טריכוטילומניה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון) |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: אוכלוסייה, לעתים, תפקוד, \1ניסיו\2\3, \1 |
||
שורה 13:
# משיכה חוזרת ונשנית של [[שיער]] הבאה לידי ביטוי באובדן שיער.
# ניסיון מתמשך להמעיט או להפסיק את מריטת השיער
# מריטת השיער גורמת למצוקה משמעותית מבחינה קלינית או שהיא גורמת לפגיעה
# מריטת השיער אינה תוצאה של מצב רפואי (דלקות עור וכדומה).
# מריטת השיער אינה ניתנת להסבר טוב יותר על ידי הפרעה אחרת (למשל
== שכיחות ואפידמיולוגיה{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054707:0}} ==
ה[[שכיחות]] ב[[אוכלוסייה|
=== גורמי סיכון פרוגנוסטיים{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054707:0}} ===
שורה 27:
== מאפיינים קליניים{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=חנן מוניץ (עורך)|שם=פרקים נבחרים בפסיכיאטריה|מקום הוצאה=|מו"ל=דיונון|שנת הוצאה=2016|עמ=469|פרק=19: הפרעות שליטה בדחפים והפרעות התנהגות}}}} ==
תלישת השיער נעשית מתוך דחף בלתי נשלט למרוט שיערות. התלישה גורמת לאיבוד שיער בדרך כלל בצד הנגדי ליד הדומיננטית. השיער יכול להיות בכל מקום בגוף, אך בעיקר באזור הקרקפת (מריטת שיער מאזורים אחרים בגוף שכיחה פחות). טרם המריטה המתח גובר והוא ממשיך להתגבר בעת המריטה עצמה לאחר המריטה יש תחושת סיפוק ורגיעה הרפיה והנאה רבה. המריטה מלווה בטקס של שירת השיער או לעיסתו
== תחלואה נלווית
הטריכוטילומניה מופיעה לרוב עם הפרעה נפשית נוספת במקרים רבים [[דיכאון קליני|דיכאון, מז'ורי]] וכן עם [[הפרעת חיטוט בעור]] ותופעות שונות אחרות הקשורות לעיסוק בגוף כמו [[כסיסת ציפורניים]]. חלק ממצבים אלה מחייבים מתן אבחנה נוספת.
שורה 46:
==טיפול==
בשנים האחרונות בחנו חוקרים רבים את יעילותם של טיפולים התנהגותיים שונים כמו [[ניטור עצמי]], [[דה-סנסיטיזציה]] ושינוי הרגלים{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054707:1|{{צ-מאמר|מחבר=Reneta Slikboer, Maja Nedeljkovic, Steven J. Bowe, Richard Moulding|שם=A systematic review and meta-analysis of behaviourally based psychological interventions and pharmacological interventions for trichotillomania|כתב עת=Clinical Psychologist|כרך=21|עמ=20–32|שנת הוצאה=2017-03-01|doi=10.1111/cp.12074|קישור=http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/cp.12074/abstract}}}}.נסיון לטפל ב[[תרופות נוגדות דיכאון|נוגדי דיכאון]] העלה שאין להם השפעה מיטיבה על מצב האנשים עם ההפרעה. לעומת זאת טיפול ב[[אולנזאפין|אולנזופין]] (זיפרקסה) הראה תוצאות מבטיחות.
==לקריאה נוספת==
|