המשט לעזה (2010) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת פרמטרים מיותרים בתבנית:וואלה! (ראו שיחת תבנית:וואלה!) (תג) (דיון)
מ הסרת פרמטר חמישי בתבנית:nrg (תג) (דיון)
שורה 22:
ארגון [[IHH]] הטורקי חבר לתנועת [[Free Gaza]] ("שחררו את עזה") ופעילים פרו-פלסטיניים שונים בארגון המשט. אלו אספו מימון והכינו שש אוניות ועליהן ציוד ואספקה והצהירו כי ישוטו עמן לעזה.
 
ישראל הוציאה בעבר את ה-IHH אל מחוץ לחוק לאחר שנטען כי זה מעביר כספים לארגון החמאס.{{הערה|{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||ארגון IHH הנוטל חלק מרכזי בארגון המשט לרצועת עזה: קרן סיוע הומניטרית טורקית בעלת אוריינטציה אסלאמית-קיצונית ואנטי מערבית|18108|27 במאי 2010}}}} במחקר אירופאי על הארגון נטען כי זה נחשד על ידי טורקיה בקשרים עם כוחות מוסלמים ב[[אפגניסטן]], ב[[צ'צ'ניה]] וב[[בוסניה (אזור)|בוסניה]], ובפשיטה על משרדיו ב[[איסטנבול]] נמצאו כלי נשק וחומרי חבלה.{{הערה|{{nrgnrg1|אמיר בוחבוט|הארגון שעומד מאחורי המשט – מסייע לטרור|113/702|30 במאי 2010||}}}} [[משרד החוץ|משרד החוץ של ישראל]] האשים את הארגון גם בקשרים ל[[אל-קאעידה]] ו[[ג'יהאד עולמי|הג'יהאד העולמי]],{{הערה|1=טובה לזרוף ויעקב לפין, "[http://www.jpost.com/Israel/Article.aspx?id=176998 Barak: Flotilla organizers to blame]" באתר [[ג'רוזלם פוסט]], 31 במאי 2010}} וגם נציג [[האיחוד האירופי]] בארצות הברית למאבק במימון טרור, ז'אן לואי בורגייר, העיר על קשרים בין הארגון לאל-קאעידה ואף קבע כי מדובר בארגון טרור וחלק מרשת טרור עולמית.{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|"כבר ב-96' ידעתי שיוזמי המשט הטורקי הם טרוריסטים"|1.1212407|16 ביולי 2010}}}}
 
===מטרות המשט===
שורה 40:
על פי התכנון המקורי, במשט היו אמורות להיכלל 9 אוניות ממדינות שונות, בהן [[יוון]], [[שוודיה]] ו[[אירלנד]]. בפועל 3 מהאוניות לא יצאו לדרך, ובכיר צה"ל מסר כי בוצעו בהן "פעולות אפורות".{{הערה|אריק בנדר, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/114/753.html בכיר בצה"ל: חיבלנו בספינות שלא הפליגו], אתר [[nrg מעריב]]}} האוניות הראשונות התכנסו ב[[טורקיה]] ויצאו משם לכיוון [[קפריסין]] ב-[[22 במאי]] [[2010]], שם תכננו לפגוש באוניות נוספות ולהפליג אל עבר רצועת עזה.{{הערה|{{וואלה!|ניר יהב ויהושע בריינר|על אף איומי ישראל: המשט לעזה יצא לדרך|1677399|22 במאי 2010}}}} יציאת המשט מטורקיה לוותה במפגן הזדהות בהשתתפות אלפי משתתפים, בה נכחו פוליטיקאים בכירים מטורקיה, השייח' [[ראאד סלאח]] ואישים נוספים. על פי [[המרכז למורשת המודיעין]] בעצרת נטלו חלק גם אישים המזוהים עם [[האחים המוסלמים]].{{הערה|{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||משט הסיוע לרצועת עזה - תמונת מצב|18109|26 במאי 2010}}}}
 
במשט השתתפו 679 נוסעים על גבי האוניות,{{הערה|{{ynet|רוני סופר|העצורים יגורשו בקרוב; ומה עם אלו שלא הזדהו?|3897290}}}} לרבות פעילי שלום ו[[זכויות האדם|זכויות אדם]], עיתונאים, דיפלומטים ופוליטיקאים זרים, בני אזרחויות שונות, כאשר הייצוג הבולט הוא לטורקים.{{הערה|{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||הרכב 561 הנוסעים, שהיו על גבי הספינה הטורקית Mavi Marmara, זהות המשתתפים ואופי הארגונים שעמדו מאחוריהם ויעדיהם|18020|26 בספטמבר 2010}}}} בין נוסעי המשט היו גם מספר ישראלים, בהם חברת הכנסת [[חנין זועבי]] מ[[בל"ד]] והשייח' [[ראאד סלאח]]. כמו כן, לטענת דובר צה"ל, בין משתתפי המשט הייתה גם קבוצה של כ-40 [[שכיר חרב|שכירי חרב]], אשר היו ללא מסמכי זיהוי, מצוידים היטב ב[[מסכת אב"כ|מסכות אב"כ]], [[אמצעי ראיית לילה]] ו[[שכפ"צ|אפודי מגן]] ובכיסיהם נמצאו סכומי כסף נכבדים.{{הערה|שם=שכירי חרב}}{{הערה|{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||בחינת אמצעי הלחימה והציוד הרב, אשר נמצאו על "המרמרה" ואופן השימוש בהם, מצביעים בבירור על הכנות מוקדמות ללחימה אקטיבית מול חיילי צה"ל ומזימים טענות אנשי IHH בדבר "התנגדות פאסיבית" בלבד|18042|23 באוגוסט 2010}}}} דובר צה"ל אף פרסם כמה סרטונים בהם נראים כמה מנוסעי האונייה מצהירים על רצונם למות כ[[שהיד]]ים וחלקם אף נפרדו מבני משפחותיהם.{{הערה|{{נענע10||רגע לפני השתלטות השייטת: "אינשאללה אהיה שהיד"|722863|||}}}}{{הערה|{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||נכונות פעילי המשט לעזה למות כשהידים|18092|15 ביוני 2010}}}} בסרטונים נוספים נראים פעילים המשמיעים קריאות קרב ושירים בגנות היהודים ונערכים לקראת העימות עם חיילי צה"ל.{{הערה|{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||שלהוב היצרים על גבי הספינה Mavi Marmara טרם העימות עם כוחות צה"ל|18093|}}{{ש}}{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||עדויות נוספות להערכות "הגרעין הקשה" של פעילי IHH לקראת העימות עם צה"ל|18089|16 ביוני 2010}}{{ש}}{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||שלהוב היצרים על גבי הספינה Mavi Marmara על ידי מנהיג IHH ופעילים נוספים|18087|18 ביוני 2010}}}} על פי דיווחים עיתונאים אלו היו הנוסעים אשר תקפו את החיילים.{{הערה|{{ישראל היום||"היו מאורגנים ומתודרכים היטב, עם היררכיה ברורה של מפקד ומפקדי משנה"|6786}}}} האוניות נשאו עמן מטען רב של ציוד לרצועת עזה, לרבות ציוד רפואי (חלקו פג תוקפו), [[ביגוד|בגדים]], ו[[בנייה|ציוד בנייה]].{{הערה|שם=דובר צה"ל פירוט ציוד|דובר צה"ל, [http://idfspokesperson.com/2010/06/03/unloading-of-humanitarian-aid-from-the-flotilla-continues-3-june-2010/ פריקת המטען מהמשט נמשכת], אתר דובר צה"ל, 3 ביוני 2010}}{{הערה|שם=ynet העברת ציוד|{{ynet|חנן גרינברג|שבוע אחרי: חמאס מונע כניסה, וציוד המשט נערם|3901613|7 ביוני 2010}}}}{{הערה|שם=nrg העברת ציוד|{{nrgnrg1|אמיר בוחבוט|ציוד הסיוע מהספינות הועבר לכרם שלום|114/856|1 ביוני 2010||1|2}}}}
 
המשט תוכנן לעבור דרך [[קפריסין]], אך ממשלת קפריסין סירבה לאפשר לאוניות המשט להיכנס לתחומה, ולכן נאלצו האוניות לעגון בנמל [[גזימאוסה]] בשטח המדינה העצמאית [[דה פקטו]] [[הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין|קפריסין הטורקית]].{{הערה|{{וואלה!|יהושע בריינר ופנחס וולף|קפריסין לא תאפשר למשט לעזה לצאת משטחה|1679864|}}}} לאחר מספר ימים המשיכו האוניות בדרכן אל עבר הרצועה. על פי עדויות של כמה ממשתתפי המשט, בשל העובדה כי בעזה אין נמל מים עמוקים או תשתית מתאימה לפריקה של סחורות מספינות גדולות, תכננו מארגני המשט להוריד את המטען בעזרת סירות קטנות, או באמצעות [[עגורן|מנוף]] של אחת מהספינות.{{הערה|ע"פ דו"ח ועדת הבדיקה של מועצת זכויות האדם של האו"ם, סעיף 90}}
שורה 105:
על פי תיעוד העיתונאים שעל גבי סיפון המרמרה וכן תחקיר צה"ל לאחר התקרית, נוסעים פירקו חיילים מנשקם ומציודם האישי וחטפו אותם לבטן האונייה.{{הערה|שם=חטיפת החיילים|{{הארץ|סוכנויות הידיעות|צלם אל-ג'זירה העיר: הפעילים לכדו ארבעה חיילים|1.1559340|3 ביוני 2010}}{{ש}}{{הארץ|שירות "הארץ"|העיתון הנפוץ בטורקיה מציג תמונות של לוחמי שייטת חבולים ומדממים|1.1559336|6 ביוני 2010}}{{ש}}{{הארץ|עמוס הראל|תחקיר השייטת: שלושה לוחמים נחטפו בזמן הפשיטה לבטן האנייה|1.1205253|4 ביוני 2010}}}} על פי דובר צה"ל, נוסעים פתחו באש חיה על החיילים, ככל הנראה מכלי הנשק שלקחו מהחיילים, ופצעו את חלקם.{{הערה|[[רון בן-ישי]], [http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-3896796,00.html A brutal ambush at sea], באתר [[ynet]],{{כ}} 30 במאי 2010}}{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=mFGuwUGaI9o Flotilla Passengers Fire Live Ammunition at IDF Soldiers] בערוץ [[דובר צה"ל]] באתר [[Youtube]]}} בדיווח ל[[ועדת החוץ והביטחון|וועדת החוץ והביטחון]]{{הערה|{{וואלה!|פנחס וולף|אשכנזי: "מתכוננים למשט אלים שייצא מלבנון"|1704373|6 ביולי 2010}}}} מסר ה[[רמטכ"ל]] [[גבי אשכנזי]] כי כאשר אחד מהחיילים הראשונים עלה על הסיפון ירה מישהו מהנוסעים בנשק שהיה עוד קודם לכן על הסיפון, והוא נפגע בבטנו. עוד אמר כי נמצאו על הספינה קליעים ותרמילים שאינם שייכים לכלי הנשק של צה"ל. מנגד, אחד ממארגני המשט טען כי הנשק אשר נלקח מהחיילים נזרק לים ולא נעשה בו שימוש.{{הערה|Donald Macintytre, "[http://www.independent.co.uk/news/world/middle-east/draped-in-palestinian-flags-turkeys-martyrs-of-the-flotilla-are-laid-to-rest-1991106.html Draped in Palestinian flags, Turkey's martyrs of the flotilla are laid to rest]". The Independent, June 4, 2010}} עם זאת, צה"ל לא הראה לציבור כל סוג של כלי נשק חמים, כאשר הציג לעיתונות את החפצים שנמצאו על האונייה. בדו"ח שהגישה וועדת טירקל נקבע כי אנשי ה-IHH השתמשו בנשק חם נגד חיילי צה"ל במהלך האירועים.{{הערה|שם=טירקל}}
 
כ-40 דקות לאחר ההשתלטות הראשונית על הספינה, קיבלו כוחות צה"ל אישור לפתוח באש חיה.{{הערה|שם=מלמ1|{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני (26 - 1 ביוני 2010)|18101}}}} העימות נמשך שעות ארוכות והסתיים לבסוף בהשתלטות לוחמי צה"ל על האונייה ומעצר הנוסעים. בעימות נהרגו 9 מנוסעי האונייה וכ-30 נפצעו. נוסע עשירי מת במאי [[2014 בישראל|2014]], לאחר שנמצא במצב תרדמת בעקבות פציעתו.{{הערה|{{ynet||4 שנים אחרי: הרוג עשירי מתקרית המרמרה|4523096|24 במאי 2014}}}} מקרב חיילי צה"ל היו 10 פצועים, מהם שניים במצב קשה. כל הפצועים פונו ב[[מסוק]]ים ל[[בית חולים|בתי חולים]] בישראל.{{הערה|{{nrgnrg1|אמיר בוחבוט|תיעוד: כך הותקפו לוחמי השייטת בעת הפשיטה|114/335|31 במאי 2010||1|2}}}}{{הערה|[http://www.mfa.gov.il/MFA/Government/Communiques/2010/Israel_Navy_warns_flotilla_31-May-2010.htm IDF forces met with pre-planned violence when attempting to board flotilla], הודעת [[משרד החוץ]], 31 במאי 2010 {{אנגלית}}}}
 
לדברי הטורקים, [[נתיחה שלאחר המוות|נתיחות לאחר המוות]] שבוצעו בטורקיה הראו ששמונה מההרוגים נפגעו מ-30 [[כדור (תחמושת)|כדורים בקוטר 9 מ"מ]], חלקם מטווח קרוב. חמישה מבין ההרוגים נורו ב[[ראש]]ם. על פי אחד ה[[רופא]]ים אחד מההרוגים נפגע מירי מטווח רחוק של כדור מסוג לא מזוהה.{{הערה|{{ynet||דיווח: 9 ההרוגים במשט נורו 30 פעם מטווח קצר|3899176|5 ביוני 2010}}}}
שורה 134:
==== הציבור ====
[[קובץ:Tel Aviv university students support Israel against Gaza Flotilla.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפגנת תמיכה של סטודנטים במדיניות ישראל ב[[אוניברסיטת תל אביב]]]]
[[ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל]] הכריזה על שביתה כללית ביום שלאחר מכן. בערב שלאחר הפעולה התקיימו מספר הפגנות ברחבי הארץ כנגד פעולת [[צה"ל]]. בהפגנה ב[[אום אל פאחם]] השתתפו כ-5,000 בני-אדם, בהפגנה ב[[תל אביב]] השתתפו כ-1,000 בני אדם וב[[חיפה]] ו[[ירושלים]] הפגינו מאות.{{הערה|{{nrgnrg1|כתבי nrg מעריב|המחאה נגד סיכול המשט: מפת ההפגנות|114/431|31 במאי 2010||1|2}}}} לעומתם הפגינו 1,500{{הערה|{{mako|חדשות 2|מפגינים בת"א: "ארדואן {{=}} בן לאדן"|105165d58efe821004|news-israel/local|31 במאי 2010}} {{וידאו}}}} מול השגרירות הטורקית,{{הערה|{{ynet||מאות מול שגרירות טורקיה בת"א: ארדואן פשיסט|3897012}}}} במחאה על המדיניות שמוביל ראש ממשלת [[טורקיה]], [[רג'פ טאיפ ארדואן]], והשוו אותו לנשיא איראן, [[מחמוד אחמדינז'אד]].{{הערה|{{ynet||הפגנות: השמאל נגד התקרית, הימין נגד טורקיה|3896633}}}}
 
הפגנות תמיכה בצה"ל ולוחמיו היו ב[[אוניברסיטאות בישראל|אוניברסיטאות]] ובעשרות יישובים.{{הערה|{{ישראל היום|יורי ילון, דניאל סיריוטי, אפרת פורשר וגדי גולן|התומכים והמוחים|6792|2 ביוני 2010}}{{ש}}[http://www.local.co.il/haifa/70790/article.htm הסתבכות בלב הים: הפגנת תמיכה בחיילי צה"ל בקריות], חיפה לוקל{{ש}}{{וואלה!||אלפים הפגינו בתל אביב בעד ונגד פעילות צה"ל|1681223|31 במאי 2010}}}}
 
ב[[אילת]] התקיים משט תגובה לאות הזדהות והצדעה לחיילי צה"ל.{{הערה|{{ynet|עזרא ארבלי|משט תגובה באילת: לא להתנצל על הגנה עצמית|3898193}}}} וכן ארגון [[זק"א]] ערך יחד עם לוחמי שייטת 13 משט תמיכה והזדהות עם חיל הים בחופי מרכז הארץ, בו השתתפו [[אופנוע ים|אופנועי ים]] וסירות מנוע של מתנדבי 'יחידת ספיר' של זק"א, ועשרות כלי שיט אזרחים שהצטרפו למשט.{{הערה|{{נענע10|חדשות nana10|ארגון זק"א הוביל משט תמיכה בצה"ל|723123|4 ביוני 2010||news}}}}{{הערה|{{nrgnrg1|נתיב נחמני|תגובה הולמת: משט כחול-לבן נצפה בחופים|116/329|4 ביוני 2010||1|2}}}}
 
==== ביקורת על ניהול המבצע ====
שורה 193:
 
בעקבות האירועים פרסם [[המטה ללוחמה בטרור]] [[אזהרת מסע]] לטורקיה בדרגה 4{{כ}}.{{הערה|1=[http://www.nsc.gov.il/NSCWeb/Templates/Country.aspx?countryId=79 אתר המלל]}} חברות התעופה צמצמו את מספר הטיסות בקווים ל[[אנטליה]] ו[[מרמריס]],{{הערה|1={{מסע אחר||בוטלו כל הטיסות ליעדי התיירות בטורקיה|4797}}}} וחברת [[אל על]] הקפיאה תוכנית להפעלת קו תעופה חדש ל[[איסטנבול]].{{הערה|1=ענת שיחור-אהרונסון, [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/114/419.html?hp=16&loc=9&tmp=181 אם שטים לא טסים: אל על מקפיאה את הקו לאיסטנבול], אתר [[nrg מעריב]]}} חברות הספנות הישראליות הסיטו את מסלולן של אוניות נוסעים מנמלי טורקיה לנמלי [[קפריסין]] ו[[יוון]].{{הערה|שם=דהמרקר|דהמרקר, 1 ביוני 2010, עמוד 4}} התקבלו דיווחים על ביטול חופשות מתוכננות בטורקיה מצד ישראלים,{{הערה|שם=דהמרקר}} וכן היו ביטולי כרטיסי טיסה לטיסות שהיו מיועדות לעבור דרך טורקיה. אנשי עסקים ישראליים החליטו לעזוב את טורקיה עד יעבור זעם.{{הערה|1=אחיקם משה דוד, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/115/711.html הבריחה מטורקיה – גם אנשי עסקים עוזבים], באתר nrg מעריב, 3 ביוני 2010}}
העוינות לטורקיה התבטאה גם בהפגנות, כולל הפגנה בת כ-2000 איש מול שגרירות טורקיה בתל אביב בה נשרף [[דגל טורקיה]],{{הערה|{{nrgnrg1|יובל גורן|הפגנה מול שגרירות טורקיה: "כולנו צה"ל"|116/067|3 ביוני 2010||1|2}}}} ובהשחתת [[מצבת הזיכרון הטורקית בבאר שבע|האנדרטה לחללי טורקיה במלחמת העולם הראשונה]] בבאר שבע.{{הערה|1=אורי בינדר, [http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/116/244.html?hp=1&loc=1&tmp=9251 הושחתה אנדרטה לזכר החייל הטורקי בבאר שבע], nrg מקומי, 4 ביוני 2010}}
 
גם תחום ה[[אינטרנט]] הושפע מהמשבר. כאלף אתרים ישראליים נפרצו והושחתו, ובתגובה נפרצו והושחתו גם אתרי ממשל טורקיים.{{הערה|1=[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=gg20100603_45562 כ-1,000 אתרים ישראלים הותקפו; האקרים ישראלים הגיבו בפריצת אתרים של הממשל הטורקי], אתר דה-מרקר}}
שורה 216:
זמן קצר אחרי המשט עלו תלונות של כמה ממשתתפי המשט כי נגנב מהם רכוש. הטענה העיקרית, עליה דיווח ב-19 ביוני העיתון הבריטי "[[גרדיאן]]", הייתה כי נעשה שימוש בכרטיסי אשראי ובטלפונים ניידים שהוחרמו מהם לאחר מעצרם.{{הערה|{{ynet||עצורי המשט: חיילים קנו בכרטיסי אשראי שהוחרמו|3907320|19 ביוני 2010}}}} הטענות הללו הובילו לתגובות אחדות במערכת הצבאית והפוליטית בישראל.{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג ואטילה שומפלבי|הביזה במשט: "אסור לומר שאלו עשבים שוטים"|3939520|19 באוגוסט 2010}}}} חוקרי [[מצ"ח]] קיבלו מידע מודיעיני לפיו נגנבו [[מחשב נייד|מחשבים ניידים]] מהספינה בעת עגינתה בנמל אשדוד. באוקטובר 2010 הורשע חייל על פי הודאתו בגניבה של מחשב נייד אחד, שתי עדשות מצלמה ומצפן, ונדון לחמישה חודשי מאסר בפועל.{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|הביזה מהמרמרה: צוער בקורס קצינים - למאסר|3971002|18 באוקטובר 2010}}}}
 
ב-[[2011]] הגישו עו"ד [[ניצנה דרשן-לייטנר]] וארגון [[שורת הדין (ארגון)|שורת הדין]] שבניהולה, תביעה ב[[ארצות הברית]], בשם ד"ר אלן באוור, יהודי - אמריקאי נפגע טרור, כנגד המאווי מרמרה ואחרים, שהשתתפו במשט. התביעה דורשת להשתמש בתקנה אמריקאית שהותקנה עוד ב-[[1794]] ולהחרים לטובת האוצר האמריקאי את כל 14 הספינות שהשתתפו במשט ואשר מימון ציודן נעשה בעזרת תרומות אמריקאיות.{{הערה|1={{nrgnrg1||תביעה בוושינגטון: המרמרה צויידה בארה"ב|622/506|15 בספטמבר 2014||1|2}}}}
 
==תחקירי האירוע==
שורה 259:
ב-[[5 במאי]] 2010 ביקשה ספינה הקרויה על שמה של [[רייצ'ל קורי]],{{הערה|1=[http://www.jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/showpage.asp?FID=678&DBID=1&LNGID=2&TMID=99&IID=24293, חוצפה ימית לזכרה של רחל קורי] }} להגיע לעזה. הספינה, אשר יצאה מ[[אירלנד]] והייתה אמורה להשתתף במשט זה, בהובלתה של המרמרה, התעכבה בשל בעיות טכניות, ויצאה מספר ימים לאחר מכן. בטרם הגיעה הספינה, הודיעו נוסעי הספינה שאין ברצונם להתנגד או לפעול בכוח{{הערה|1={{ynet|אביאל מגנזי|רייצ'ל קורי בין קפריסין ללוב: "בדקנו שאין נשק"|3898216|3 ביוני 2010}}}} וכי הם מוכנים להגעת פקחים מטעם ה[[או"ם]] לסיפון הספינה כדי לוודא שכל מטענה מכיל סיוע ואספקה אזרחיים.{{הערה|1=[http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/CdaNewsFlash/0,2297,L-3899178_184,00.html פעילים על "רייצ'ל קורי": מוכנים לפיקוח של האו"ם על המטען]}} שלוש ספינות של חיל הים הישראלי יירטו את הספינה,{{הערה|1=[http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/CdaNewsFlash/0,2297,L-3899180_184,00.html פעילה על "רייצ'ל קורי": 3 ספינות של חיל הים עוקבות אחרינו]}} ולבסוף, השתלט צה"ל על הספינה ללא שימוש בכוח או באש.{{הערה|1={{ynet|אמנון מרנדה ורוני סופר|בלי התנגדות: צה"ל השתלט על "רייצ'ל קורי"|3899247|5 ביוני 2010}}}} לאחר הורדת הנוסעים, הובאה הספינה ל[[נמל חיפה]] וביולי 2012 הוטבעה במימי [[הים התיכון]].
 
ב-11 ביולי יצאה ספינה "אל-אמל" מ[[לוב]] לעבר חופי עזה, חיל הים הישראלי לא איפשר להם להגיע לחופי עזה, ולבסוף עגנה בנמל [[אל עריש]] ב-14 ביולי.{{הערה|{{nrgnrg1|סוכנויות הידיעות|המשט הלובי: הספינה עגנה במצרים|132/664|14 ביולי 2010||1|2}}}}
 
לאחר אירועי המשט הצהירו מדינות וארגונים שונים כי ישלחו ספינות נוספות.{{הערה|{{ערוץ7|[[חגי הוברמן]]|"משט נוסף לעזה בתוך מספר שבועות"|205089|1 ביוני 2010}}}}{{הערה|{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||מדינות וארגונים אסלאמיים, ערביים ובינלאומיים מצהירים כי צפויים משטים נוספים של ספינות סיוע לרצועת עזה|18096|9 ביוני 2010}}}} ממשלת ישראל הודיעה כי גם ספינות הסיוע הבאות לעזה ייעצרו.{{הערה|{{ישראל היום|שלמה צזנה|"גם הספינה הבאה תיעצר"|6789|2 ביוני 2010}}}}
 
באפריל [[2011]], פורסם לראשונה כי ארגון ה-[[IHH]] מתכנן [[המשט לעזה (2011)|משט נוסף לעזה]], בהיקף נרחב. בתגובה לבקשת ישראל, הודיעה טורקיה בתחילה שלא תמנע את יציאת המשט מנמליה, והוא היה אמור לצאת בסביבות [[20 ביוני]], בהרכב של כ-15 ספינות ו-1,500 פעילים. פתיחת מעבר הגבול היבשתי ב[[רפיח]] על ידי [[מצרים]] לא הביאה לשינוי החלטת המארגנים. בד בבד, האריך מזכ"ל [[האו"ם]] [[באן קי מון]] את מועד הגשת חוות הדעת של ועדת החקירה הבינלאומית ("ועדת פאלמר") לבדיקת אירועי משט 2010.{{הערה|1=[http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=11448 ה־IHH משוכנע: "הפעם נלך עד הסוף"]}} ביוני 2011 הודיע ה-IHH כי "מאווי מרמרה" לא תשתתף במשט המתוכנן עקב תקלה טכנית.{{הערה|{{nrgnrg1|סוכנויות הידיעות|ה-IHH הודיע: המרמרה לא תשוט לרצועת עזה|251/286|17 ביוני 2011||1|2}}}} מדינות רבות הביעו את התנגדותן לקיום המשט, בהן [[ארצות הברית]], [[צרפת]], [[בריטניה]], [[טורקיה]], [[קנדה]], [[הקוורטט]], וכן מזכ"ל האו"ם. גורמים רשמיים ב[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]] ביקשו ממדינות העולם לתמוך במשט והצהירו כי המשך הסגר הימי על רצועת עזה הוא [[עבירה|פשע]].{{הערה|1={{cite web|author=Posted: Jul 3, 2011 12:00 PM ET|url=http://www.cbc.ca/news/world/story/2011/07/03/gaza-flotilla.html |title=Defiant Gaza-bound boats prepare to set sail - World- CBC News |publisher=Cbc.ca |date= |accessdate=2011-07-05}}}} מסיבות שאינן ברורות, נגרמו תקלות טכניות שונות לספינות שהיו אמורות להשתתף במשט ולצאת מנמלי [[יוון]]. כמו כן, יוון הודיעה על איסור הפלגה מנמליה לרצועת עזה, והמשט הגדול לא יצא לפועל, כאשר ספינה אחת שהצליחה לצאת נעצרה בלב ים על ידי כוחות הביטחון של יוון, הוחזרה לנמל המוצא,{{הערה|1=[http://www.bloomberg.com/news/2011-07-10/deepening-israel-greece-ties-keeps-gaza-bound-flotilla-anchored.html Israel-Greece Ties Keeps Flotilla Anchored - Bloomberg]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} ואילו הספינה היחידה שנותרה מהמשט המקורי, "דיניטה-כראמה" הצרפתית, נעצרה ביולי 2011 על ידי [[חיל הים]] והובלה לנמל [[אשדוד]], ובחיפוש שנערך לא נמצא עליה ציוד הומניטרי או נשק.{{הערה|1=איציק וולף, [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-273195-00.html סיכול סופי של המשט לעזה], News1, אתר מחלקה ראשונה, 19.7.2011}}
 
בתחילת [[נובמבר]] [[2011]] יצאו מחופי [[טורקיה]] שתי ספינות קטנות ועליהן 27 אנשים ממדינות שונות, בהן [[אירלנד]], [[קנדה]] ו[[ספרד]]. הספינות נעצרו על ידי חיל הים והובאו לנמל אשדוד ללא אירועים אלימים.
שורה 271:
בעקבות הפרשה והלחץ הבינלאומי על ישראל זו הקלה באופן משמעותי על מעבר הסחורות לרצועת עזה, אם כי המצור הימי נותר בעינו. רשימת הסחורות שאסורות בכניסה לרצועה צומצמה ונאסרו רק נשק, אמצעי לחימה או חומרים שהוגדרו "תומכי לחימה ופריטים בעייתיים דו־שימושיים", אשר עלולים לשמש בהכנת אמצעי לחימה. עם זאת, התקנות המגבילות כניסת אזרחים לרצועה נותרו בעינן.{{הערה|1=שלמה צזנה, "[http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=7043 סחורות כן, אזרחים לא]", ישראל היום, 21 ביוני 2010}} הנהלים החדשים נכתבו ע"פ עקרונות [[הסדר ואסנר]] למניעת סחר במוצרים היכולים לשמש כנשק.{{מקור}}
 
בעקבות אירועי המשט הוציאה [[גרמניה]] את ארגון ה-[[IHH]] מחוץ לחוק.{{הערה|{{גלובס|יעל גרונטמן|בעקבות המשט: גרמניה הוציאה מחוץ לחוק את ה-IHH הטורקי|1000573671|12 ביולי 2010}}}} כן פורסם כי גם ארצות הברית שוקלת להכריז כי ה-IHH הוא [[ארגון טרור]].{{הערה|{{nrgnrg1||ארצות הברית שוקלת להכריז על ה-IHH ארגון טרור|133/147|15 ביולי 2010||1|2}}}}
 
טורקיה דרשה מישראל שתתנצל על הרג אזרחיה במשט, ולאחר שדרישתה לא נענתה הודיעה על הורדת רמת היחסים הדיפלומטיים עם ישראל לדרג של מזכיר שני, גירשה את שגריר ישראל, ואיימה בנקיטת צעדים נוספים.{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|טורקיה: נגביר פעילותנו בים התיכון ונפעל נגד הבריונות הישראלית|1.1559214|3 בספטמבר 2011}}}} הלחץ הטורקי גרם להשעיית שיתוף הפעולה בין ישראל לברית [[נאטו]] למשך למעלה מחמש שנים. האיום הטורקי הוסר רק בשנת 2016 וישראל החלה להשתתף בפעילות בפרופיל נמוך.{{הערה|1=ברק רביד, [http://www.themarker.com/hrtz/1.2933738?utm_source=outbrain&utm_medium=cpc&utm_content=TMcoil&utm_campaign=desktopmonthlypromoted טורקיה הסירה את הוטו וישראל תוכל להדק את קשריה עם נאט"ו] דה מרקר, 5 במאי 2016.}} במאי 2012 הוגשו בטורקיה [[כתב אישום|כתבי אישום]], ובהם תביעה לגזור תשעה מאסרי עולם, נגד ארבעה קצינים ישראלים, עקב מעורבותם בהשתלטות על המרמרה. הקצינים, לפי תפקידיהם בעת ההשתלטות: ה[[רמטכ"ל]] [[גבי אשכנזי]], [[ראש אמ"ן]] [[עמוס ידלין]], [[מפקד חיל הים]] [[אלי מרום]] וראש [[להק המודיעין]] [[אבישי לוי]].{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|כתבי אישום בטורקיה נגד אשכנזי ובכירים בצה"ל: התביעה דורשת 9 מאסרי עולם|1.1717718|28 במאי 2012}}}}
שורה 295:
* [http://fotogaleri.hurriyet.com.tr/GaleriDetay.aspx?cid=36575&p=1&rid=2 תמונות חיילי צה"ל שהוכו במהלך ההשתלטות על הספינה "מרמרה"] באתר העיתון הטורקי [[הורייט]] {{טורקית}}
* [http://digital-edition.israelhayom.co.il/Olive/ODE/Israel/Default.aspx?href=ITD%2F2010%2F06%2F01 גיליון המוקדש למשט ולהשתלטות עליו], באתר [[ישראל היום]], 1 ביוני 2010
* {{nrgnrg1|חיים איסרוביץ|כותרת שחורה: פעולת השייטת בעיתוני העולם|114/816|1 ביוני 2010||1|2}}
* [http://www.youtube.com/user/idfnadesk קטעי וידאו של דובר צה"ל], אתר יוטיוב {{וידאו}}
* {{הארץ||המשט לעזה - סיקור מיוחד|1.1205478}}