פרה אדומה – הבדלי גרסאות

בקהילת [[ביתא ישראל]] המשיכו להשתמש באפר פרה אדומה ליצירת מי חטאת. ככל הנראה הכשירו גם פרות בגוון חום-בהיר{{הערה|יוסי זיו, [http://www.herzog.ac.il/vtc/0077304.doc מילה בידי אישה בספרות חז"ל ובמנהג יהודי אתיופיה], נטועים יא-יב (אלול תשס"ד), עמודים 39-54}}. מנהג זה נפסק ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] בגלל [[מלחמת האזרחים האתיופית]] שלא אפשרה שהייה מחוץ לכפר, וכן חוסר באפר פרה אדומה. הפּרה האדומה האחרונה נשחטה בשנת [[1952]]{{הערה|1=[[יעקב גונצ'ל]], ''' תְאְזַזֵה שֶנְבֶת''', [[ארץ אחרת]] 35, אוגוסט-ספטמבר 2006}}.

 

 

[[מכון המקדש]], ניסה לגדל באמצעות [[ברירה מלאכותית]] את הפרה האדומה המושלמת מתוך עדר של 500 [[פרות אנגוס אדומות]] {{אנ|Red Angus}} שייבא לשם כך מ[[נברסקה]] ל[[עמק הירדן]] בסיועו של מטיף נוצרי מ[[מיסיסיפי (מדינה)|מיסיסיפי]]{{הערה|[[סיימון סבאג מונטיפיורי]], '''ירושלים: הביוגרפיה''', אור יהודה: דביר, 2013. עמ' 87 במהדורה העברית.}}