פתיחת התפריט הראשי

אדרנלין

תרכובת

אדרנלין (Adrenaline; קרוי גם אפינפרין, Epinephrine) הוא הורמון הנוצר ומופרש על ידי ליבת בלוטת יותרת הכליה[1].

אדרנלין
מבנה מולקולת האפינפרין
מבנה מולקולת האפינפרין
תכונות
נוסחה אמפירית C9H13NO3
משקל מולקולרי 183.2
מטבוליזם סינפסה אדרנרגית (MAO ו-COMT)

אפינפרין[2] התגלה בפולין בשנת 1895 בידי החוקר נפוליאון ציבולסקי, והיה ההורמון הראשון שהתגלה. ב-1901 התגלה ההורמון גם ביפן (מבלי לדעת שהוא התגלה שש שנים לפני כן), שם הוא נקרא אדרנלין. אפינפרין משמש גם מוליך עצבי מעורר במערכת העצבים. כמוליך עצבי הוא נקלט באותם קולטנים כמו נוראפינפרין, ממנו הוא נגזר.

האדרנלין הוא נגזרת של חומצות האמינו טירוזין ופנילאלנין, ומשתייך למשפחת הקטכולאמינים. הוא מכיל טבעת בנזן ארומטית ושלוש קבוצות הידרוקסיל (OH).

היות שאדרנלין מופרש (בין היתר), במצבי לחץ ומצוקה, משמש המושג אדרנלין בהשאלה לציון מצבים אלו; לדוגמה: "הוא מכור לאדרנלין", כשהכוונה היא "הוא נהנה ממצבי לחץ".

פעילותעריכה

הפרשתו גורמת למספר תופעות פיזיולוגיות הקשורות לתגובת תילחם או תברח - מנגנונים פיזיולוגיים להתמודדות עם איום או סכנה מיידית, ביניהן:

  • הגברת קצב פעימות הלבדופק), אשר מובילה לדפיקת לב מהירה וחזקה[1].
  • עליית לחץ הדם - בזמן פעולת האדרנלין הדם נדחף בעיקר דרך השרירים והמוח, ולא דרך העור והקרביים[1].
  • עלייה ברמת הסוכר בדם - על ידי שחרור הסוכר שנאצר בכבד[1].
  • הרחבת כלי דם המובילים דם אל שרירים מסוימים
  • התכווצות כלי הדם של העור והמעיים
  • עצירת הפעילות של הקיבה והמעיים[1].
  • התרחבות של מעברי האוויר בריאות[1].
  • הרחבת האישונים[1].
  • הסתמרות שערות
  • הזעה מרובה[1].
  • דחיית עייפותם של השרירים[1].
  • המרצת מערכת העצבים הסימפתטית (פעולה זו גורמת בעקיפין לחלק מהתופעות שלעיל)

השינויים הפיזיולוגיים המתרחשים בעקבות הפרשת האדרנלין, נגרמים גם על ידי מערכת העצבים הסימפתטית. עם זאת, בעוד שהעצבים הסימפפתטיים גורמים לתוצאות אלה במהירות במשך זמן קצר, האדרנלין מעורר אותן ביתר איטיות ובמשך תקופות ארוכות יותר. באופן זה הליבה של יותרת הכליות, שממנה מופרש האדרנלין לדם, מהווה תוספת לפעילותם של העצבים הסימפטתיים[1].

קולטנים לאדרנליןעריכה

אדרנלין ונוראדרנלין פועלים באמצעות קולטנים הקרויים "קולטנים אדרנרגיים":

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 1.9 רוברט ס. וודוורת (1965). פסיכולוגיה. תל-אביב: מסדה.
  2. ^ נשתמש בשמות "אדרנלין" ו"אפינפרין" לחלופין.