קרב זאמה – הבדלי גרסאות

|צד שני-אבידות=20,000 חללים ו-18,000 שבויים

|הערות=

}}

'''קרב זאמה''' היה קרב מכריע, שהתחולל ב-[[19 באוקטובר]] [[202 לפנה"ס]], בין צבא [[קרתגו]] בפיקודו של [[חניבעל ברקה]] לבין צבא רומאי בפיקוד [[סקיפיו אפריקנוס]]. הקרב ניטש ליד זאמה רגיה (Zama Regia) שבצפון אפריקה (ב[[תוניסיה]] של ימינו), והסתיים בניצחון רומאי מכריע. התבוסה המוחצת שספג הצבא הקרתגני בקרב, גרמה לכניעת קרתגו ולסיום [[המלחמה הפונית השנייה]], שארכה 16 שנים. הקרב היה התבוסה הגדולה הראשונה אותה ספג חניבעל במהלך הקריירה הצבאית המפוארת שלו, ומהווה את גולת הכותרת של הישגיו הצבאיים של פובליוס קורנליוס סקיפיו, שבעקבות ניצחונו בקרב זכה לתואר "אפריקנוס".

 

==מהלך הקרב==

חניבעל פתח את הקרב, כצפוי, בהסתערות חזיתית של הפילים שלו על מרכז המערך הרומאי, אך מהלך זה פעל כבומרנג, וגרם לו יותר נזק מתועלת. סקיפיו, שצפה מראש את המהלך של יריבו, קידם את פני הפילים בתרועת חצוצרות וקרנות מלחמה, שהבהילו את הפילים, וגרמו לחלקם לפנות לאחור, ולשבש את המערך של הפרשים הנומידיים באגף השמאלי של הצבא הקרתגני. הפילים שהמשיכו בהסתערות גרמו נזק ניכר לרגלים הקלים, שהוצבו לפני המערך הרומי העיקרי, וחלקם לא הספיקו להימלט, אך לאחר מכן תועלו להתקדם במעברים, שסקיפיו פתח במערך צבאו, ולא גרמו נזק רב. הם נפגעו מכידונים וקלעים למיניהם, שהוטלו עליהם משני העברים, יצאו מכלל שליטה וחלקם סבו לאחור ותקפו במנוסתם את הפרשים הקרתגנים באגף הימני של חניבעל. הפילים שנמלטו משדה הקרב הבהילו את הסוסים, ושיבשו את הסדר בקרב הפרשים. כוחות הפרשים של סקיפיו, בפיקוד לאליוס ומסיניסה, ניצלו את הבלבול והמהומה בשורות יריביהם, כדי לתקוף ולהביס את שתי כנפות הפרשים של חניבעל שניצבו מולם, ולהניס אותם משדה הקרב.

לאחר כישלון התקפת הפילים התקדמו כוחות הרגלים של הצבאות היריבים זה לקראת זה. חניבעל קידם את שני הקווים הראשונים של צבאו, אך שמר את הקו השלישי בעתודה, במרחק כ-200 מטר מאחריהם. הקו הראשון של הלגיונות הרומיים ([[האסטאטים]]) פתח בהתקפה על קו הרגלים הראשון של חניבעל. בתחילה הצליחו השכירים הגאליים והליגוריים של חניבעל לבלום את התקדמות הלגיונות, והקרב היה שקול, אולם כאשר סקיפיו תיגבר את הקו הראשון שלו במאניפולים של חיילים מהקו השני ([[פרינקיפים]]), החלו החיילים הרומיים להדוף לאחור את יריביהם בעצם כוח משקלם והמשמעת העדיפה שלהם. לבסוף נשברה התנגדות הלוחמים בקו הקרתגני הראשון, שבניגוד לרומאים לא קיבלו סיוע מהלוחמים שהוצבו מאחריהם, בקו השני. הם נמלטו לעורף בתקווה למצוא מקלט מאחרי הקו הקרתגני השני, שהורכב מרגלים כבדים יותר, שגויסו מקרתגו ומלוב, אך החיילים בקו השני לא איפשרו להם לעבור דרכם, מחשש שאם יפתחו את שורותיהם, הדבר ישבש את מערכם ויאפשר לרומאים הרודפים להבקיע דרכם. חלק מהנמלטים הנואשים ניסו להבקיע לעצמם דרך בלחימה, והשאר פנו ימינה ושמאלה בניסיון לעקוף את הקו הקרתגני.