ג'יימס ודל – הבדלי גרסאות

בין [[1822]] ל-[[1824]] הפליג ל[[איי אורקני הדרומיים]] כרב חובל על סיפון ה"ג'יין", בעוד עמיתו מתיו בריסביין מפקד על ה"ביופוי" (''Beaufoy''). הציד לא היה מוצלח ולכן פנו השניים דרומה. הים היה שקט באופן בלתי רגיל וב-[[23 בפברואר]] [[1823]] הגיעו הספינות לקו הרוחב {{משמאל לימין|74°15' S}} ([[קו אורך]] {{משמאל לימין|34°16'45" W}}), הנקודה הדרומית ביותה אליה הגיע כלי שיט מעולם עד אז (שלוש מעלות דרומה מהישגו של [[ג'יימס קוק]]). כיוון שלא נראתה כל יבשה באופק הניח ודל שהים משתרע עד [[הקוטב הדרומי]] עצמו, אך החליט לסוב ולשוב צפונה ולא להמשיך ולחקור. באותה שנה הגיע לאזור הספן האמריקאי בנג'מין מורל ודיווח על יבשה לה קרא "דרום גרנלנד החדשה", אך האי לא נצפה יותר מאז ונחשב לדוגמה מובהקת ל"[[אי תעתוע]]". לאחר מכן, איש לא הגיע לים עד שנת [[1911]] אז הגיעה למקום משלחתו של [[וילהלם פילכנר]].