פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל, לפני שנה
מ
הסרת פרמטר חמישי בתבנית:nrg (תג) (דיון)
בקהילת [[ביתא ישראל]] המשיכו להשתמש באפר פרה אדומה ליצירת מי חטאת. ככל הנראה הכשירו גם פרות בגוון חום-בהיר{{הערה|יוסי זיו, [http://www.herzog.ac.il/vtc/0077304.doc מילה בידי אישה בספרות חז"ל ובמנהג יהודי אתיופיה], נטועים יא-יב (אלול תשס"ד), עמודים 39-54}}. מנהג זה נפסק ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] בגלל [[מלחמת האזרחים האתיופית]] שלא אפשרה שהייה מחוץ לכפר, וכן חוסר באפר פרה אדומה. הפּרה האדומה האחרונה נשחטה בשנת [[1952]]{{הערה|1=[[יעקב גונצ'ל]], ''' תְאְזַזֵה שֶנְבֶת''', [[ארץ אחרת]] 35, אוגוסט-ספטמבר 2006}}.
 
בשנים האחרונות ישנן קבוצות יהודיות ששואפות למצוא פרה אדומה (ביניהן [[מכון המקדש]]), אולם עד כה מאמציהן לא צלחו. בשנת 2000 לערך נולדה פרה אדומה ברפת ב[[כפר הנוער הדתי]], אך בהמשך צמחו בה כמה שערות שחורות, והיא נפסלה. בשנת 2014, נמצאה פרה אדומה בארצות הברית{{הערה|{{nrgnrg1|ארנון סגל|נדיר: פרה אדומה כשרה נולדה בארה"ב|586/486|18 ביוני 2014||11|2}}}}. בנוסף, בעוד מספר מקומות בעולם מצויים עדרים גדולים של פרות אדומות. האפשרות לשרוף כיום את הפרה האדומה תלויה במספר שאלות הלכתיות, והיא שנויה במחלוקת.
 
[[מכון המקדש]], ניסה לגדל באמצעות [[ברירה מלאכותית]] את הפרה האדומה המושלמת מתוך עדר של 500 [[פרות אנגוס אדומות]] {{אנ|Red Angus}} שייבא לשם כך מ[[נברסקה]] ל[[עמק הירדן]] בסיועו של מטיף נוצרי מ[[מיסיסיפי (מדינה)|מיסיסיפי]]{{הערה|[[סיימון סבאג מונטיפיורי]], '''ירושלים: הביוגרפיה''', אור יהודה: דביר, 2013. עמ' 87 במהדורה העברית.}}
1,216,406

עריכות