להקת הנח"ל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת פרמטרים מיותרים בתבנית:וואלה! (ראו שיחת תבנית:וואלה!) (תג) (דיון) |
קישור פנימי |
||
שורה 27:
ביוני [[1954]] עלתה התוכנית השישית של הלהקה, '''"העיקר שנפגשים'''" בבימויו של [[מרדכי ידין]]. לתוכנית זו הצטרפו בין היתר [[חיים טופול]], [[גליה טופול]], [[יאשה כץ]], [[גבי עמרני]], [[עדנה שביט]] וראובן לוי, היו אחראים גם על הפקת התוכנית השביעית שעלתה בנובמבר אותה שנה, "'''שמור על הגבול'''" אליה גם הצטרפו [[נחמה הנדל]], [[אברהם הפנר]], [[אורי זוהר]], [[יוסף אורג]] ו[[שושיק שני]]. בתוכנית הקודמת "העיקר שנפגשים" בלט השיר "הורה נתגבר" ובתוכנית "שמור על הגבול" בלטו שיר הנושא, "תותחים במקום גרביים" ו"[[הוא לא ידע את שמה]]" ששר סולו ראשון גבי עמרני. נוסף לזה, המדריך הקולי של הלהקה ב"שמור על הגבול" היה [[יוסי ואלד]], שהלחין ללהקה את ההורה הרביעית והאחרונה שלה, "זיע זיע לא נזיע" למילים של [[חיים חפר]]. עוד הספיקה הלהקה להפיק ב-[[1955]] את התוכנית '''"בין מגל וחרב"''' אליה הצטרפו [[עליזה קאשי]], [[עדי עציון]] וגם השירים "כיתה אלמונית", "שיר ערש נגבי", "המפקד תמיד צודק" ו"בין מגל וחרב".
ב-[[1956]] עלתה התוכנית '''"מה בוער"'''. משירי התוכנית בלטו "השחרור", "רק לא סייר" של בנות הלהקה, "יא משלטי" שביצעה סולו עליזה קאשי ו"רחל רחל" שהיה סולו של [[איתמר כהן]] החבר החדש בלהקה, שגם שר בתוכנית את "סיפורו של כביש" הפחות מוכר. הלהקה המשיכה להופיע עם התוכנית החל מבפברואר לאורך כל השנה. עשרה חודשים מאוחר יותר בנובמבר, התוכנית כבר ירדה, ועם כיבוש חצי האי [[סיני]] בעת [[מלחמת סיני|מבצע קדש]], הגיעו חבריה לסיני. המלחמה עצמה פרצה זמן קצר לאחר שחלק מחברי המחזור השתחררו, זימנו אותם למילואים להופיע לפני היחידות הלוחמות בסיני. באחד הימים קיבלו שם טלפון שבישר להם שהמלחין [[משה וילנסקי]] חיבר שיר חדש. את מילות השיר, כך סיפר וילנסקי, קיבל בבוקרו של יום
"מול הר סיני" נכלל בתוכנית שעלתה בשנת [[1957]], '''"עד מאה ועשרים'''" שציינה עשר תוכניות של להקת הנח"ל, בה היו השירים החדשים "כרמלית", "עד מאה ועשרים", "כשנגמר מבצע קדש" ("שיר הצ'יזבאטים") ועוד, כשאל הלהקה הצטרפו לראשונה [[אריק איינשטיין]], [[רות אטיאס]], [[יוסי פרוסט]] לצד הוותיקים שבלהקה. איינשטיין קיבל לראשונה לשיר סולו את השיר "יא ירח" בתוכנית שבאה שנה מאוחר מכן, "'''צריך לחיות'''", בה בלטו גם השירים "שתים עשרה טון", "פגישה בניכר" ו"בלדה על מעיין וים" ששר סולו איתמר כהן שהיה כבר מבין הוותיקים.
שורה 33:
בשנת [[1959]] הועלו התוכניות '''"לא לצאת מן הכלים"''' ו'''"בדרך כלל"''', בהן כיכב [[אריק איינשטיין]] והשתתפו [[יהורם גאון]], [[גבי אלדור]], [[עליזה רוזן|עליזה רוזנטל]] (רוזן), [[יצחק שאולי]], [[גברי בנאי]], [[ישראל פוליאקוב]], [[חנן גולדבלט]], יוסי פרוסט, [[יורם ארבל|יורם ארביטר]] (ארבל) והאקורדיוניסט [[עמי גלעד]]. הלהיט הגדול של הלהקה מ"לא לצאת מהכלים" היה "רוח סתיו" (יחיאל מוהר/[[יוחנן זראי]]) בסולו נוסף שקיבל אריק איינשטיין, ויהורם גאון שר לצידו כמה שורות. ובנוסף הופיעו גם השירים "אחד גבוה ושניים קטנים" (יחיאל מוהר/יוחנן זראי), "חופשה באדום" ([[עמוס אטינגר]]/סשה ארגוב), ו"[[דינה ברזילי]]" (חיים חפר/סשה ארגוב). במאי הלהקה היה [[יוסי בנאי]] והכוראוגרפית, [[נעמי פולני]]. בתוכנית השנייה "בדרך כלל" (התוכנית ה-13) בלטו השירים "ויו יו גם", "שיר החובש", "שיר החמור", "חולשה של בת" ו"סיירים" הוקלטו לתקליט אריך נגן שנקרא על שם התוכנית. נוסף על זה הקליטה הלהקה את "שיר לבוקר" שהיה במסגרת התוכנית על תקליט שדרים ששרה סולו עליזה רוזן.
בין היוצרים שכתבו ללהקה בשנות החמישים אפשר למצוא את משה וילנסקי, [[חיים חפר]], [[יחיאל מר|יחיאל מוהר]], [[סשה ארגוב]], זאב חבצלת, [[דידי מנוסי]] ו[[אפרים קישון]]. קישון היה זה שהביא ללהקה את "סאלח שבתי", דמות שהייתה מזוהה עם [[חיים טופול]] במשך שנים רבות.
=== שנות השישים המוקדמות ===
| |||