מלחמת בעלות הברית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
מ ←‏שנת 88: קישורים פנימיים
שורה 158:
 
יכולתו של סולה כמצביא וניצחונותיו המרשימים בדרומה של איטליה סיימו למעשה את המלחמה גם שם, אך כיסי התנגדות בודדים של הסאמניטים כמו הערים נולה ואיסרינה נשארו תחת מצור של חיילים רומאיים בפיקוד פיוס.
עם פרוץ מלחמת האזרחים בשנה זו וכיבושה של רומא על ידי סולה, הראה פיוס את נאמנותו לזה האחרון והוא מונה כתגמול למפקד הצבא הדרומי. לאחר שסולה יצא מזרחה להלחם נגד [[מיתרידאטס השישי]] הושאר מטלוס פיוס בקמפניה וצבאו, יחד עם הלגיון של אפיוס קלאודיוס, היווה את מוקד הכוח העיקרי של סולה באיטליה. הצבא תחת פיקודו של מטלוס המשיך בדיכוי הסאמניטים ובמצור על עריהם המרכזיות.
 
פריצתה המחודשת של מלחמת האזרחים הרומית באותה שנה העמידה את מטלוס במצב בעייתי. העיר רומא הייתה מוטלת במצור על ידי הכוחות הפופולרים בהנהגתם של מריוס וקינה אולם מטלוס היה נתון במאבק מול הסאמניטים, מאבק שחשש לנטוש על מנת לסייע לממשלה האופטימאטית בעיר רומא. לבסוף נאלץ מטלוס לזנוח את המלחמה בסאמניטים, להשאיר בדרום איטליה כוח צבאי קטן ולצעוד לעבר רומא. נסיגתו הובילה לנפילתו של חיל המצב בידי הסאמניטים, שמיהרו לחתום על הסכם שלום נוח עם מריוס וקינה.