אבקת הריאות – הבדלי גרסאות

*סיליקוזיס נודולרית: הנודולות בנויות בצורת קולגן קונצנטרי, עם מרכז היאליני. בשלבים מתקדמים של המחלה, ניתן לראות התמזגות של הנודולים (הקשריות) ויצירת מוקדים גדולים יותר- המחלה ממשיכה להתפתח למרות ששאיפת הסיליקון (צורן) נפסקת. הצורן הינוהוא חומר טוקסי, והוא הורג את המקרופאגים אשר בולעים אותו, ואלו נבלעים שוב על ידי מקרופאגים חדשים- המקרופאגים אשר הולכים ומתרבים משחררים מתווכים כימיים הגורמים לייצור כמות גדולה של קולגן. ניתן לראות בתוך הרקמה נודולות פיברוטיות, שחורות, מוגבלות היטב וקשות למישוש. חלקים מהריאה, בעיקר באונות העליונות, הופכים לגושים שחורים וקשים, כמו אבן.

עד השנים האחרונות, אזבסט היה חומר שכיח בבניה (כיום אסור לשימוש לאור רעילותו הרבה). סיבי האזבסט הם סיליקטים המייצרים סיבים שגורמים לנזקים משמעותיים. ניתן לזהות סיבי אזבסט זהובים, עטופי ברזל, בשטיפה ברונכיאלית- חלק מהסיבים פיברוגניים יותר, וחלק פחות (סיבים מסוג amphibole הינם מסוכנים וקרצינוגניים יותר- סיבי ברזל, לעומת סיבים מסוג chrisotile אשר עשויים מגנזיום-סיליקאט). הסיבים מעודדים הפרשה של רדיקלים חופשיים על ידי תאי הדלקת וכך מעלים סיכוי להתפתחות המחלות השונות. אצל אנשים מעשנים, אשר נחשפו לאזבסט, יש סינרגיה מוכחת בהתפתחות של קרצינומה (הסיכון במעשן החשוף לאזבסט גבוה פי 50 עד 100 מאשר לא מעשן).

מחלה זו (coal worker's pneumoconiosis)- היא מחלה הנובעת משאיפה של פחם- אשר נבלע על ידי מקרופאגים ונותן לריאה גוון שחור. הנזק ההתחלתי מכונה אנתרקוזיס- anthracosis- מצב א-סיפוטמטי שלא גורם בתחילה לנזק, וקיים גם אצל אנשים מעשנים, בערים תעשייתיות ובחשיפה כללית לפחם- אנתרקוזיס הינההיא א-סימפטומטית וללא תגובה נראית לעין.

המחלה עצמה מתפתחת כתוצאה מחשיפה גבוהה וממושכת לפחם, כאשר ניתן לראות הצטברות של פחם בקשריות לימפה, שערי הריאות ומקומות נוספים, כשהתמונה הפתולוגית הינההיא של נודולים (קשריות): המקרופאגים יוצרים גבשושיות המכילות פיגמנט שחור, ועטופות ברשת של סיבי קולגן. לאחר שנים של התפתחות המחלה מופיעות צלקות קולגניות שמכילות את הפיגמנט השחור: (מחלה זו מכונה שם פיברוזיס קשה מתקדמת של הריאה)- זוהי צורה מתקדמת של המחלה, המאופיינת בצלקות גדולות שחורות בריאה, לעתים בקוטר של מעל 10 ס"מ. צלקות אלו מורכבות מרקמה פיברוטית ופיגמנט פחם, ולעתים מרכזן הוא נמקי.

בריליוזיס כרונית מתפתחת כעבור למעלה מ-20 שנה לאחר החשיפה לבריליום. אצל מרבית החולים השינוי העיקרי הינוהוא [[פנאומוניטיס]] אינטרסטיציאלית, עם אקסודט עשיר בלימפוציטים ובתאי פלסמה בדפנות הנאדיות. לאחר מכן מתפתחת פיברוזיס נרחבת אשר עלולה לגרום להפרעות קשות בתפקוד הריאות ואף למוות. בכ- 40% מן החולים מופיעות [[גרנולומה|גרנולומות]] הדומות לאלו המתפתחות בסרקואידוזיס.

קיימות עוד מספר דוגמאות למחלות הנגרמות על ידי שאיפה של סוגי אבק: למשל, מחלות הנגרמות כתוצאה משאיפה של טלק, [[טיטניום]], קדמיום, קובלט ועוד. בכל המחלות הללו התופעה הינההיא פיברוזיס של הריאות (יכולה להיות נודולרית או דיפוזית).