אדמונד לוי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 27:
לוי, יליד [[בצרה]] שב[[עיראק]], עלה לישראל עם משפחתו בגיל 10.
המשפחה השתקעה ב[[רמת גן]] והוא למד בתיכון "דביר". אביו אליהו היה פעיל ב[[תנועת החירות]] ועם מינויו לראש סניף התנועה ברמלה, עברה המשפחה לשם. אביו נבחר כראש עיריית [[רמלה]] ושימש בתפקיד בשנים 1971–1972 עד פטירתו.
לאחר שירותו הצבאי החל לעבוד ב[[בית משפט השלום]] ברמלה ובמקביל למד משפטים ב[[השלוחה התל אביבית|שלוחה התל אביבית]] של [[האוניברסיטה העברית]]. הוא התקדם בתפקידיו בבית המשפט מ[[מחלק תה]] עד שהפך למזכיר הראשי של בית המשפט.
 
ב-[[1970]] הוסמך כ[[עורך דין]] ופתח משרד משלו ברמלה. כיהן כסגן ראש עיריית [[רמלה]] מטעם [[הליכוד]] במשך 3 שנים. ב-[[1977]] מונה לשופט צבאי, תפקיד אותו מילא במשך שנתיים. ב-[[1979]] מונה לשופט בית משפט השלום ב[[כפר סבא]]. ב-[[1984]] מונה לשופט ב[[בית המשפט המחוזי]] בתל אביב. לוי דן בעיקר בפלילים והתבלט כשופט יעיל וקפדן. בין השאר ישב בראש ההרכב שהרשיע את [[יגאל עמיר]] ב[[רצח יצחק רבין]].
 
מונה לשופט [[בית המשפט העליון]] במינוי בפועל בשנת 2000,{{הערה|[http://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-4953.pdf הודעה על מינוי שופט], ילקוט הפרסומים 4953}} וכשזה הסתיים, מונה במינוי של קבע באוגוסט [[2001]] יחד עם [[אילה פרוקצ'יה]].
 
ב-[[24 במרץ]] [[2008]] נבחר על ידי חבר שופטי בית המשפט העליון לוועדה לבחירת שופטים במקומו של המשנה לנשיאה [[אליעזר ריבלין]]{{הערה|{{NFC||השופט אדמונד לוי מצטרף לוועדה לבחירת שופטים|001-D-157796-00|24 במרץ 2008}}}}.
שורה 54:
תחום התמחותו של השופט לוי היה [[משפט פלילי|המשפט הפלילי]]. בין היתר, כתב את פסק הדין בפרשת הסגרתו של [[זאב רוזנשטיין]] לארצות-הברית, בו הכיר ביכולת להסגיר אזרח ישראלי שהעבירות שביצע היו קשורות לשטחה של מדינה זרה.
 
בתחום המשפט הציבורי נחשב לוי לשופט "[[אקטיביזם שיפוטי|אקטיביסט]]", והיה מוכן להתערב בהחלטות שלטוניות ומינהליות (כולל חוקים של [[הכנסת]]), גם במקרים שבהם אין בית המשפט נוהג להתערב. הדבר הוביל לכתיבת דעות יחיד רבות מצדו. כך, לדוגמה, היה לוי השופט היחיד שפסק, בדעת מיעוט, שהחוק המקטין את קצבאות [[המוסד לביטוח לאומי|הביטוח הלאומי]] אינו חוקתי ודינו להתבטל. כן הצטרף לוי לפסק-הדין לפיו יש לבטל סעיף ב[[פקודת הנזיקין]], שפטר את המדינה מאחריות [[דיני נזיקין|נזיקית]] כלפי [[פלסטינים]] שנפגעו בפעולות צה"ל שלא במסגרת פעילות ביטחונית. לוי ישב בראש הרכב בג"ץ שפסל את החלטת [[שר הפנים]], [[מאיר שטרית]], לצמצם את מספר חברי מועצות הערים סמוך למערכת הבחירות המוניציפליות שהתקיימו בסוף שנת [[2008]].
 
ב[[בג"ץ קו לעובד נגד ממשלת ישראל]] הורה לוי על ביטול [[הסדר הכבילה]] של [[עובדים זרים]] בישראל, תוך שהוא משתמש בלשון נוקבת לבקר את הדרך בה נוהגת המדינה בעובדים אלה: "אל לה למצוקתם של עובדים אלה מלהפוך עבורנו קרדום לחפור בו. חלילה לנו מהפיכת עוניים מנוף לפגיעה בלתי-מבוקרת ובלתי-מידתית בזכויות-יסוד. אנו, בעיקר אנו – שטעמה המר של גלות אינו זר לנו – הלא ידענו את נפש הגר, שגרים היינו בארץ מצרים (שמות כ"ג, ט)".
שורה 64:
לוי מתח ביקורת חריפה על פיטורי שרי הימין שבוצעו במטרה לאפשר את קבלת [[תוכנית ההתנתקות]], אך לבסוף נתן להם הכשר משפטי. גם על ההחלטה לבטל את "המצרף" כתחליף ל[[הבחינה הפסיכומטרית|פסיכומטרי]] מתח ביקורת, אך אישר אותה בפסק דינו. פסיקה אחרת של לוי, שבה דעתו התקבלה על חבריו השופטים, הייתה לאסור על מימון בתי ספר [[חרדים]] שלא יקיימו את [[תוכנית הליבה]] של משרד החינוך.
 
לוי דחה את ערעורו של עו"ד ישראל פרי על הרשעתו בפרשת הפנסיה הגרמנית. בעתירות שהוגשו נגד [[הסדר הטיעון]] שנחתם בין [[פרקליטות המדינה]] ל[[נשיא המדינה]] לשעבר [[משה קצב]], בעניין [[עבירת מין|עבירות המין]] שבהן נחשד, שנדחו ברוב של שלושה מול שניים, היה בדעת מיעוט (ביחד עם השופטת [[דורית ביניש]]), וסבר כי יש להתערב ולפסול את עסקת הטיעון. בין השאר גזר על [[שלמה בניזרי]] 4 שנות מאסר על עברות של [[שוחד]] ו[[הפרת אמונים]]. ב-13 ביולי 2009 תקף קשות את בית המשפט המחוזי והשופט [[משה דרורי]] שבחר שלא להרשיע אברך שדרס בכוונה תחילה שומרת בחניון, כדי לא למנוע את קידומו של האברך הדורס לעמדה בכירה בבית-דין רבני.
 
לוי בלט במלחמתו בשחיתות הציבורית. כתב בפסק דין שדן בבקשה לביטול עסקת הטיעון שנחתמה בין היועץ המשפטי לממשלה, [[מני מזוז]], לנשיא המדינה לשעבר, [[משה קצב]]: "מציאות קשה, כמותה לא ידענו בעבר, הולכת ומתהווה נגד עינינו. במקרים רבים ניצלו אנשי ציבור את מעמדם ואת כוח השררה שבמשרתם כדי להיטיב עם עצמם ועם מקורביהם, אגב עשיקתה של הקופה הציבורית".
שורה 83:
== הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון==
{{הפניה לערך מורחב|הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון}}
בינואר [[2012]] מינה ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ועדה בראשות לוי לבחון נושאים הקשורים בתחום שטחי [[יהודה ושומרון]] וה[[התנחלויות]]. הוועדה מצאה כי השטחים אינם בבחינת "שטח כבוש" מאחר שלא הוחזקו בידי [[ירדן]] על פי הדין הבינלאומי ושההתנחלויות ביהודה ושומרון חוקיות גם על פי המשפט הבינלאומי. חלק נכבד מן הדו"ח עוסק בהזמת [[חוות דעת (ביניים) בנושא מאחזים בלתי מורשים|דו"ח טליה ששון]]. ממצאי הוועדה שנויים במחלוקת, כאשר [[ארגוני ימין בישראל|חוגי ימין]] תומכים בהם ו[[ארגוני שמאל פוליטי בישראל|חוגי שמאל]] מתנגדים.{{הערה|{{הארץ|חיים לוינסון, תומר זרחין|ועדת המאחזים: ישראל אינה כוח כובש בגדה, יש להכשיר את הבנייה|1.1751505|9 ביולי 2012}}}}
 
== קישורים חיצוניים ==