הלבנת הון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למאגר מידע
שורה 30:
* '''בעת היציאה או הכניסה לתחומי מדינת ישראל''' קיימת חובת דיווח על כספים על מי שנכנס ארצה עם 100,000 ₪ או יותר. יוצא דופן לעניין חוק זה הוא עולה חדש, בכניסתו הראשונה לארץ, בה הוא מורשה להכניס סכום של עד 1.25 מיליון שקלים{{הערה|[http://taxes.gov.il/customs/PersonalImport/Pages/GuidesHalbanatHon.aspx חובת דיווח על הכנסת או הוצאת כספים לישראל וממנה], אתר [[רשות המסים בישראל]], 24 באפריל 2012}}. לצורך קביעת עצם הפרת חובת הדיווח אין צורך לקבוע כי ההפרה נעשתה תוך "כוונה" או "מטרה" או כל יסוד נפשי אחר. די בעצם הקביעה העובדתית שלא קוימה חובת הדווח לפי סעיף 9, כדי להקנות לוועדה את הסמכות לקבוע עיצום כספי{{הערה|1=[http://www.justice.gov.il/MOJHeb/HalbantHon/News/doc.htm בית משפט השלום דחה ערעור על החלטת הוועדה לעיצום כספי בסך 80 אלף שקלים] אתר [[משרד המשפטים]]}}.
 
על פי החוק תוקן [[חוק הגנת הפרטיות]] ולפיו ניתן לקיים [[מאגר מידע]] לפי החוק איסור הלבנת הון.
 
פעולות חשודות של הלקוח מדווחות לרשויות ללא ידיעת הלקוח, דבר שלא מאפשר ללקוח להציג הסבר על הפעולה, ולכן הונהגו אמצעי בקרה על מנת שהדיווחים יהיו מבוססים ככל האפשר וימנע מדיווח כאשר סביר כי הפעולה תקינה. כל אחד מהבנקים מקדיש אתר הסברה לציבור בנושא חובת הציות במטרה להציג לציבור כיצד עליו לנהוג ואיך הוא עלול להפגע.