מטרודן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לשר התחבורה
מ הסרת פרמטרים מיותרים בתבנית:וואלה! (ראו שיחת תבנית:וואלה!) (תג) (דיון)
שורה 40:
על מנת לעמוד בתנאי החוזה עם המדינה, נקטה חברת מטרודן בצעדי חיסכון דרסטיים, שכללו קיצוץ בשכר הנהגים והרעת תנאיהם. עובדה זו פגעה בתנאי העבודה של הנהגים (הוטלו עליהם [[קנס משמעת|קנסות]] בשל [[עבירת משמעת|עבירות משמעת]], שכרם היה בגובה [[שכר מינימום בישראל|שכר המינימום]], משמרות של למעלה מ-12 שעות, וכו'). הנהגים החליטו להתאגד, להקים [[ועד עובדים]], ולהגן על זכויותיהם באמצעות [[הסכם קיבוצי (ישראל)|הסכם קיבוצי]]. כתוצאה מחוסר המוכנות של ההנהלה להכיר בוועד החדש, פרצה ב[[נובמבר]] [[2004]] [[שביתה]].
 
על אף הקשיים שנגרמו בשל כך ל-200 אלף תושבי באר-שבע, הצביע "[[רדיו דרום]]" על אחוז הזדהות גבוה עם הנהגים - כ-70% בממוצע. בשל החלטת [[ההסתדרות]] לאפשר את פתיחת מסוף האוטובוסים ולהמתין להליך המשפטי, התארכה השביתה ונמשכה כ-150 יום (השביתה הארוכה ביותר בתולדות ישראל, עד שביתת עובדי כי"ל ב-2015). במהלך השביתה אישר [[שר התחבורה]] דאז, מאיר שיטרית, את הפעלת הקווים בעיר באמצעות חברות אחרות. ב-3.3.2005 פסק סטיב אדלר נשיא בית הדין הארצי לעבודה כי החלטה זו של משרד התחבורה מהווה פגיעה בזכות ההתארגנות ובזכות השביתה של העובדים, ואסר על עקיפת השביתה באמצעות חברות אחרות{{הערה|{{וואלה!|ניר חסון|ביה"ד לעבודה אסר לשבור שביתת "מטרודן"|679759|3 במרץ 2005|}}}}. פסיקה זו מהווה פסיקה תקדימית המצוטטת ברבים מהדיונים באשר לזכות השביתה וההתאגדות בבתי הדין לעבודה. משרד התחבורה הגיש כנגד פסיקה זו ערעור לבג"ץ. ב-[[14 במרץ]] [[2005]] החליט [[בג"ץ]] לקבל את עתירת עיריית באר שבע ולאפשר לחברת האוטובוסים [[נתיב אקספרס]] להפעיל חלק מהקווים אותם השביתו נהגי "מטרודן" במשך יותר ממאה ימים. לבסוף, בפעולת גישור נמצא פתרון לסכסוך, התנאים שופרו במעט, אולם הוועד לא זכה להכרה ולא נחתם הסכם קיבוצי. בשנת 2015 הוקם מחדש ועד עובדים בחברה, בסיוע ההסתדרות, וב[[ינואר]] [[2016]] נחתם בה לראשונה הסכם קיבוצי..{{הערה|{{ערוץ7|אורלי הררי|הסכם קיבוצי ראשון בחברת האוטובוסים מטרודן|314013|13 בינואר 2016}}}}
 
לאחר סיום שביתת הנהגים רכשה חברת מטרודן מספר אוטובוסים חדשים והוציאה מהשירות אוטובוסים מיושנים.