חלופות לאשפוז פסיכיאטרי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoramkaplan (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Yoramkaplan (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 38:
א. [[אכזבה]] מאיכות המענה שמספק המודל הרפואי למטופלים רבים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Michael Warren Cornwall|שם=If madness isn’t what psychiatry says it is, then what is it? That’s been my koan for almost fifty years!|כתב עת=Psychosis|כרך=7|עמ=279–285|שנת הוצאה=2015-07-03|doi=10.1080/17522439.2014.955522|קישור=http://dx.doi.org/10.1080/17522439.2014.955522}}</ref>: ממצאי מחקרים מצביעים על כך ששיעור ההחלמה (נסיגה של הסימפטומים) אצל אנשים שאובחנו עם סכיזופרניה, גבוהה משמעותית במדינות מתפתחות בהשוואה למדינות מפותחות. עוד עולה מהשוואה זו שקיים יחס הפוך בין השימוש בתרופות נוגדות פסיכוזה ובין נסיגה של הסימפטומים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=T. V. Padma|שם=Developing countries: The outcomes paradox|כתב עת=Nature|כרך=508|עמ=S14–S15|שנת הוצאה=2014-04-03|doi=10.1038/508S14a|קישור=http://www.nature.com/nature/journal/v508/n7494_supp/full/508S14a.html?foxtrotcallback=true}}</ref>.
ב. סיכונים בריאותיים ממשיים הכרוכים בשימוש ממושך ב[[תרופות אנטי-פסיכוטיות|תרופות נוגדות פסיכוזה]].<ref name=":3">{{צ-מאמר|מחבר=Gerda de Kuijper, Hans Mulder, Heleen Evenhuis, Frans Scholte|שם=Determinants of physical health parameters in individuals with intellectual disability who use long-term antipsychotics|כתב עת=Research in Developmental Disabilities|כרך=34|עמ=2799–2809|שנת הוצאה=2013-09-01|doi=10.1016/j.ridd.2013.05.016|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S089142221300200X}}</ref><ref name=":4">{{צ-מאמר|מחבר=Christoph U. Correll|שם=Cardiometabolic Risk of Second-Generation Antipsychotic Medications During First-Time Use in Children and Adolescents|כתב עת=JAMA|כרך=302|שנת הוצאה=2009-10-28|doi=10.1001/jama.2009.1549|קישור=http://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/184782}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Christopher K. Varley|שם=Implications of Marked Weight Gain Associated With Atypical Antipsychotic Medications in Children and Adolescents|כתב עת=JAMA|כרך=302|שנת הוצאה=2009-10-28|doi=10.1001/jama.2009.1558|קישור=http://jamanetwork.com/journals/jama/article-abstract/184764}}</ref>
ג. חיפוש אחרי שיטות טיפול נפשי אנושיות יותר מהשיטות הרפואיות שהיו נהוגות באותה תקופה בבתי חולים פסיכיאטריים, וכללו [[לובוטומיה]], טיפול בעזרת [[אינסולין]] ועוד.
שורה 87:
=== '''דיאלוג פתוח (Open Dialogue)'''<ref>המידע בחלק זה מבוסס על סרטו התיעודי של דניאל מקלר '''"דיאלוג פתוח" , גישה פינית אלטרנטיבית לריפוי פסיכוזה''' באתר יוטיוב (ראו קישור ישיר בתת פרק סרטים לעיל)</ref> ===
מודל זה התפתח מאז אמצע [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]] של [[המאה ה-20|המאה העשרים]], בצפון [[לפלנד]], [[פינלנד]]. מודל זה, שנועד לתת מענה בעיקר למצבים פסיכוטיים ראשוניים, נעשה שימוש באסטרטגיות של טיפול משפחתי ומערכתי שתכליתו ליצור קואליציה תומכת שתסייע לאדם לחזור לתפקד, כשהוא מסתייע בתמיכה הקיימת בסביבת מגוריו הקרובה (משפחה וכדומה). בגישה זו נעשה שימוש מדוד, מבוקר וקצר טווח בתרופות, כדי להפחית את התסמינים הפסיכוטיים. ה[[פסיכוזה]] מוגדרת במונחים של משבר זמני, לא של [[הפרעה נפשית]]. עבודת דיאלוג פתוח מתקיימת בביתו של האדם במשבר ולעיתים במרכז טיפולי אזורי. השם דיאלוג פתוח מבטא את דרך הפעולה האופיינית למיזם זה, המבוססת על שיתוף האדם במשבר בקבלת החלטות.
'''למי זה מיועד''':השירות מיועד לאנשים החיים במערב לפלנד, שעברו אפיזודה פסיכוטית ראשונה. הסיבה לכך היא שאנשים שעברו פסיכוזה ראשונה טרם קיבלו אבחנה פסיכיאטרית ולא הושפעו מחסרונותיה של המערכת הפסיכיאטרית הרפואית. ולא הושפעו מהשקפותיה של מערכת זו.
'''בסיס רעיוני:''' גישת הדיאלוג הפתוח מבוססת על כלים של [[טיפול משפחתי]] [[הומניזם|הומאני]], המכיר בזכותו של אדם לקבוע מה יקרה בחייו, גם כשהוא נמצא במשבר פסיכוטי. ההמשגה של המשבר הפסיכוטי (כמו במקרה של סוטריה) היא כמשהו שיכול להתרחש אצל בני אדם שונים, בדרך כלל על רקע של נסיבות חיים קשות או [[טראומה נפשית|טראומטיות]]. [[פסיכוזה]] נתפסת כמצב תגובתי למצוקה נפשית, לא כמחלה. (המשגה זו דומה מאד לרעיונותיו של הפסיכולוג [[רונאלד לאינג|ר.ד. לאינג]] לגבי פסיכוזה). היחס לטיפול תרופתי בדיאלוג פתוח מבוסס על ההכרה בתוצאות הגרועות של טיפול תרופתי בפסיכוזה במדינות מפותחות, כפי שבא לידי ביטוי במחקרים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Jablensky, A., Sartorius, N., Ernberg, G., Anker, M., Korten, A., Cooper, J. E., ... & Bertelsen, A.|שם=Schizophrenia: manifestations, incidence and course in different cultures A World Health Organization Ten-Country Study.|כתב עת=Psychological Medicine Monograph Supplement|כרך=20|עמ=1-97|מו"ל=|שנת הוצאה=1992}}</ref><ref name=":3" /><ref name=":4" />. שימוש בטיפול תרופתי ייעשה כדי להפחית סימפטומים בלבד, לא כטיפול אחזקה. גם כאן כמו בסוטריה קיימת הגישה של מתן תוקף לרגשות ולחוויות (גם אם הן נראות חריגות מאד וקיצוניות).
'''
'''אופן הפעולה''' : צוות דיאלוג פתוח מגיע בדרך כלל לבית המשפחה או האדם במשבר, אך ניתן לקיים מפגשים גם בקליניקה של הארגון. מה שמתרחש בפגישות אלה מזכיר מאד מערכת דמוקרטית, במובן זה שלכל המשתתפים, כולל האדם שנמצא במשבר הפסיכוטי, יש קול והקול שלהם נשמע ונלקח בחשבון. הפניות לקבלת עזרה מתקבלות בטלפון ונענות תוך 24 שעות בשליחת צוות (לרוב שניים עד שלושה אנשים) שמתחיל לעבוד תוך זמן קצר מאד ולוקח אחריות על מה שמבקשים ממנו. השימוש בתרופות הוא סלקטיבי: בשבוע הראשון ייתכן שימוש בתרופות הרגעה שונות, בעיקר תרופות משרות שינה בכפוף לצורך, זאת מתוך הנחה שחוסר שינה מחליש משמעותית את יכולת האדם להתמודד עם המשבר הפסיכוטי. השימוש בתרופות נוגדות פסיכוזה נדיר מאד, וניתן רק במצבים חריפים שבהם אין ברירה.
'''במה זה שונה מאשפוז בבית חולים'''? ראשית: הכלי המרכזי בטיפול הרפואי הניתן בבית חולים הוא התרופות הפסיכיאטריות הניתנות במינון גבוה, שהופך בהמשך למינון אחזקה. בדיאלוג פתוח השימוש בתרופות הוא במינון הנמוך ביותר האפשרי כדי לקבל תועלת תרופתית, ולמשך הזמן המינימלי ההכרחי, במטרה לאפשר יציאה מהמצב הפסיכוטי האקוטי. שנית: במסגרת הטיפול הפסיכיאטרי המסורתי הניתן בבית חולים פסיכיאטרי המטופל יקבל בדרך כלל אבחנה של הפרעה נפשית כלשהי. לעומת זאת בדיאלוג פתוח אדם לא יקבל אבחנה של הפרעה נפשית. בבית החולים הפסיכיאטרי תופסים את הפסיכוזה כביטוי של מחלה מוחית, ומטרת הטיפול היא להפחית את הסימפטומים. בדיאלוג פתוח מאמינים שהפסיכוזה היא תגובה אנושית לא רצונית ושכיחה למצבי דחק רגשי קיצוני או ממושך ו/או מצבי טראומה נפשית. האופי ה'דמוקרטי' של עבודת הצוות בדיאלוג פתוח הוא הבדל בולט נוסף מעבודת בית החולים. בעבודת בית החולים יש יחסים פטרוניים והיררכים בין מטפלים למטופלים ובני משפחתם. בעבודת דיאלוג פתוח כל צעד טיפולי יהיה תוצאה של הסכמה הדדית. זאת בהתבסס על ההכרה בכך שהאדם במשבר והמשפחה הם בעלי ידע בעל חשיבות מכרעת בפתרון המצב המשברי.
'''אזורי פעילות:''': המסגרת המקורית של דיאלוג פתוח פועלת במערב [[לפלנד]], פינלנד, בעיקר בסביבת הערים
'''מפעילי המסגרת''': אנשי מקצועות בריאות שונים ([[פסיכותרפיסטית|פסיכותרפיסטים]], [[אח (מקצוע)|אחיות]], [[עובד סוציאלי|עובדים סוציאלים]] [[אח (מקצוע)|אחות]] פסיכיאטריה ועוד), כולם בעלי הכשרה בתחום [[טיפול משפחתי|הטיפול המשפחתי]].
שורה 149 ⟵ 151:
=== '''דיאלוג פתוח''' ===
* Seikkula, J., & Arnkil, T. E. (2006). '''''[https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=quOwUzv5gN8C&oi=fnd&pg=PR7&dq=dialogical+meetings+in+social+networks&ots=nS-U2VpIo9&sig=GcnzggtcUSYdP1m1t7q5Lrfx9tI&redir_esc=y#v=onepage&q=dialogical%20meetings%20in%20social%20networks&f=false Dialogical meetings in social networks]'''''. Karnac books.
* Jaakko Seikkula, Birgitta Alakare & Jukka Aaltonen (2011): The Comprehensive Open-Dialogue Approach in Western Lapland: II. Long-term stability of acute psychosis outcomes in advanced community care, ''Psychosis'', 3:3, 192-204
* Holmesland, A. L., Seikkula, J., Nilsen, O., Hopfenbeck, M., & Arnkil, E. (2010). [http://ijic.ubiquitypress.com/articles/10.5334/ijic.564/galley/1063/download/ Open Dialogues in social networks: professional identity and transdisciplinary collaboration.] ''International Journal of Integrated Care'', ''10'', 331-338.
*
=== סרטים על חלופות אשפוז ברחבי העולם ===
{{סרטונים|דיאלוג פתוח=}} [https://www.youtube.com/watch?v=_RcebowkvBY '''דיאלוג פתוח'''] - סרט תיעודי של דניאל מקלר, (אנגלית, תרגום לעברית)
| |||