איסר לובוצקי – הבדלי גרסאות

בשנת [[1941]] פלשה גרמניה ב[[מבצע ברברוסה]] ל[[ברית המועצות]] ותוך ימים ספורים כבשה את וילנה. בעיר הוקם ה[[גטו]]. יהודים נתפסו לעבודות כפייה ונלקחו באקציות מהגטו להשמדה ב[[פונאר]]. איסר ואחיו יצחק נמלטו מהגטו לפני אחת האקציות ושבו אליו כעבור זמן. לובוצקי הצטרף ל[[ארגון הפרטיזנים המאוחד]] (פפא"ו ; FPO), המחתרת החשאית שקמה בגטו ופעלה נגד הגרמנים. בתמיכת מפקדיו במחתרת גויס לתפקיד במשטרה הפלילית של הגטו על מנת לאסוף מודיעין. הוא נאסר על ידי המשטרה המקומית ופגש בתא המעצר את [[יוסף גלזמן]], [[נציב בית"ר]] בליטא ומראשי המחתרת. גלזמן הסביר לו על מטרות המחתרת ושיתף אותו בתוכניות חשאיות נוספות. לאחר שחרורו הגביר את פעילותו במחתרת. ביום חיסול [[גטו וילנה]], בספטמבר 1943, נפתח [[מרד]] מצומצם ולובוצקי יצא מהגטו יחד עם קבוצה של כ-100 פרטיזנים בפיקודו של [[אבא קובנר]] דרך תעלות ה[[ביוב]] והצטרף לפרטיזנים שפעלו ב[[יער]]ות הסביבה{{הערה|1= עמיעד טאוב, [http://www.tapuz.co.il/communa/main/ShowImage.asp?path=56809951.jpg&msgid=56809951 בין תקומה לגבורה], [[מצב הרוח]], גליוןגיליון 431, 28 באפריל 2017.}}.

[https://www.youtube.com/watch?v=YD7Q-zL9g2Q ראיון עם ד"ר עשהאל לובוצקי על סיפורו של סבו הפרטיזן איסר לובוצקי], "סידורים לשבת", [[רשת ב']], 21.4.2017. {{הקלטה}}}}. אחותו ניוסה, היחידה ששרדה מבני משפחתו, לחמה עימועמו כפרטיזנית. באחד הקרבות, ב-3 במאי 1944, נפגע מ[[קליע]] ב[[רגל]]ו, ה[[טראומה גופנית|פצע]] הזדהם, [[חום הגוף|חום גופו]] עלה וחבריו הפרטיזנים חזו את מותו ואף כרו [[קבר]] עבורו. אולם אחות יהודיה פרטיזנית טיפלה בו בתחבושות עלים וב[[תרופה|תרופות]] שנלקחו ממשלוח גרמני והצילה את חייו{{הערה|1= יעל רייף, [http://img2.tapuz.co.il/CommunaFiles/52082831.pdf הגורל מצלצל פעמיים], [[מעריב]], 15 באוגוסט 2012.}}. לימים בנה ה[[רופא]] של אותה [[אחות]] טיפל בנכדו של לובוצקי, עשהאל{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=Oqz4kL3B860 עשהאל לובוצקי מספר על סגירת המעגל ההיסטורית], [[גלי ישראל]]. {{וידאו}}}}, שנפצע ב[[מלחמת לבנון השנייה]]{{הערה|1=עשהאל לובוצקי, '''[[מן המדבר והלבנון]]''', הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2008]], עמוד 193.}}.

לובוצקי השתתף בכיבוש וילנה יחד עם כוחות [[הצבא האדום]]. לאחר שהגרמנים נסוגו גויס לשירות במשטרה החשאית של המשטר הסובייטי{{הערה|1= איילת שליסל, [http://www.tapuz.co.il/communa/main/ShowImage.asp?path=56808445.jpg&msgid=56808445 אחד על אחד - ד"ר עשהאל לובוצקי], [[גילוי דעת (עלון שבת)|גילוי דעת]], גליוןגיליון 354, 16 ביוני 2017.}}, ה[[נ.ק.ו.ד.]], בזכות שליטתו בשפות האזור ועלה בדרגות הקצונה בין היתר בזכות משימת התקפה נגד טרוריסטים עליה פיקד. לימים קיבל על פעולה זו [[מדליה]] - "פרטיזן של מלחמת השחרור".

בישראל השלים לובוצקי את לימודי המשפטים שלו ב[[תל אביב]], סיים אותם בהצטיינות ועבד למחייתו. זמן קצר לאחר הגעתו הוא נפגש בדירת מסתור עם [[מנחם בגין]] אותו הכיר עוד מתנועת [[בית"ר]] ומהתקופה בה בגין היה פליט בווילנה והסתתר בבית הוריו של לובוצקי. בגין ביקש ממנו לזנוח את עבודתו ומינה אותו כקצין גיוס ארצי של ה[[אצ"ל]]{{הערה|1= איתמר מרילוס, [http://www.tapuz.co.il/communa/main/ShowImage.asp?path=56809948.png&msgid=56809948 מהפרטיזנים לאצ"ל], [[שביעי]], גליוןגיליון 254, 28 באפריל 2017.}}. בתפקידו זה גייס כאלפיים חברי אצ"ל חדשים, ובמקביל היה ראש קבוצה ב[[רמת גן]]. באחת מהפעולות נעצר על ידי [[הבולשת הבריטית]] ועמד ל[[משפט (דין)|משפט]]. הוא ניצל את ידיעותיו המשפטיות ויצא זכאי בטענה שהתובע לא הביא ראיות לכך שהאצ"ל הוא [[ארגון טרור]]. כיוון שידע שייעצר במהרה במעצר מנהלי על ידי הבולשת הבריטית, חמק מ[[בית המשפט]], שינה את [[זהות]]ו והחליף את [[כתובת (מען)|כתובתו]].

לרגל השקת הספר נערך ערב עיון במרכז בגין בירושלים בהשתתפות [[הרצל מקוב]], [[דב איכנולד]], אלוף (במיל') [[יעקב עמידרור]] ופרופ' מוטי זלקין {{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=ZuVoKFubNyU ערב השקת הספר "לא דרכי האחרונה" מאת ד"ר עשהאל לובוצקי], [[מרכז מורשת מנחם בגין]], 12.6.2017. {{וידאו}}}}.