הבדלים בין גרסאות בדף "סרקזם"

הוסרו 815 בתים ,  לפני שנתיים
עריכה קלה | אין הכרח שאינו מדבר כך ביום יום | הדוגמה השלישית מכמסת בתוכה את השנייה (אני כתבתי את הדוגמאות המקוריות).
מ (@26070714 שחזור הבוט - לגרסא של משתמש:TZivyA)
(עריכה קלה | אין הכרח שאינו מדבר כך ביום יום | הדוגמה השלישית מכמסת בתוכה את השנייה (אני כתבתי את הדוגמאות המקוריות).)
'''סַרְקַזְם''' (על-פי [[האקדמיה ללשון העברית]]: '''עוקצנות''') הוא סגנון דיבור תוקפני, המתאפיין בכוונה [[עלבון|להעליב]] את המאזין לו במסווה של [[הומור]] נייטרלי, שאלה רטורית, או הצגת מסקנה קיצונית בגנותו כביכול על תכונה או מעשה [[תמימות|תמים]] שלושביצע.
 
לעתים הגבול בין סרקזם להומור נייטרלי, השתאות, או מסקנה כזאת, אינו מאד ברור, אך במקרי סרקזם תמיד ישנה '''כוונה''' להעלבה או הגחכה של האדם שאליו הופנתה התגובה הסרקסטית.
 
ההבדל העיקרי בין סרקזם לבין עלבון ישיר (כמו קללה) הוא שהעלבון הישיר הוא גלוי ואינו מוסווה בשום צורה; סרקזם לעומת זאת נאמר במסווה של רצון תמים "להעביר מסר" או "לחנך" את הצד שאליו כוון, אם כי בהגדרה מטרתו גם לפגוע בכל מקרה.
 
אמרה סרקסטית איננה בהכרח [[מניפולציה (התנהגות)|מניפולטיבית]] (ראו בהמשך - סרקזם בפסיכולוגיה) אם כי לעתים הוא מגיע מתוקף מניפולציה או כחלק מתהליך מניפולטיבי.
 
בהגדרה מטאפורית נקרא הסרקזם "דיבור מריר" שכן מטרת השימוש בו לגרום למאזין תחושה נפשית "מרירה", דהיינו שהפרט מדבר בצורה שאיננה חריגה במיוחד מדיבורו היום-יומי, אך במטרה לגרום תחושה מרירה למאזין.
 
==מקור המילה==
{{להשלים|פסקה=כן}}
מבחינה מבנית, מאפיינים בולטים של דיבור סרקסטי הם:
*# '''שימוש ב[[לשון סגי נהור]]''' - אמירת דבר והתכוונות להיפוכו. לדוגמה: כאשר יוני הפיל את ארוחת הצהריים שלו על רצפת המטבח, אמו אמרה לו "כל הכבוד!". האם לא התכוונה לשבח בכנות את טעותו של יוני, אולם היא אמרה זאת בטון מסוים ובהבעה מסוימת שגרמו ליוני להבין שהיא מתכוונת להיפוכו של דבר.
*# '''שימוש ב[[שאלה רטורית|שאלות רטוריות]] (בפרט בטון תוקפני או בהקשר [[מחלוקת]]י)''' - לדוגמה, כאשר אדם א' מבקש מאדם ב' לבצע מטלה מסוימת ב עשוי להשיב "למה לא", או "מה עוד" וכדומה; חייל יכול לומר לרעהו: "בטח שאני אחליף אותך בשמירה. למה לא", כשכוונת הדברים היא למעשה תשובה שלילית, סרקסטית כביכול לבקשה. קיום התוקפנות תלוי בטון או בהקשר בו נאמרים הדברים.
*# '''הצגת מעשה נייטרלי כמביך על ידי אמירות או מחוות גופניות''' - לדוגמה: להגיד[[פלוני]] לאדם שמצהירמצהיר שאיננו אוכל בשר ו[[פלמוני]] עונה לו שהוא "[[רגש|רגיש]]", בעוד שבפועל ייתכן שהוא בכלל עושה זאת מ[[רחמים]], מסיבה של [[טעם]] אישי, מסיבה [[דת]]ית, מסיבה חינוכית, מסיבות אחרות, או ממגוון סיבות גם יחד. לחלופין, פלמוני מוחא לו כפיים במטרה להגחיכו ([[מחווה גופנית]] ללא שימוש במילים).
* '''שימוש ב[[שאלה רטורית|שאלות רטוריות]] (בפרט בטון תוקפני או בהקשר [[מחלוקת]]י)''' - לדוגמה, כאשר אדם א' מבקש מאדם ב' לבצע מטלה מסוימת ב עשוי להשיב "למה לא", או "מה עוד" וכדומה; חייל יכול לומר לרעהו: "בטח שאני אחליף אותך בשמירה. למה לא", כשכוונת הדברים היא למעשה תשובה שלילית, סרקסטית כביכול לבקשה. קיום התוקפנות תלוי בטון או בהקשר בו נאמרים הדברים.
* '''תירוץ קיצוני ושלילי ל[[התנהגות|התנהגויות]] מסוימות של אדם אחר''' - לדוגמה: אדם א' הוא מרצה מבוקש למדעי המחשב מזה שנים רבות. מעט לפני תחילת הרצאתו נודע לו שהוגשה נגדו [[תביעה משפטית]] על תאונת דרכים לה גרם והוא נלחץ מאד. במהלך השיעור הוא מתבלבל פעמיים בין שני מונחים בסיסיים ואחד הסטודנטים בכיתה (אדם ב'), במקום לציין שלכאורה היה בלבול במונחים, שואל אותו בקולניות ובחיוך שאלה שמטרתה להביכו: "האם אתה בכלל מסוגל להסביר את התחום לסטודנטים?".
 
==סרקזם ושפת גוף==
{{ערך מורחב|פסיכולוגיה}}
 
קיימים מספר הסברים אפשריים לסרקזם בפסיכולוגיהב[[פסיכולוגיה]]. עיקר ההסברים הם [[פסיכואנליזה|פסיכואנליטיים]]. הפסיכואנליזה נוטה לגישה שאמרות סרקסטיות מסוימות מכוונות מן ה[[לא מודע]], ובמקרה זה יש הרואים בה דוגמה לתוקפנות פנימית, היוצאת כפיצוי רגשי על טראומות מן העבר. גרסה ספציפית יותר נוגעת לצורך להרגיש עליונות לכאורה, על אדם אחר מתוקף פגיעה רגשית כזו.
 
ייתכנו גם הסברים [[ביהייביוריזם|ביהייביוריסטים]] לסרקזם כגון [[חיקוי התנהגות]] (אימיטציה [[אלברט בנדורה|בנדוריאנית]]) והרי סוגים נוספים של אלימות, לווא דווקא מילולית קיבלו הסבר אימיטציוני כזה.
 
סרקזם קשור ב[[ציניות]], ונתפס כאלימות שמפעיל אדם הנוטה לתפיסת-מציאות צינית.
משתמש אלמוני