יהודית הררי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1עיניים |
|||
שורה 59:
סיפור ההריון והלידה של טליה/יהודית חושף לפרטים את הקשיים המלווים את האישה במהלך ה[[הריון]] וה[[לידה]]. נשות היישוב באותה תקופה לא נהגו לחלוק את קשיי ההריון והלידה באופן פומבי שכזה, מתוך סיבות של [[צניעות]] והרצון שלא לפגוע בהאדרת האימהות{{הערה|שם=שילה130|מרגלית שילה, פרטי כציבורי: איטה ילין ויהודית הררי כותבות אוטוביוגרפיה, '''קתדרה: לתולדות ארץ ישראל וישובה''', טבת תשס"ו, עמ' 130}}. טליה/יהודית מתארת בגילוי לב את החולשה, הכאבים והאימה מפני אובדן היכולת להמשיך במקצוע{{הערה|הררי, '''בין הכרמים''', עמ' 210-211}}.
נוסף לקשיים הפיזיים והנפשיים הבאים בעקבות הריונה, טליה/יהודית חששה בעיקר לאבד את עבודתה ומיהרה להסתיר את תופעות ההריון ואת חולשתה. הררי תיארה גם כיצד נחלץ זיו/חיים לעזרתה במילוי מטלות הבית אך גם את עוגמת הנפש ותחושת הנטישה כאשר בעלה הטרוד בענייני הציבור נהג להיעדר מהבית{{הערה|הררי, '''בין הכרמים''', עמ' 212}}. עוד תיארה חווית לידה קשה, לידת מלקחיים, שבסופה היה חשש שלקתה בהרעלת דם ו"היא מרחפת בין החיים למוות"{{הערה|הררי, '''בין הכרמים''', עמ' 213}}. לאחר מספר ימים החליטו הרופאים להעבירה לבית החולים "[[המרכז הרפואי שערי צדק|שערי צדק]]" ב[[ירושלים]]. בעלה חזר לעסוק בענייניו ומיעט לבקרה, בעוד "מחכה היא בכליון
לאחר ההחלמה מהלידה שבה טליה/יהודית לביתה ביפו. היא גילתה שהגמנסיה מצאה לה מורה מחליף. "הגמנסיה החליטה שמוטב לה לקבל רווק במקום אשה נשואה ואם לתינוק. כל תוכניותיה של טליה להמשיך בעבודתה נתמוטטו."{{הערה|הררי, '''בין הכרמים''', עמ' 220}} הררי הצביעה על הקושי החברתי והמעשי של אישה יהודיה נשואה בראשית המאה העשרים לשלב את תפקידה כאישה ואם עם המשך העשייה המקצועית. יתר על כן, ביטאה את שאט הנפש מההכרח שנכפה עליה להיות עקרת בית והחליטה שלא להיכנע לצו החברתי, והתחילה לקיים שיעורים פרטיים בביתה{{הערה|הררי, '''בין הכרמים''', עמ' 220-222}}.
| |||