אנטי-גיבור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
AutoIKhitron (שיחה | תרומות) clean up באמצעות AWB |
מ סקריפט החלפות (דרווין, דוגמה, אידאל, בייחוד, לחלופין, וכיוצא בזה, דוסטויבסקי) |
||
שורה 1:
[[
'''אנטי גיבור''' הוא מושג ב[[שיח (מדעי החברה)|שיח התרבותי]] ה[[פוסט מודרניזם|פוסט מודרני]] ב[[תורת הספרות]] המודרנית, ב[[קולנוע]], בפוליטיקה ובמוסר. קווי דמותו של
האנטי-גיבור הוא בעצם היפוכו המושלם של הגיבור הקלאסי, והוא לעתים קרובות תוצר של החברה המודרנית; דמות ששורשיה נטועים בעולם האבסורד, וניתן לומר שהוא מגלם את ניפוצם של
== רקע היסטורי ==
המונח גיבור, ביוונית "הירוס", הגיע מ[[מיתולוגיה יוונית|המיתולוגיה היוונית]], ומשמעותו: חצי אל וחצי בן אנוש.
גם ברומן שהתפתח החל מ[[המאה ה-18]] היה הגיבור המסורתי דמות שהקורא מזדהה עם ערכייה שתואמים את
האנטי גיבור לעומת הגיבור המסורתי יכול להיות גם דמות שונה לחלוטין בתכונותיה מאלו של הגיבור. הוא יכול להיות מצד אחד רשע או נוכל, ומצד שני שלומיאל, בודד, מסכן וחסר מזל. פעמים רבות הוא דמות מגוחכת, אך יחד עם זאת הקורא מזדהה בסופו של דבר עם תכונותיו האנושיות. ההבדל העיקרי בינו ובין הגיבור המסורתי הוא שהאחרון מזדהה מיד עם ערכי החברה, ואילו האנטי גיבור, על כל חולשותיו, רוכש רק עם התפתחות העלילה את אהדתו של הקורא, שנוכח לדעת שכשלונותיו ומידותיו ה"רעות" מגיעים בעצם ממקום טוב, ומי שיוצא בסופו של דבר מופסד היא החברה.{{הערה|שם=הערה מספר 20170830053027:0}}
מרסו, גיבורו של קאמי בספרו "[[הזר]]" הוא אנטי-גיבור מובהק. טיפוס תמהוני קמעה, מנוכר לסביבתו ולמנהגיה, שבוחן את העולם בעיניים נאיביות לחלוטין, אשר יוצרות [[הזרה|הזרה ספרותית]], שבעזרתה ניתן לקורא לבחון בדרך היולית, חדשה, את החברה בה חי מרסו. הזר של קאמי צמח מתוך היאוש של האדם המודרני מחייו שהם דמויי [[המיתוס של סיזיפוס|מאבקו של סיזיפוס]].{{הערה|שם=הערה מספר 20170830053027:0}} גם [[דון קישוט|דון קיחוט]] של [[מיגל דה סרוואנטס|סרוונטס]] הוא אנטי גיבור קלאסי; אביר היגון המזדקן בעל סוסה זקנה ו"נושא כלים" שהוא כפרי גס, אשר נאבק בטחנות רוח מדומות. גיבוריו של [[פיודור דוסטויבסקי|
===המשבר בתחילת המאה העשרים===
[[הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי|פצצת האטום]], [[אבולוציה|תורת האבולוציה]] של [[צ'ארלס דרווין|
[[זיגמונד פרויד|פרויד]] גילה את התהליכים של [[לא-מודע|התת מודע]] שמתגלים במעשיהם ורגשותיהם של האדם. אין האדם יותר בעל איכויות אלוהיות, אלא בשר ודם בעל הפרעות ו[[הדחקה|הדחקות]] שמקורן עוד מהילדות. אין מקום עוד ל"חטאים", אשמה, ועונשים, אלא לחולשות אנוש שמשותפות, במידה זו או אחרת, אצל רבים מבני האדם. לעומת זאת, המידות הטובות בבני האדם, כמו עדינות, נדיבות, רחמנות, צדקנות – לא עוזרות לאדם לשרוד במלחמת הקיום.{{הערה|שם=הערה מספר 20170830053027:0}} אנשים מושלמים חדלו לככב בספרות.
כשם שבמוסיקה מודרנית ובציור חדלו לשלוט ה[[הרמוניה]], הדיוק והסימטריה, כך גם
אחד הנושאים שמעסיקים את הספרות המודרנית הוא אובדן זהות הפרט וחיפושים אחר הזהות כתוצאה מכך.{{הערה|שם=הערה מספר 20170830053027:0}}
|