אגודת יורדי ים זבולון – הבדלי גרסאות

בראשית דרכה הייתה בעייתה העיקרית של האגודה חוסר אמצעים. קשיים אלה מצאו פתרון חלקי הודות ל[[הנרייטה דיאמונד]], פעילה ציונית מ[[אנגליה]], שפעלה עד אז במסגרת [[ויצו]] ו[[קרן קיימת לישראל]]. דיאמונד הגיעה ארצה בשנת [[1930]] כתיירת, צפתה במפגן חניכי בית הספר הימי 'זבולון' ונתפסה בחלום ההגשמה. היא פגשה את האנשים המטפלים בפיתוח הימאות העברית ובכללם ראשי האגודה, ומיד נרתמה לסיוע כספי. אז, גם חזר אחרי כשנתיים גורביץ יו"ר [[ועדת המים]] משליחות היישוב אצל מחלקת החקלאות של ממשלת ארצות הברית, והחליף את שם התנועה מ"האגודה הימית" 'זבולון', לשמה 'אגודת יורדי ים זבולון א"י' בכוונה להקים באמצעותה את הצי העברי. בשובה לאנגליה שלחה את 60 ה[[לירה שטרלינג|לירות]] הראשונות. באותה עת זו נראתה כתרומת עתק, אך בהמשך נתברר שלהתפתחות הימאות דרושות עשרות ומאות אלפי לירות שנדרשו מן המרכז האנגלי של זבולון שעמדה בראשו.

 

[[קובץ:Untitled-3-1-תעודת מציג של גורביץ, זבולון 1932.jpg |ימין|ממוזער|120px|תעודת מציג יריד המזרח 1932]]

[[קובץ:Untitled-2-1-תעודת מציג גורביץ צד חיצוני.jpg|ימין|ממוזער|120px|חזית התעודה]]