טיפול דיאלקטי התנהגותי – הבדלי גרסאות

מקור המילה דיאלקטיקה הוא אמנות הדיון העסק בעובדות מנוגדות. '''תרפיה התנהגותית דיאלקטית''' (ב[[אנגלית]]: '''Dialectical behavior therapy, DBT''') הואהיא שיטת [[טיפול אשרפסיכולוגי]] מספקשנועדה אתלעסוק האמצעיםבעמדות המעשייםהמנוגדות עבורשל הלקוח, בקבלה שלהן על ידי המטפל והלקוח, ובסיפיק אמצעים מעשיים כדי לשמור על גמישות ואיזון, וליצור שינוי{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:3|{{צ-מאמר|מחבר=Dimeff, L. A., & Koerner, K. E. (2007). Dialectical behavior therapy in clinical practice: Applications across disorders and settings. Guilford Press.‏|שם=|כתב עת=}}}}. מקור במובןהמילה הזה,דיאלקטיקה משמעותהוא השםאמנות שלהדיון טיפולהעוסק דיאלקטי-התנהגותי נובע מחד-מעיסוק בעמדותבעובדות מנוגדות. וקבלה ומאידך, שינוי.

'''תרפיההשיטה התנהגותיתפותחה דיאלקטית''' (ב[[אנגלית]]: '''Dialectical behavior therapy, DBT''') שפותח ב -1980 על ידי  פרופסור [[מרשה לינהן]] (Marsha M. Linehan), חוקרת מאוניברסיטת וושינגטון,. היא יועדיועדה עבור נשים הסובלות מ[[הפרעת אישיות גבולית]] (ב[[אנגלית אמריקנית|אנגלית :]]'''Borderline personality disorder, BPD'''), המאופיינת בדחפים כרוניים להתאבדות ופגיעה עצמית. הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי מבוסס על [[טיפול קוגניטיבי-התנהגותי]] ('''Cognitive Behavioral Therapy, CBT''') המקובל כשיטת טיפול בהפרעות נפשיות מגוונות ומורכבות. הטיפול הותאם בעבר למצבים קליניים נוספים מלבד אישיות גבולית, כמו דיס רגולציה של רגש, הפרעות אכילה, דיכאון, בוגרים מתאבדים, קשישים מדוכאים, אשפוז מלא ואשפוז חלקי ומסגרות משפטיות{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:5|{{צ-מאמר|מחבר=|שם=Dimeff, L., & Linehan, M. M. (2001). Dialectical behavior therapy in a nutshell. The California Psychologist, 34(3), 10-13.‏|כתב עת=}}}}.

כטיפול מקיף, '''תרפיה התנהגותית דיאלקטית''' (ב[[אנגלית]]: '''Dialectical behavior therapy, DBT''') משרתמשרתת את חמש הפונקציות הבאות: 1) משפר יכולות התנהגותיות 2) משפר את המוטיבציה לשנות (על ידי שינוי עכבות , תלויות חיזוק), 3) מבטיח כי היכולות החדשות מוכללות לסביבה הטבעית, 4) מבנה סביבת טיפול בדרכים החיוניות לתמוך ביכולות של המטפל ובתמיכת הלקוח. 5) משפר את יכולות המטפלים ויוצר מוטיבציה לטיפול באופן יעיל במטופלים{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:5}}.

'''תרפיה התנהגותית דיאלקטית''' (ב[[אנגלית]]: '''Dialectical behavior therapy, DBT''') מורכבמורכבת מארבעה שלבים והם: 1)היציבות של הלקוח והשגת שליטה התנהגותית, המטרות בשלב זה כוללים הפחתת התנהגויות ואבדניות מסכנות חיים, הפחתת התנהגויות מפריעות לטיפול, הפחתת איכות החיים המפריעה להתנהגויות והגברת הכישורים ההתנהגותיים. (2) מטרות שלב זה הן להחליף את "ייאוש שקט" עם חוויה רגשית לא טראומטית(3) להשיג אושר ואומללות "רגילים" ולהפחית הפרעות ובעיות מתמשכות בחיים.(4)לפתור את תחושת חוסר השלמות להשגת שמחה. כמו בגישות קוגניטיביות התנהגותיות אחרות, הלקוח והמטפל במפורש ובזיקה הדדית מסכימים על היעדים החיוניים ושיטות טיפול. מחויבות מילוליות הדדית להסכמי טיפול בעלת חשיבות גבוהה בשיטת טיפול זו. בטיפול דיאלקטי-התנהגותי מטרות הטיפול אינן פשוט לדכא התנהגות לא מתפקדת, אלא לבנות חיים כי כל אדם סביר היה רואה שווה לחיות.

הטיפול מבוסס על התאוריה הביו-סוציאלית ( ב[[אנגלית]]: '''Biosocial Theory)'''. לפי פרופסור מרשה לינהן הבעיה העיקרית של הפרעת אישיות גבולית היא הפרעה נרחבת בתפקודה של מערכת הוויסות הרגשית, מנקודת מבט זו, התנהגויות קריטריון של הפרעת אישיות גבולית הן כדי לווסת שות או הן תוצאה של ויסות רגשות נכשלו {{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:3}}. חוסר הוויסות הרגשי יכול להיות מפותח על ידי גורמים ביולוגיים וסביבתיים. מהצד הביולוגי, האנשים נחשבים להיות פגיעים יותר לקשיים בוויסות רגשותיהם בשל ההבדלים במערכת העצבים המרכזית. הבעיות מתעוררות כאשר אדם פגיע מבחינה ביולוגית  נמצא בסביבה נפוצה לחלוטין . סביבות לא חוקיות מעידות על כך שתגובתו האינדיבידואלית של האדם לאירועים אינן נכונות, לא הולמות, פתולוגיות, או שלא להתייחס ברצינות לאירועים הפרט לא מבין איך להיאבק עם ויסות הרגשות והסביבה שלא מצליחה ללמד את הפרט לפתור בעיות , לסבול ממצוקה , לגבש מטרות וציפיות מציאותיות. על ידי הענשת תקשורת של חוויות שליליות ורק בתגובה לתצוגות רגשיות שליליות בעת הסלמה, הסביבה מלמדת את הפרט להתנדנד בין עיכוב רגשי ותקשורת רגשית קיצונית.

'''תרפיההשיטה התנהגותית דיאלקטית''' (ב[[אנגלית]]: '''Dialectical behavior therapy, DBT''') היא שיטה בפסיכותרפיה שיועדהיועדה במקור לטיפול באנשים בעלי [[הפרעת אישיות גבולית]]{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:0|{{צ-מאמר|מחבר=2. Lynch, T. R., Trost, W. T., Salsman, N., & Linehan, M. M. (2007).|שם=Dialectical behavior therapy for borderline personality disorder.|כתב עת=Annu. Rev. Clin. Psychol., 3, 181-205.}}}}., המאופיינים בהתנהגות של הרס עצמי, כיוון שמיומנויות בין-אישיות חשובות, ויסות רגשות והכלה של מצוקה רגשית חסרות אצלם באופן ניכר{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:1|{{צ-מאמר|מחבר=3. Panos, P. T., Jackson, J. W., Hasan, O., & Panos, A. (2014).|שם=Meta-analysis and systematic review assessing the efficacy of dialectical behavior therapy (DBT).|כתב עת=Research on Social Work Practice, 24(2), 213-223.‏}}}}. על כן, מחקר רב בתחום הפסיכולוגיה היישומית מתייחס לאוכלוסייה זו. עם זאת, טיפול התנהגותי דיאלקטי נמצא אפקטיבי גם עבור אוכלוסיות קליניות נוספות, כגון אנשים עם [[הפרעת אכילה|הפרעות אכילה]], [[דיכאון קליני|דיכאון מז'ורי]] ודיכאון עם הפרעות אישיות נלוות{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:0}}.

תרפיה התנהגותית דיאלקטית נמצאה יעילה באופן מובהק בהפחתת [[התאבדות|התנהגויות אבדניות]] ופגיעות עצמיות{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:2|{{צ-מאמר|מחבר=Kliem, S., Kröger, C., & Kosfelder, J. (2010).|שם=Dialectical behavior therapy for borderline personality disorder: a meta-analysis using mixed-effects modeling. ‏|כתב עת=Journal of Consulting and Clinical Psychology, Vol 78(6), Dec 2010, 936-951}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:1}}. בנוסף, הפרעות נלוות שהמטופלים דיווחו עליהן, כגון: דיכאון, [[חרדה]], כעס בלתי נשלט ותחושת [[ריקנות]] וניתוק עצמי, השתפרו בעקבות טיפול התנהגותי דיאלקטי בהשוואה לטיפול רגיל{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:0}}, אם כי ממצא זה איננו עקבי לאורך כל המחקרים{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:1}}. ייתכן ואי עקביות זו נובעת מהבדלים סימפטומטיים בין קבוצות הטיפול, קושי במיקוד הממדים המרובים של התנהגויות אלו{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:1}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:0}} והבדלי מין (נבדקו בעיקר נשים{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:0}}. במוקד הטיפול - מעבר מהתנהגויות מסכנות חיים (מוקד גבוה בהיררכית הטיפול) למטרות טיפול נמוכות יותר בהיררכיה הטיפולית{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:0}}. התרפיה נמצאה כמסייעת למטופלים לפתח יכולות בין-אישיות, כגון: ניהול סיטואציות חברתיות באופן טוב יותר{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:0}}. בהשוואה לטיפולים סטנדרטיים (TAU – treatment as usual), המטופלים בתרפיה התנהגותית דיאלקטית הציגו הפחתה משמעותית יותר בסיכון הרפואי המשויך להם, כפי שנמדד על ידי סך ימי האשפוז בבתי חולים פסיכיאטריים, בנשירה מהטיפול והתנגדות לו{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:0}}.