תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפתי קובץ
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון)
שורה 1:
'''מכרז''' הוא הליך של פנייה לקבלת הצעות לביצוע מיזם מסוים עבור הפונה, לאספקת [[מוצר]] או [[שירות]] מסוים לפונה, לרכישת נכס שהוא רוצה למכור, או לקבלת משרה אצל הפונה במסגרת הסכם שיחתם בין הצדדים.
מטרתו להעניק לעורך המכרז יתרונות, באמצעות תחרות או התמחרות בין מתמודדים, שתערך "באופן שקוף ככל הניתן בנסיבות העניין, הוגן ושיווני"{{הערה|[http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/242_002.htm#Seif49 תקנות חובת המכרזים]}}. עריכת מכרזים מקובלת בעיקר במגזר הציבורי במדינות רבות וכן בישראל, במטרה "להבטיח בראש ובראשונה הגינות, טוהר מידות ונקיון כפיים, שהם מסמניו של ממשל תקין"{{הערה|[http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:MREU_feOr48J:www.dindayan.com/rulings/12061450.T08.htm+&cd=3&hl=iw&ct=clnk&gl=il בג"ץ 101/74, בינוי ופיתוח בנגב בע"מ נ' שר הביטחון]}} עם זאת, למכרז מטרות משניות (secondary policies), כגון: העדפת תוצרת הארץ, שמירה על איכות הסביבה, קידום אוכלוסיות חלשות, קידום נשים, הגנה על זכויות העובדים.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.michrazim-law.co.il/wp-content/uploads/2017/09/public-tender-objectives.pdf|הכותב=ד"ר אורן שבת|כותרת=פרק א' מהספר "העתירה המנהלית והסעדים במכרזים ציבוריים" (פרלשטיין-גינוסר, 2017)|אתר=|תאריך=}}</ref>}} כמו כן, למכרז היבטים בינ"ל חשובים.<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=ד"ר אורן שבת|שם=העתירה המנהלית והסעדים במכרזים ציבוריים|מו"ל=פרלשטיין-גינוסר|שנת הוצאה=2017|עמ=115-49.|ISBN=978-965-7098-66-0}}</ref>}} [https://www.michrazim-law.co.il/wp-content/uploads/2017/09/public-tender-international-objectives.pdf]
 
==תכליות המכרז==
תכליות המכרז הציבורי מדינת ישראל, בניגוד לתכליות הדינים המקבילים בשיטות משפט זרות (דיני מכרזים באנגלית: Public Procurement Law או Public Tenders Law), לא נקבעו במפורש בחקיקה. אולם, ניתן ללמוד על תכליות המכרזים מפסיקת בתי המשפט. בפסק הדין הידוע בפרשת גוזלן<ref>{{הערה|בג"ץ 368/76, 376/76 גוזלן נ' המועצה המקומית בית-שמש, לא(1) 505 (1976).</ref>}} קבע נשיא בית המשפט העליון (כתוארו אז) מאיר שמגר, כי רעיון המכרז הינו עשיית שימוש מושכל בכספי הציבור, באופן "שתצמח לציבור מירב התועלת תמורת מחיר זול ככל האפשר", תוך "מתן סיכוי שווה והוגן לכל איש מתוך הציבור". בלשונו של שמגר:
 
"שניים הרעיונות העיקריים המונחים ביסודו של המכרז:
שורה 9:
(א)   האינטרס הציבורי – היינו הבטחת ממשל תקין על-ידי ניהול ענייניה של הרשות בדרך שיש בה משום מתן סיכוי שווה ויחס זהה והוגן לכל איש מתוך הציבור. בשל אינטרס זה על הרשות לכלכל מעשיה באופן כזה שלא תעניק זכויות במתן אספקה או שירותים, אלא על-פי כללים, שנועדו להבטיח שוויון והעדר משוא-פנים וליצור אמון בשיקוליהם והוראותיהם של המופקדים על המנהל הציבורי…
 
(ב)   האינטרס העסקי – משמע, המטרה להשיג מן הקבלן או הספק, המציע שירותים או אספקה, את האיכות המעולה ביותר האפשרית, של השירות או המוצר, תמורת מחיר נמוך ככל האפשר ותוך המועד התואם דרישותיה של הרשות. הווה אומר, ענינה של הרשות הציבורית כעניינו של כל בעל עסקים הוא לנהל משק יעיל, דבר המתבטא בין היתר בשימוש מושכל בכספי הציבור כדי שתצמח לציבור מירב התועלת תמורת מחיר זול ככל האפשר".<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.michrazim-law.co.il/public-tenders-law-principles/|הכותב=ד"ר אורן שבת|כותרת=דיני המכרזים - תכליותיהם|אתר=|תאריך=}}</ref>}}
 
ההצעות שמוגשות למכרז, כוללות פרטים על המציעים וכן את הצעות המחיר שלהם. ההסכם בין הצדדים אינו נכרת בשלב הגשת ההצעות, אלא רק בעקבות קבלת אחת או יותר מהן על ידי מפרסם המכרז, וחתימה על הסכם בין הצדדים.