סיקריים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מזה זמן רב לא הובא מקור לטענה לגבי החרמת הרכוש, כמעשה רובין הוד, וחלוקתו לעניי ירושלים
שורה 10:
 
[[יוסף בן מתתיהו]] מספר ש[[אנטוניוס פליקס]], הנציב הרומאי ביהודה, תפס והעניש מורדים פורעי חוק רבים, אותם הוא מכנה "שודדים". אולם לאחר הצלחה זו של הנציב, התחזקה קבוצה חדשה של מורדים, שלהם טקטיקה חדשה:
:"{{ציטוט|מרכאות=כן|... וכאשר טהרה הארץ מהשודדים האלה צמח וגדל בירושלים מין שודדים אחרים, אלה הנקובים '''סיקריים'''. הם היו רוצחים את האנשים בעצם היום ובראש חוצות העיר ובחרו להם להתערב ביום [[חג|מועד]] בקרב ההמון החוגג, בהסתירם תחת בגדיהם חרבות קצרות, ובהן המיתו את אנשי חרמם, וכאשר נפלו האנשים חללים, היו הרוצחים צועקים חמס יחד עם כל ההמון... [[יונתן בן חנן|יונתן הכהן הגדול]] היה הראשון שנשחט בידיהם ואחריו נרצחו אנשים רבים מדי יום ביומו.... כמו בעת מלחמה ירא כל איש, פן יבוא מותו פתאום, ומרחוק נזהר מאנשי ריבו, וגם חדל לבטוח באוהביו הקרובים... כה מהירים היו האורבים האלה במלאכתם וכה השכילו להעלם מן העין!".{{הערה|מקור=[[יוסף בן מתתיהו]], '''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]]''', ספר ב, פרק י"ג, פסקה ג' (תרגום: [[יעקב נפתלי שמחוני|שמחוני]])}}
 
עם פרוץ [[המרד הגדול]] בירושלים בשנת 66, קבוצת קנאים סיקריים{{הערה|יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר ז', ח', א'-ב'}} בהנהגת [[מנחם בן יהודה]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, הערות ובאורים (תרגום שמחוני), ספר ב', י"ז, ח'}} השתלטה על [[מצדה]]. בירושלים השתלטו המורדים על [[הר הבית]], ובחג קורבן העצים ב[[ט"ו באב]] לא אפשרו ליריביהם הפוליטיים להגיע אל בית המקדש. מי שכן הורשה לעלות להר הבית, היו בני השכבות החלשות, וביניהם הסתננו הסיקריים, שהיו תגבורת מכרעת למורדים נגד צבאו של [[אגריפס הראשון]].{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים''', ספר ב', פרק י"ז, פסקה ו' (תרגום [[יעקב נפתלי שמחוני|שמחוני]])}}