אפליברספט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Danit.Bayer (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Danit.Bayer (שיחה | תרומות) |
||
שורה 33:
* צמיחת כלי דם פתולוגיים (myopic CNV): זריקה תוך עינית בודדת של 2 מ"ג. אם זריקה בודדת לא השיגה את התוצאות הרצויות מבחינה אנטומית או מבחינת שיפור הראייה, ניתן להמשיך את הטיפול במתן זריקות נוספות. המרווח בין הזריקות חייב להיות חודש או יותר.
==מחקר השוואתי בתרופות==
ב-2015 פורסמו תוצאות מחקר בשם Protocol T שביצעה קבוצת DRCR.net (קבוצת חוקרים עצמאית בארצות הברית, הפועלת תחת ארגון-גג בשם The Diabetic Retinopathy Clinical Research Network). המחקר בדק והשווה את תוצאות הטיפול בבצקת מקולרית על רקע סוכרת (DME) בשלוש תרופות נוגדות VEGF - אייליה, לוסנטיס ואווסטין. את המחקר ביצעו חוקרי DRCR.net ב-89 מרכזים רפואיים שבהם טופלו 660 חולים בבצקת מקולרית על רקע סוכרת, והוא נמשך על פני שנה. תוצאות המחקר הראו כי יעילותה של אייליה עדיפה על פני שתי התרופות האחרות, עם פרופיל בטיחות דומה. אפקט זה ניכר במיוחד במטופלים בעלי חדות ראייה התחלתית נמוכה. המחקר פורסם ב-[[New England Journal of Medicine]]{{הערה|1=[http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa1414264#t=article The relative efficacy and safety in the treatment of Diabetic Macular Edema]}} ותוצאותיו:
שיפור בראייה: המחקר הראה שלאחר שימוש באייליה המטופלים שכבר איבדו מראייתם, הרוויחו בחזרה את האפשרות לראות 19 אותיות. המטופלים באווסטין הרוויחו בחזרה רק 12 אותיות, ובלוסנטיס 14. כשנבחנה אייליה מול לוסנטיס נמצא שעם אייליה היו 34% יותר חולים שהרוויחו 3 שורות של ראייה מאשר עם לוסנטיס.
הקטנת עובי הבצקת ברשתית: במטופלי אייליה ירד עובי הבצקת ב-169 מיקרון. במטופלי לוסנטיס ירד עובי הבצקת ב-147 מיקרון. במטופלי אווסטין ירד עובי הבצקת ב-101 מיקרון.
==אישורים והתוויות==
ישראל: משרד הבריאות אישר את השימוש באייליה בארבע התוויות: ניוון מקולרי גילי (wAMD), בצקת מקולרית על רקע סוכרת ([[בצקת מקולרית על רקע סוכרת|רטינופתיה סוכרתית]]), צמיחת כלי דם פתולוגיים ברשתית במטופלים הסובלים מקוצר ראייה חמור (myopic CNV), בצקת מקולרית בעקבות חסימה בווריד הרשתית המרכזי (CRVO) או בסעיף וריד הרשתית (BRVO).{{ש}}
| |||