סרקזם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ @26070714 שחזור הבוט - לגרסא של משתמש:TZivyA |
עריכה קלה | אין הכרח שאינו מדבר כך ביום יום | הדוגמה השלישית מכמסת בתוכה את השנייה (אני כתבתי את הדוגמאות המקוריות). |
||
שורה 1:
'''סַרְקַזְם''' (על-פי [[האקדמיה ללשון העברית]]: '''עוקצנות''') הוא סגנון דיבור תוקפני, המתאפיין בכוונה [[עלבון|להעליב]] את המאזין לו במסווה של [[הומור]] נייטרלי, שאלה רטורית, או הצגת מסקנה קיצונית בגנותו כביכול על תכונה או מעשה [[תמימות|תמים]]
לעתים הגבול בין סרקזם להומור נייטרלי, השתאות, או מסקנה כזאת, אינו מאד ברור, אך במקרי סרקזם תמיד ישנה '''כוונה''' להעלבה או הגחכה של האדם שאליו הופנתה התגובה הסרקסטית.
ההבדל העיקרי בין סרקזם לבין עלבון ישיר (כמו קללה) הוא שהעלבון הישיר הוא גלוי ואינו מוסווה בשום צורה; סרקזם לעומת זאת נאמר במסווה של רצון תמים "להעביר מסר" או "לחנך" את הצד שאליו כוון, אם כי בהגדרה מטרתו
אמרה סרקסטית איננה בהכרח [[מניפולציה (התנהגות)|מניפולטיבית]] (ראו בהמשך - סרקזם בפסיכולוגיה) אם כי לעתים הוא מגיע מתוקף מניפולציה או כחלק מתהליך מניפולטיבי.
בהגדרה מטאפורית נקרא הסרקזם "דיבור מריר" שכן מטרת השימוש בו לגרום למאזין תחושה נפשית "מרירה"
==מקור המילה==
שורה 18:
{{להשלים|פסקה=כן}}
מבחינה מבנית, מאפיינים בולטים של דיבור סרקסטי הם:
▲* '''שימוש ב[[שאלה רטורית|שאלות רטוריות]] (בפרט בטון תוקפני או בהקשר [[מחלוקת]]י)''' - לדוגמה, כאשר אדם א' מבקש מאדם ב' לבצע מטלה מסוימת ב עשוי להשיב "למה לא", או "מה עוד" וכדומה; חייל יכול לומר לרעהו: "בטח שאני אחליף אותך בשמירה. למה לא", כשכוונת הדברים היא למעשה תשובה שלילית, סרקסטית כביכול לבקשה. קיום התוקפנות תלוי בטון או בהקשר בו נאמרים הדברים.
==סרקזם ושפת גוף==
שורה 30 ⟵ 29:
{{ערך מורחב|פסיכולוגיה}}
קיימים מספר הסברים אפשריים לסרקזם
ייתכנו גם הסברים [[ביהייביוריזם|ביהייביוריסטים]] לסרקזם כגון [[חיקוי התנהגות]] (אימיטציה [[אלברט בנדורה|בנדוריאנית]]) והרי סוגים נוספים של אלימות, לווא דווקא מילולית קיבלו הסבר אימיטציוני כזה.
סרקזם קשור ב[[ציניות]], ונתפס כאלימות שמפעיל אדם הנוטה לתפיסת-מציאות צינית.
|