הסתה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 33:
בגלל הרגישות באכיפת עבירת ההסתה אל מול חופש הביטוי, נדרשת ה[[משטרת ישראל|משטרה]] לאישור [[פרקליטות המדינה|הפרקליטות]] לפתיחת חקירה בעבירת הסתה.
במכתב הנחיות למשטרה מספטמבר [[2004]] קבע [[היועץ המשפטי לממשלה]] שהמשטרה תוכל לפתוח בחקירה מלאה לגבי הסתה, ללא אישור הפרקליטות, כאשר אדם קורא מול קהל בצורה מפורשת לאלימות כנגד נבחר ציבור. כאשר הקריאה היא באמצעי התקשורת ולא אל מול קהל, קובע המכתב שניתן לנהל חקירה אך אין לחקור את החשוד ללא אישור הפרקליטות. לעומת זאת, כאשר הקריאה לאלימות היא מרומזת, קובע המכתב שאין לפתוח בחקירה ללא אישור הפרקליטות{{הערה|{{
היועץ מזוז הביע את דעתו, שיש להשתמש בחוק נגד הסתה רק במקרים קיצוניים{{הערה|שם=הסתה}}.
שורה 39:
במכתב מיוני [[2005]] לחבר הכנסת [[אריה אלדד]], קבע היועץ המשפטי לממשלה, [[מני מזוז]], שכרזות דוגמת "שרון דיקטטור", "הטרנספר לא יעבור" ו"ההתנתקות קורעת את העם" אינן מהוות הסתה{{הערה|{{הארץ|יובל יועז|מזוז: הכרזה "שרון דיקטטור" אינה הסתה או המרדה|1.1542997|19.5.2005}}}}.
בספטמבר [[2012]] גזר בית משפט ב[[נצרת]] עונש של שלוש שנות מאסר על ה[[אימאם]] ה[[אסלאם|מוסלמי]]-[[אסלאם סוני|סוני]] נאזם אבו סלים לאחר שהורשע בהסתה לאלימות ולטרור ובתמיכה בארגון טרור. בית המשפט קבע כי דברי התמיכה שלו ב[[אל-קאעידה]], [[הג'יהאד העולמי|בג'יהאד העולמי]] ובשימוש באלימות - "גרמו באופן ישיר לאימוץ קריאות התמיכה בארגון הטרור וההסתה לאלימות על ידי מי מאלו שנחשפו אליהם, באופן שהובילם לביצוע מעשי אלימות קשים עד כדי רצח יהודי, חטיפה ושוד של יהודי נוסף וכן תקיפות של נוצרים"{{הערה|1={{
ב-2015 נגזרו כנגד מזכ"ל תנועת פת"ח בירושלים, עומר שלבי, תשעה חודשי מאסר בפועל ועוד חמישה על תנאי, על הסתה בפייסבוק{{הערה|{{TheMarker|יסמין גואטה|לראשונה בישראל: עונש מאסר בגלל הסתה בפייסבוק|law/1.2634953|12 במאי 2015}}}} .
שורה 52:
[[מכון מחקר|מכון המחקר]] "[[מבט לתקשורת פלסטינית]]" מפרסם דוחות ומחקרים, בין השאר, בנושא ההסתה ב[[כלי תקשורת|כלי התקשורת]], ה[[תרבות]] ומערכת החינוך של [[הרשות הפלסטינית]]. מאידך, [[קשב - מרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל|עמותת קשב]] העוסקת במעקב תקשורתי, בראשות העיתונאי [[יזהר באר]] (אשר נתן חוות דעת מקצועית לסנגורי הרשות הפלסטינית בתביעה כנגדה), מציגה תמונה אחרת ולפיה ההסתה מנוצלת על ידי ממשלת ישראל כדי להימנע ממשא ומתן מדיני, וממדי ההסתה מטעם הרשות הפלסטינית פחותים משנהוג לחשוב{{הערה|יזהר באר, [http://www.haokets.org/2014/02/05/%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%94-%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%95-%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9D/ ההסתה - ההיית או שחלמתי חלום?], אתר העוקץ, פברואר 2014}}. יש לציין כי עמדה זו, שהוצגה בשנת 2014 (ולמשל לא נוגעת ל[[פיגועי הטרור הפלסטיני (2015–2016)|גל הטרור ב-2015]]), מתייחסת לשאלת האחריות של הרשות הפלסטינית להסתה ולא להסתה בכללותה.
בדו"ח שפרסם ב-2015 ארגון מבט לתקשורת פלסטינית (PMW), נחשפה רשימה של יותר מ-20 בתי ספר של הרשות הפלסטינית שנקראו על שם מחבלים. במעקב שבצע הארגון בזמן שעבר, התברר שעוד עשרות בתי ספר שימשו להאדרת מחבלים, אם בשמות בתי הספר ואם בשילוב תמונות המחבלים בסמלים, יצירות והנצחה בפעילויות שונות.<!-- פרסום: ישראל היום, 4/6/2017, עמוד 3, אפרת פורשר. לא מצאתי מקור מקוון --> בעקבות דיווח שהועבר על מימון בית ספר על שם [[דלאל מוגרבי]], המחבלת מ[[פיגוע כביש החוף]], בכספים שנתרמו מנורווגיה, משרד החוץ הנורווגי פנה לרשות הפלסטינית בדרישה להחזרת כספי התרומות{{הערה|{{
ישראל מגיבה להסתה ב[[הסברה]] בעולם, ולעתים גם בסגירת [[אמצעי תקשורת]] שעוסקים בהסתה והחרמת הציוד.{{הערה|{{מעריב אונליין|נועם אמיר|צה"ל והשב"כ פשטו על תחנת הרדיו "אל חליל" בחברון בשל שידורי הסתה|news/military/Article-514543|21 בנובמבר 2015}}}}
| |||