. תאי השיער רגישים ביותר לרעש חזק או מתמשך והם נהרסים. הרס האוזן הפנימית בלתי ניתן לריפוי, ניתן רק למנוע אותו. כל רעש בעל עוצמה חזקה עלול לגרום לנזקים קבועים בשמיעה. רעש שעוצמתו מעל 70 דציבלים נחשב רעש מזיק, רעש מעל 65 דציבלים נחשב רעש הפוגע באופן משמעותי באיכות החיים, ורעש מעל 60 דציבלים נחשב רעש מפריע. רעש מזיק יכול להיות רעש מתמשך או רעש התקפי חזק.
 
עוגמת נפש: רעש חזק ופתאומי עלול לגרום לבהלה, למתיחת שרירים, להזרמה של [[אדרנלין]] רב לדם, להאצת קצב הלב, להעלאת לחץ הדם ולהזעת יתר. תופעות אלה מזכירות התקפי לב. בנוסף לכך, מגורים או עבודה במקום רועש עשויים להוות מטרד שתוצאותיו הן עצבנות כרונית, מגרנות וקושי לנהל אורח חיים תקין.
 
הפרעה ל[[נגישות]]: חדרי כיתה, חדרי הרצאה או מקומות אחרים בהם מתאסף קהל כדי להקשיב לדבר מה עשויים להיות לא נגישים לאנשים עם [[לקות שמיעה]] או [[לקות ריכוז]], במידה וכמות הרעש החיצוני שחודר אליהם או כמות ההד בהם גבוהים. גם אנשים חסרי לקות יתקשו להקשיב לנאמר במקומות כאלה ועשויים לחוש עייפות לא סבירה אחרי מאמץ הקשבתי בהם.