הבדלים בין גרסאות בדף "AMD"

נוספו 20 בתים ,  לפני שנתיים
מ
הגהה
מ (מיון חדש לקטגוריה:AMD: "*" באמצעות HotCat)
מ (הגהה)
'''Advanced Micro Devices, בע"מ''' ('''AMD''') היא יצרנית של [[מעגל משולב|מעגלים משולבים]] שבסיסה ב[[סאניווייל]], [[קליפורניה]]. היא היצרן השני בגודלו של [[מעבד|יחידות עיבוד מרכזי]] תואמי [[x86]], וספק מוביל של [[זיכרון הבזק|זיכרון מסוג Flash]]. היא נוסדה ב-[[1969]] על ידי קבוצה של פורשים מחברת ה[[מוליך למחצה|מוליכים למחצה]] "[[Fairchild]]", כולל [[ג'רי סנדרס]].
 
AMD ידועה במיוחד בקווי הייצור של מעבדי x86 הבאים: [[Epyc]],{{כ}} [[Athlon]],{{כ}} [[Phenom]],{{כ}} [[Opteron]] ו-[[AMD Duron|Duron]]. רכיבים יותר כלליים שלהם ניתן למצוא במחשבי ה[[אפל]] הישנים ובהתקנים אלקטרוניים אחרים.
 
בשנת [[2006]] רכשה AMD את [[ATI]] והוזילה את המעבדים שלה, בגלל תחרות גוברת מצד אינטל שגרמה ל-AMD הפסדים גדולים (בין היתר בשל ביצועיו המצוינים של ה-[[Core 2 Duo]] של [[אינטל]]).
 
=== 1996 - 2000 ===
ב-[[1996]], AMD רכשה את חברת [[NexGen]], ואת הזכויות לרכושם האינטלקטואלי מאחורי סדרת ה-Nx של המעבדים תואמי ה-x86 שלהם. תוך שנה, הם עבדו מחדש על המיקרו-ארכיטקטורה של ה-Nx686, ושיווקו את המוצר החדש כ-[[AMD K6|K6]]. התכנון המקורי של NexGen מעולם לא הגיע אל השוק. העיצוב מחדש כלל מנגנון הקלטה של משוב הוראות דינמיות, והוראות [[MMX]]. אחד הדברים החשובים במעבד, היו, ש AMD הפכה אותו לתואם-פינים עם הפנטיום של אינטל, ובכך אפשרה לאנשים להשתמש במעבד זה בלוחות האם מסוג "Socket 7" שהיו נפוצים מאוד. כמו ה-Nx686 וה-Nx586 שקדם לו, ה-K6 תרגם את סט הוראות ה-x86 תואם הפנטיום למיקרו הוראות כמו-[[RISC]]. בשנה שלאחר מכן, AMD שחררה את ה-[[AMD K6-2|K6-2]], שהוסיף סט של הוראות [[נקודה צפה|נקודה-צפה]] עבור מולטימדיה שנקרא [[3DNow!|!3DNow]]{{D}}, כמו גם סטנדרט שקע חדש שנקרא "Super Socket 7", ששניהם ביחד נתנו ביצועים מוגברים.
 
בינואר [[1999]], במחזור האחרון של סדרת ה-K6-x, מעבד ה-450 [[מה"צ]] [[AMD K6-III|K6-III]] היה בתחרות רצינית עם קו הייצור של שבבי אינטל החזק ביותר. שבב זה היה בעצם ה-K6-2 עם זיכרון מטמון ברמה 2 בגודל 256 קילו-בתים שהיה משולב בתוך ליבת המעבד, ועם יחידת צפי ענפים טובה יותר. למרות שהוא תאם (באופן כללי) לפנטיום II/III בפעולות על מספרים שלמים, ה-FPU היה מתוכן בעיצוב שלא יכל להתחרות עם ארכיטקטורת ה-FPU המתקדמת של אינטל. למרות שה !-3DNow!{{D}} יכול היה, בתאוריה, לפצות על חולשה זו, מעט מפתחי משחקים השתמשו בו, כאשר היוצא מן הכלל הראוי ביותר לציון הוא המשחק [[Quake 2]], של חברת [[id Software]].
 
במהלך חייו, המעבד K6 הגיע קרוב, אך מעולם לא השתווה לעוצמתם המלאה של המעבדים מבית אינטל. יתרה מכך, לוחות האם שעבדו עם ה-K6 היו באיכות משתנה, ול-AMD היו בעיות בייצור שהשפיעו על כמה משלוחים. AMD הרוויחה מוניטין של חברה שמייצרת "תואם x86" שהוא איטי יותר ופחות אמין, למרות שהפרש הביצועים היה קטן מאוד, ולוחות האם תואמי ה-K6 הטובים ביותר היו אמינים מאוד. דבר זה גרם ל-AMD להגיע למצב שהם נאלצו למכור את מעבדי ה-K6 שלהם בהנחה משמעותית מול מעבדי האינטל המבוססים על ליבת ה-P6, הפנטיום II והפנטיום III. אינטל הגיבה למחירים הנמוכים של AMD עם גירסת ה-"Celeron" של מעבדי הפנטיום שלהם שהיו זולים יותר ואיטיים יותר בניסיון שהצליח חלקית ללכוד נתח שוק.
 
ב[[אוגוסט]]באוגוסט 1999, AMD שחררה את מעבד ה-K7, או בשם המסחרי [[Athlon]]. האתלון הכיל מיקרו-ארכיטקטורה מתקדמת שכוונה לעבר ביצועים כלליים טובים. תזמון השחרור של מעבד זה שם את AMD ביתרון כיוון שביצועיו היו חזקים יותר לעומת מעבדי אינטל ששווקו באותו זמן, המבוססים על ליבת ה-P6 (שהגיע לשיאו במעבד העיקרי של הפנטיום III). ליבת ה-P6 של אינטל הייתה לקראת סוף מחזור-החיים שלה, כשהאתלון היה רק בהתחלה שלו. באופן אובייקטיבי, לאתלון היה מבנה ביצועים טוב יותר עבור כל "פעימת שעון" מאשר המעבדים מבוססי ה-P6 של אינטל, וגם פעל בתדרים גבוהים יותר. AMD הכריזה על האתלון במהירות 1 [[גה"צ]] בתתחילת מרץ [[2000]], והתחילה לספק אותם באותו החודש. אינטל גם הכריזה על פנטיום במהירות 1 [[גה"צ]] מספר ימים לאחר מכן, אך לא החלה לספק אותם בכמות משמעותית עד לחודש יוני באותה השנה.
 
=== 2001 - 2006 ===
{{לעדכן|נושא=מדינות אמריקה}}
AMD גם עבדה קשה כדי להגדיל את האמינות והביצועים של לוחות האם עבור האתלון. הם גם שיפרו את התוואי והצפי של תהליך הייצור שלהם. AMD שחררה גם את הקו השני של מעבדי ליבת האתלון שנקראו [[Duron]] והיו גרסה איטית יותר וזולה יותר של המעבד שנועדה להתחרות במעבדי Celeron שאינטל עדיין שיווקה, והוותהוהיוותה מעין "בידוד" עבור האתלון, נגד המוניטין הקודם של AMD שייצרו רק "תואמי אינטל" איטיים וזולים יותר. הצירוף של ההצלחות הטכניות והשיווקיות האלה תרם רבות לשיפור המוניטין של AMD, וחיזק את שמם כיצרני מעבדים עם ביצועים גבוהים שאספקתם אמינה ושפעולתם אמינה גם כן. AMD המשיכה למכור במחירים הנמוכים ממחיריה של אינטל, מה שעזר לה להגיע לנתח שוק של 20%.
 
בשנת [[2001]], שיחררה אינטל את ארכיטקטורת ה[[פנטיום 4]] (ששם הקוד שלה היה "Willamette") שהייתה שונה באופן מהותי מבחינת המיקרו-ארכיטקטורה מליבות האתלון וה-P6. למרות שהליבה החדשה הגיעה לקצב שעון גבוה יותר, הביצועים עבור כל מחזור-שעון היו הרבה יותר איטיים משל האתלון, ואפילו משל ה-P6 של אינטל עצמה. דבר זה גרם לחלק מהאנשים להאמין שלפנטיום 4 יש ביצועים טובים יותר בגלל קצב השעון שלו, למרות הביצועים בבדיקות ה[[בוחן ביצועים|בנצ'מרקמרקים]]ים.
 
AMD הגיבה עם ליבת ה-K7 החדשה (ששם הקוד שלה היה "Palomino") והיו לה מנגנוני קדם-אחזור טובים יותר, SSE (סט הוראות נקודה-צפה שהופיעו לראשונה בפנטיום III), וזיכרון מטמון L2 על השבב. AMD מיתגה אותם מחדש בהתבססה על מספרי דגם שיחזו בערך את ביצועי קצב השעון של האתלונים החדשים האלה נגד הגרסאות הקודמות של האתלון. האפקט היה שמספרי המודל היו דומים יותר לקובצי השעון המעשיים של הפנטיום 4. עבור מעבדי AMD בהינתן מספר דגם מסוים, הפנטיום 4 שתואם במהירות שעון הראה בערך את אותם הביצועים ברוב הבנצ'מרקים.
 
אינטל הגיבה ל-AMD והאתלון שלהם על ידי הקפצת קצב השעון של הפנטיום 4 באופן אגרסיבי בתחילת מחזור החיים שלו, בדיוק שהאתלון התקרב לסוף מחזור החיים שלו, ולכן הגיעה לזמן קצר שבו הפנטיום 4 שלט בביצועים. AMD הגיבה עם האתלון XP (שנקרא "Thoroughbred"), שהיה גרסה של 130 [[ננומטר|ננו-מטר]] של ה-Palomino. מאוחר יותר AMD הציגה את ליבת ה-"Barton" שהגדילה את מטמון ה-L2 ל-512 קילו-בתים.
 
בשנת [[2006]] רכשה AMD את [[ATI]] עבור סכום של 5.6 מיליארד דולרים שפוצל ל-2 מיליארד דולר שמומנו בהלוואה, ו-56 מיליון מניות של 179 דולרים. AMD המשיכה להוציא כרטיסי מסך עצמאיים לצד שילוב יכולת העיבוד הגרפית במעבדים בתוצרתה במקביל למהלך דומה של חברת אינטל, בסדרת מעבדי ה-Core I.
 
=== 2006 - 2010 ===
עם רכישת AMD ,ATI קיבלה גישה לטכנולוגיות המאיצים הגרפיים שהיו ברשות החברה הקנדית, שכן באו לידי ביטוי תחת כרטיס אימתני (בשעתו) הנקרא ATI Rage. שבב זה היה מבוסס על 64 מאך, אך למרות זאת הציג פיצ'רים המדמים רנדור בתלת ממד. משפחת המוצרים הזו היוותה תחרות ישירה לקו המוצרים של חברת 3dfx שפעלה, בזמנו, בביצה המקומית ובשבב ה-Voodoo הידוע לשמצה שלה. חלק מן המוצרים, כמו Rage Pro – היווה אידורציה של ATI למאיץ ה-Voodoo המסוגל לרנדר אובייקטים ב-2D וב-3D באופן סימולטני, בעוד שמוצרים אחרים, כמו משפחת ה-Radeon, הופנו באופן ייעודי לשוק המחשבים הניידים והקונסולות. כחלק מתיאום העסקה, מנכ"ל ATI בדימוס דייב אורטון מונה לסגן נשיא לעסקים חזותיים ומדיה ב-AMD עד להתפטרותו בשנת 2007. ההנהלה הבכירה אורגנה מחדש עם סגן נשיא בכיר ומנהל כללי, וסגן נשיא בכיר ומנהל כללי של קבוצת מוצרי האלקטרוניקה, שניהם היו מדווחים למנכ"ל AMD וכפופים למרותו. באוקטובר 2008 החליטה AMD להתפצל בעזרת חברת השקעות מאבו דאבי. AMD תמשיך להתרכז בתכנון השבבים השונים וחברה חדשה הקרויה Global Foundries תתמקד בייצורם. ב-30 באוגוסט 2010, נשיא החברה ג'ון טריקולה הודיע כי AMD תזנח את שמה של ATI מכלל המוצרים ובמקומה תציב את שם הליין הפופולרי שלה בשעתו, Radeon. עובדה זו הובילה לגימור מוצרים מליין העונה לשם "HD Series" - כרטיסים הממותגים תחת מספור של אלפיות (ע"ע HD4XXX\HD5XXX).
 
=== 2010 - 2016 ===
 
== AMD64 ==
{{ערךהפניה לערך מורחב|X86-64}}
את אסטרטגיית העתיד של AMD ניתן לראות במעבדים בארכיטקטורת [[64 ביט]] - [[AMD64]] "Hammer" (הידועה גם כ-K8), המבוססת על ה-[[Opteron|AMD Opteron]]. בעודם שומרים על התמיכה בסט ההוראות המסורתי של ה-x86, תמיכת ה-64 ביט של ה-Hammer הינה טבעית, היא פיתוח ייחודי של AMD, ואינה תואמת את ארכיטקטורת ה-[[IA-64]] שבה משתמשים מעבדי ה-[[Itanium]] של אינטל (מאז הכריזה אינטל על סט פקודות חדש במעבדיה שיהיה מבוסס על, ותואם ל-AMD64. טכנולוגיה זו נקראת [[EM64T]]). נראה שגישת השמרנות של AMD, של שימוש והרחבת הקיים (ארכיטקטורת ה-x86), תוביל, לפחות בהתחלה, לחדירה מסיבית של מעבדי 64-bit ביט לשוק.
 
דבר זה גם נותן ל-AMD יתרון שיווקי בכך שהם יכולים להקטין את שוק תואמי ה-x86 שעובדים ב-32 ביט, ולשדרג באופן טבעי אל מעבדי ה-64 ביט מבלי להציג כל סיכון לתשתית תוכנה קיימת. הפוטנציאל עבור מעבד זה להתחרות עם ה-Itanium לפני השווקים המיועדים לו (שרתי 64 ביט חזקים) נשאר לא ברור.
 
AMD שחררה את מעבד ה-AMD64 הראשון שלה (K8), ה-Opteron, במרץ [[2003]]. ה-Opteron מיועד עבור תחנות עבודה ושרתים, כולל אלו המכילים יותר ממעבד אחד. למרות זאת, חברת [[Cray]] הכריזה שהם הולכים להשתמש ב-Opteron כבסיס ל[[מחשב על|מחשב-על]] שיקרא "[[סופה אדומה]]", ובכך נראה שאין גבול לסוג האפליקציות שאפשר להשתמש ב-Opteron בהן. לאחר מכן שחררה AMD את ה-[[Athlon 64]] וה-[[Athlon 64 FX]] בספטמבר [[2003]] בהתבססם על אותה ארכיטקטורת ליבה, שרוב הבנצ'מרקים הראו כשווה או טובה יותר מהפנטיום 4. בעבר הפנטיום 4 היה טוב מהאתלון 64, ושמר על יתרון הביצועים שלו באפליקציות עיבוד מדיה זורמת. החל מנובמבר [[2004]], נוספו ה-2800+, 3000+, 3200+, 3400+, 3700+, 3800+, 4000+, 5000+, 5200+, 5600+ וה6000+ לאתלון 64.
לאתלון 64 ולאתלון FX (לכל הגרסאות) יצאה גירסאתגרסת הX2ה-X2) X2 מסמל [[ליבה כפולה|כפול ליבה]]) שנועדה להתמודד מול הפנטיום D (שהיה כפול ליבה). AMD תימחרהתמחרה אותם בצורה אגרסיבית אחרי יציאת סדרת Core 2 Dual בשל חוסר ביצועים מול הסדרה הזאת אחרי ההפסדים העצומים שנגרמו לה משחרור סידרהסדרה זאתזו.
 
ה-AMD Athlon FX וה-Opteron משתמשים בשיטת מספור שונה. ה-Opteron כולל שלוש סדרות - 100, 200 ו-800, כשכל אחת מהן נועדה לסוגים שונים של שרתים ותחנות עבודה. סדרת ה-100 נועדה לתחנות עבודה ולקונפיגורציית מעבד-בודד. סדרת ה-200 נועדה לתחנות עבודה או שרתים, ולא עברה הסמכה לשימוש ביותר מ-2 מעבדים באותה מערכת. סדרת ה-800 של ה-OpteronיםOpteron אפשרית לשימוש בשרתים עם 4 או 8 מעבדים, שהינם העוגן למחשבים החזקים ביותר שנבנו עם ה-Opteron. האתלון FX משתמש במספרים שעולים למעלה, החל מ-51. ליבת ה-Hammer מאוד דומה לליבות שבמעבדי ה-Athlon XP במיקרו-ארכיטקטורה שלה, אך כוללת ארבעה הבדלים עיקריים:
 
*הכללת סט ההוראות AMD64;
*בקר זיכרון [[DDR SDRAM|DDR]] מוכלל;
*ערוץ תקשורת הנקודה-לנקודה [[HyperTransport]]
*תמיכה ב-[[NX]], או ביט ה"אי-ביצוע", שנועד להוות חוצץ ברמת החומרה כנגד [[וירוס מחשב|וירוסים]] וניצול של בגים[[באג|באגים]] אחרים בתוכנה.
 
כל אלו משפרים גם את הביצועים וגם את היכולות של ה-Hammer מול ה-Athlon K7.
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:AMD|*]]
[[קטגוריה:חברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בניו יורק]]
[[קטגוריה:יצרני חומרה אמריקאים]]
[[קטגוריה:עמק הסיליקון]]
[[קטגוריה:AMD|*]]