פרדס רימונים – הבדלי גרסאות

'''פרדס רימונים''' הוא חיבור [[קבלה|קבלי]] מקיף שחיבר הרב [[משה קורדובירו]]. בספר הפרדס ניסה הרב לפשר בין מחלוקות קדומות ששררו בקרב ה[[מקובל|מקובלים]]ים ולפסוק הכרעה סופית לגבי הדעות השונות המובאות בספרי הקבלה שקדמו לו.

בעקבות הגירוש היהודים שאלו שאלות [[תאולוגיה|תאולוגיות]] לסבלם ואת המענה חיפשו בחכמת הקבלה שמסבירה כיצד מנהיג [[אלוהים]] את עולמו. עקב כך חלה עליה בהתעניינותם של [[רב|רבנים]]נים בחכמת הסוד ורבים ראו בחכמת הקבלה את עיקר לימוד ה[[תלמוד תורה (מצווה)|תורה]].

על פי כמה מהדעות המילה [[פרדס (יהדות)|פרדס]] היא במקורה מילה [[פרסית]] שמשמעותה [[גן בוטני|גן]]. במקרא מופיע הצירוף "פרדס רימונים" בתיאורה של האהובה בשיר השירים (ד, יג) "שלחיך פרדס רימונים עם פרי מגדים". בשל מרכזיותיו של [[שיר השירים]] בעולמם של המקובלים, ובמיוחד בזה של [[ספר הזוהר]] בחר בו רמ"ק ככותרת לספרו. אולם תחילתו של הזיהוי בין ה"פרדס" ובין החוויות המיסטיות מתחיל כבר ב[[תלמוד]] בסיפור על ארבעה [[חכם|חכמים]] ש"נכנסו לפרדס", במשמעותו של חוויות הקשורות ל[[תורת הנסתר]] ( [[מסכת חגיגה]] פרק ב'). במסורת ישראל המאוחרת יותר נתפרש ה"פרדס" כראשי תיבות של המילים : [[פשט]], [[פרדס (יהדות)|רמז]], [[דרש]], [קבלה|[סוד]], שהן ארבע מתודות הלימוד של התורה. בהתאם לנוהג הרווח בספרות הרבנית בכלל ובספרות הסוד בפרט, נרמז שם המחבר בשם חיבורו בסוד ה[[גימטריה]]: פרד"ס וגם 'רמוני"ם', כמנין 'מש"ה' = 543.

[[תמונהקובץ:Sefirot.png|ממוזער|שמאל|150px|תרשים של 'עשר הספירות', בצורתם בספר הפרדס]]

הרמ"ק מתאר את מבנה הספירות, ממיינן לקבוצות - שכל אחת מהן בעלת מאפיינים שונים, מצביע על אזכורים שלהן בכתבים קדומים ומבהיר דברים שלדעתו יסודם בטעויותיהם של המקובלים שקדמו לו.

גם תורת [[האר"י]], שבכמה דברים עקרוניים שונה מתורת הרמ"ק, מבוססת על הכרעותיו של הרמ"ק . האר"י אמר על רבי משה קורדובירו "משה אמת ותורתו אמת בעולם הבלימה". לפי משפט זה הבינו מקובלים ששתי השיטות - של הרמ"ק ושל האר"י - אינן סותרות זו את זו ושכל אחת מהן מדברת על שלב אחר בתהליך הבריאה - משנת הרמ"ק דנה על עולמות התוהו ומשנת האר"י על עולמות התיקון.