דדליפט – הבדלי גרסאות

עקב מורכבות התרגיל, מתאמנים רבים מבצעים אותו בצורה לא נכונה. ביצוע התרגיל עם טכניקה פגומה (גב מעוגל ולא עם גב ישר) עלול לגרום לפגיעה בדיסקים בין-חולייתים בעמוד השדרה המותני ובעמוד השדרה הצוארי (צואר, גב "תחתון"). '''''דדליפט הוא תרגיל שניתן להגיע איתו בקלות לאימון יתר'''''. לכן הדרך הטובה ביותר לאמן אותו היא על ידי אימון של השרירים התומכים בגו, אימוני טכניקה תוך מאמצים ועצימות קלה-בינונית, וביצוע התרגיל עצמו פעם ב-15 שבועות למשך 4-6 שבועות על ידי שיטת אימון של עצימות-סינוסואידית (גלי התקדמות רב שבועיים). בשנות ה-70 וה 80' של המאה ה-20 היה נהוג לאמן את הדדליפט פעם ב 10-12 ימים על מנת להימנע מפציעות או אימון יתר. חסרוןחיסרון בשיטה זו היאהוא חוסר בכושר ייחודי ובניית סף התאוששות וטכניקה לקויה בחסר. עדיף לאמן דדליפט פעם בשבוע באותו יום אימון של מכרעים (סקווט). היתרון בגישה זו משתי סיבות: 1. קבוצות שרירים חופפות בשני התרגילים כפועל יוצא הסקווט מהווה החימום היעיל ביותר לדדליפט. 2. בהנחה שהמתאמן ירצה בשלב כלשהו להתחרות בקרב-3 בפאוארליפטינגבפאווארליפטינג, סדר תחרות פאוארליפטינגפאווארליפטינג הוא סקווט, לחיצת-חזה, דדליפט. אימון הסקווט+דדליפט מכשיר את המתאמן לתחרות.