פסוקי השטן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שינוי |ספר קודם= ל|קודם= ו |ספר הבא= ל|הבא=. (דיון)
שורה 52:
הספר מראה את השונה והשווה בין הסיפורים השונים ואחת ההשוואות היותר מעניינות בו היא בין חבורתו של הנביא מוחמד לבין אנשים בולטים בעולם המוסלמי המודרני. בנו של "האימאם" (ככל הנראה רמז לבנו של ח'ומייני שדאג למנהלות המהפכה האירנית) מושווה ל[[ח'אלד בן אל-וליד|ח'אלד]] - עוזרו של מוחמד. בילאל, אחד ממאמיני האסלאם הראשונים שהמשיך להצהיר בקול על עיקרי האסלאם למרות עינויים גופניים שעבר מושווה בתקופה המודרנית ל-"בילאל X שמשדר ברדיו וכובש שוב ושוב את צמרת מצעד הפזמונים" - ככל הנראה רמז ל[[מלקולם X]] ול[[קט סטיבנס]]. ההשוואה המאלפת היא בין סלמן המהגר, סופרו של מוחמד שבגד באמונו, כתב דברי כפירה ונרדף על ידי מוחמד, לבין סלמן רושדי עצמו. רושדי, ככל הנראה צפה מראש את תגובת מנהיגי האסלם לספר.
 
==תגובת המוסלמיםשל מוסלמים לספר==
ב-[[5 באוקטובר]] 1988 הוחרם הספר בהודו, ב-[[24 בנובמבר]] הוחרם ב[[דרום אפריקה]]. בשבועות הבאים הוחרם הספר גם ב[[פקיסטן]], ב[[ערב הסעודית]], ב[[מצרים]], ב[[סומליה]], ב[[בנגלדש]], ב[[סודאן]], ב[[מלזיה]], ב[[אינדונזיה]] וב[[קטר (מדינה)|קטר]]. הספר נשרף בצורה טקסית ב[[ברדפורד]] שבאנגליה ב-[[14 ביוני]] 1989.
 
ב-[[14 בפברואר]] [[1989]], הוציא ה[[אייתוללה]] [[רוחאללה ח'ומייני|ח'ומייני]], מנהיג [[איראן]] דאז, [[פתווה]] המורה על הוצאתו להורג של רושדי. ח'ומייני קרא לספר "חילול קודש כנגד ה[[אסלאם]]", והאשים את רושדי ב[[כופר (אמונה דתית)|כפירה]] - ניסיון לנטוש את האמונה באסלאם, שעונשו מוות. ח'ומייני קרא לכל "המוסלמים הקנאים" להרוג את הסופר, ולהרוג גם את מוציאי הספר, שידעו על תוכנו. כמו כן, ב-[[24 בפברואר]], הציע ח'ומייני פרס של 3 מיליון דולר על ראשו של רושדי.
 
חנויות ספרים בבעיר [[אוניברסיטתברקלי]] קליפורניהבמדינת בברקלי[[קליפורניה]], שהציעו את הספר למכירה, הוצתו{{הערה|[http://www.nytimes.com/1989/03/01/world/2-bookstores-in-berkeley-are-firebombed-rushdie-tie-is-explored.html 2 Bookstores in Berkeley Are Firebombed; Rushdie Tie Is Explored]}}. ב-[[24 בפברואר]] נורו למוות 12 אנשים בהפגנה מול השגרירות הבריטית{{מקור}}. מספר אנשים נהרגו גם במצריםב[[מצרים]] ובמקומות נוספים. קהילות מוסלמיות ברחבי העולם ערכו אסיפות ציבוריות, ושרפו בהן את הספר. ב-[[1991]] נדקר למוות ה[[תרגום|מתרגם]] ל[[יפנית]] של רושדי, [[היטושי איגרשי]] ב[[טוקיו]]. המתרגם ל[[איטלקית]] של רושדי הוכה ונדקר ב[[מילאנו]]. ב-[[1993]], המוציא לאור של ספריו של רושדי ב[[נורווגיה]], ויליאם ניגארד, נורה ונפצע קשה בהתקפה מחוץ לביתו שב[[אוסלו]]. 37 אורחים מתו כאשר המלון שבו שהו בסיבס שב[[טורקיה]], הוצת על ידי מפגינים שמחו נגד עזיז נסין, מתרגם רושדי ל[[טורקית]]. בבלגיה נורו למוות שני מנהיגים מוסלמים שהתנגדו לפתווה של ח'ומייני.{{הערה|http://www.jimloy.com/issues/rushdie.htm}} שמו של מתרגם הספר לעברית, [[משה הנעמי]], הושמט ממנו, ככל הנראה במטרה להגן עליו, והתרגום יוחס לו רק לאחר מותו.{{הערה|{{הארץ|גידי וייץ|נביא בניו יורק|1.1520955|12 באוקטובר 2011}}}} רושדי עצמו מעולם לא ספג פגיעה פיזית. לאחר פרסום הפתווה הוא הושם תחת הגנה על ידי משטרת בריטניה, וב-1998 לאחר דברי פיוס מהשלטון האיראני, הודיע שייצא ממחבואו. הצו, עם זאת, עדיין תקף, שכן רק מפרסמה של פתווה יכול לבטלה, וח'ומייני אינו עוד בין החיים.
 
ב-2012, בהמשך לתגובות לסרט "[[תמימות המוסלמים]]", הבהיר ה[[אייתולה]] [[חמינאי]] כי הפתווה עדיין בתוקף, וכי הפרס על ראשו עומד על 3.3 מיליון דולר.{{הערה|{{nrg|סוכנויות הידיעות|איראן: נרדוף אחר יוצרי הסרט האנטי מוסלמי עד שנלכוד אותם|403/863|17 בספטמבר 2012||1|2}}}}