עיר הנידחת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ עריכה, עיצוב
שורה 1:
ב[[הלכה]] ה[[יהדות|יהודית]], '''עיר הנידחת''' היא [[עיר]] שרובש[[רוב (הלכה)|רוב]] תושביה נדחו מהדרך ופנו לעבוד [[עבודת אלילים|עבודה זרה]], בהשפעת מסיתים ומדיחים.

== פרשת עיר הנדחת בתורה ==
דיני עיר הנידחת כתובים בספר דברים:
{{ציטוט|
תוכן=כִּי-תִשְׁמַע בְּאַחַת עָרֶיךָ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לָשֶׁבֶת שָׁם--לֵאמֹר. יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי-בְלִיַּעַל, מִקִּרְבֶּךָ, וַיַּדִּיחוּ אֶת-יֹשְׁבֵי עִירָם, לֵאמֹר: נֵלְכָה, וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים--אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם. וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ, הֵיטֵב; וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּקִרְבֶּךָ. הַכֵּה תַכֶּה, אֶת-יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִוא--לְפִי-חָרֶב: הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּהּ וְאֶת-בְּהֶמְתָּהּ, לְפִי-חָרֶב. וְאֶת-כָּל-שְׁלָלָהּ, תִּקְבֹּץ אֶל-תּוֹךְ רְחֹבָהּ, וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת-הָעִיר וְאֶת-כָּל-שְׁלָלָהּ כָּלִיל, לַה' אֱלֹהֶיךָ; וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם, לֹא תִבָּנֶה עוֹד. וְלֹא-יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה, מִן-הַחֵרֶם--לְמַעַן יָשׁוּב ה' מֵחֲרוֹן אַפּוֹ, וְנָתַן-לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ. כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--לַעֲשׂוֹת, הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי, ה' אֱלֹהֶיךָ.|
שורה 11 ⟵ 14:
*העיר לא מכילה רובו של אחד מי"ב ה[[שבט]]ים.
*העיר איננה עיר ספר, או [[ירושלים]], ולשיטת ה[[רמב"ם]] גם לא [[עיר מקלט]].
*אנשי העיר הוסתו לעבוד עבודה זרה על ידי 2 [[מסית|מסיתים]] (לפחות) תושבי העיר.
*אנשי העיר לא חזרו ב[[תשובה (יהדות)|תשובה]] גם אחרי ששני [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] נשלחו אליהם והתרו בהם.
לדעת התנא [[רבי אליעזר בן הורקנוס|רבי אליעזר]], ישנםנצרכים תְנאים נוספים, אשר צירופם הוא כמעט בלתי אפשרי, ובדומה לדעת [[רבי יהודה]] בדין [[בן סורר ומורה]], סובר שעיר הנידחת לא הייתה ולא תהיה לעולם, וכתיבתה בתורה היא לשם "דרוש וקבל שכר"{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת סנהדרין]] [[s:סנהדרין_עא_א|דף עא עמוד א]]}}. דעה זו מופיעה אף ב[[תוספתא]]{{הערה|[[תוספתא]] מסכת סנהדרין ([[צוקרמאנדל]]) פרק יד הלכה א, ג}}. לעומתו, [[רבי יונתן בן אלעזר|רבי יונתן]] אומר: "אני ראיתיה וישבתי על תילה".
 
==דין עיר הנידחת==
כאשר מתברר ל[[סנהדרין]] שקיימת עיר נידחת באחת מערי ישראל, עולים כל ישראל ל[[מלחמה]] עליהם, וכאשר העדים מעידים שרובם עבדו עבודה זרה, הורגים בחרב את העובדים וי"א אף את הטף{{הערה| כ"כ הרמב"ם (פ"ד הלכה ו), אך אין זה מוסכם עיין מגדל עוז וכסף משנה}}. לאחר מכן שורפים את כל שללה באש. חל איסור לבנות עיר זו מחדש.
 
דיני עיר הנדחת אינה ליחידים שעבדו עבודה זרה, ולא לציבור, רק לגדר של "עיר". ולכן ישנה מחלוקת בגמרא, בגדרי עיר הנדחת. לפי שיטת [[רבי יאשיה (אמורא)|רבי יאשיה]] מעשרה עד מאה זה עיר הנדחת, ולפי [[רבי יונתן]] ממאה עד רוב השבטה[[שבטי ישראל|שבט]] זה עיר הנדחת.
 
==קישורים חיצוניים==