הבי מטאל – הבדלי גרסאות

הגיטרות החשמליות ממלאות תפקיד מרכזי ביותר במוזיקת ההבי מטאל. בעוד שברוב סגנונות ה[[מוזיקה]] המודרנית כלי הנגינה משמשים בעיקר לליווי השירה, הרי שבמטאל הנגינה היא העיקר. הגברה, [[דיסטורשן (אפקט לגיטרה)|עיוות]] ה[[צליל]] ושימוש בטכניקות נגינה מיוחדות - כולם בשימוש לשם "עיבוי" הצליל. קטעי נגינת [[סולו (מוזיקה)|סולו]] בגיטרה ו[[ריף (מוזיקה)|ריפים]] מהווים חלק משמעותי ממוזיקת ההבי מטאל, טכניקות רבות הומצאו ושוכללו על ידי נגני סוגה זו לשם נגינה מהירה ומדויקת. כמעט כל שיר מטאל מתחיל בפתיחה אינסטרומנטאלית (ללא מילים) ארוכה יחסית וכמעט שאין שיר או יצירת מטאל שאין בהם קטע סולו של גיטרה חשמלית. ישנן אף יצירות בהן קטעי הסולו ארוכים יותר מקטעי השירה, וישנן גם יצירות אינסטרומנטאליות לחלוטין, כגון "The Call of Ktulu" של [[מטאליקה]] משנת 1984.

 

 

בעוד הנגינה האגרסיבית והטכנית והסולואים הארוכים משותפים לכל להקות המטאל, הרי שה[[זמרה|שירה]] במטאל היא מגוונת ביותר ומשתנה מאוד מסגנון מטאל אחד למשנהו: בעוד השירה במטאל הקלאסי היא מלודית ומאופיינת ב[[קול]]ות גבוהים (זמרים כגון [[רוב הלפורד]] ו[[ברוס דיקינסון]]), הרי שאת הדת' מטאל מאפיינות נהמות ושאגות נמוכות וגסות הנקראות [[גראולינג]], את הבלק מטאל מאפיינות צרחות וצווחות ואילו במטאל הגותי והסימפוני נפוצה שירה [[אופרה|אופראית]] לצד גראולינג. ישנן גם להקות אשר משלבות מספר סוגי שירה יחדיו, כגון [[אופת']] השוודית, המשלבת גראולינג עם שירה "נקייה", ו[[טריסטניה]] ו[[סירניה]] ששילבו [[שירת היפה והחיה]] ([[סופרן]] נשי ו[[גרואלינג]]) עם שירה "נקייה" ו[[מקהלה|מקהלות]].