רמת אשכול – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 34:
בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] החלה כניסת אוכלוסייה [[חרדים|חרדית]] לשכונה, בעיקר לחלקה המערבי, הסמוך לשכונת [[סנהדריה]]. תהליך ההתחרדות הואץ ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]]. כיום האוכלוסייה ה[[חרדים|חרדית]] מהווה מרכיב משמעותי מאוכלוסיית השכונה.{{הערה|1=[http://www.cbs.gov.il/energy/cw_usr_view_SHTML?ID=629 הרכב האוכלוסייה לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]}} רובם המכריע של התושבים ה[[חרדים]] הם ממוצא אנגלוסקסי. בעקבות כניסת החרדים ורכישת בתים בשכונה, ערך הנדל"ן בשכונה זינק בעשרות אחוזים וכיום השכונה נחשבת כאחת השכונות היקרות בירושלים. בשכונה מתגוררים גם [[דתיים לאומיים]] ומעט חילונים.
שיאו של תהליך ההתחרדות התרחש במקביל להתחזקותם של החרדים ב[[עיריית ירושלים]]. מדיניות העירייה בנוגע לרמת אשכול בתקופת שלטונם של [[אורי לופוליאנסקי]] כ[[ראש עירייה|ראש העירייה]] ו[[יהושע פולק]] כסגנו בין השנים 2003–2008, התבטאה בין היתר באישור מזורז להקמתן של מאות [[מרפסת סוכה|מרפסות סוכה]] בשכונה, אשר לדעת רבים פגעו באופיה של השכונה ובייחודם האדריכלי של בתיה.{{הערה|{{
{{ציטוט|תוכן= "שכונת רמת אשכול, אשר נבנתה לאחר מלחמת ששת הימים, היא שכונה ירושלמית נאה, בעלת צביון אדריכלי מיוחד. היא תוכננה בקפידה טרם הקמתה ונבנתה על פי תוכנית שכונתית כוללת ומוקפדת... אינטרס הציבור הוא לשמור צביון נאה זה... מרפסות שונות ומשונות החלו לפצוע את קירות הבתים כשהן ממוקמות בערבוביה כללית המכערת את הבתים והורסת את חזותם המקורית היפה... התהליך חייב להיעצר, ויפה שעה אחת קודם"|מקור=השופטת מוסיה ארד, עת"מ 581/05, פסק דין מיום 6 בינואר 2006}}
| |||