מלחמה ושלום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישור פנימי
שורה 53:
העלילה, כתפישתו של טולסטוי, נרקמת כמציאות חיה הנבנית מתוך הפעולה והתגובה של כל הגיבורים הפועלים. ממש כמו שנפוליאון אינו המחולל האמיתי של השינויים המיוחסים לו, כך במציאות של "מלחמה ושלום" אין העלילה מונעת מכוח פעולתו של גיבור בודד, או מעימות בין גיבור למתנגדו. דמויות משנה כמו אנה מיכאילובנה, הנסיך וסילי או דולוחוב מניעות את סיפור העלילה לא פחות ולעתים אף יותר מנטשה, פייר או אנדריי.
 
גם ההנעה של הדמויות אינה חד-ממדית. טולסטוי יודע לחדור גם אל מתחת לעורן של הדמויות המפוקפקות או השליליות, כביכול, ולהעניק לקורא את נקודת המבט שלהםשלהן על העולם ולהביט מתוך עיניהםעיניהן. הנסיך וסילי, בעיניו הוא, אינו עושה דבר רע מתוך כוונה להרע: הוא פועל בהתאם לחינוכו, גידולו, השקפתו על העולם, אורח חייו ותפישתו את מצבו ומצבם של אחרים. מאופיים של בניו, אנאטול, הלנה והיפוליט, יכול הקורא ללמוד כי תוצאות פעולתו אינן חיוביות בדרך כלל, אך לא כך רואה את הדברים הנסיך וסילי וטולסטוי אינו שוכח לעולם לצפות בדמויות גם מבפנים ולא רק מבחוץ.
 
טולסטוי מגיע לשיאו, בחיים שהוא נופח בדמויות הרחוקות ממנו ביותר, כביכול. ניקולאי רוסטוב, אדם שגרתי ובינוני לפי כל קנה מידה, אינו הופך לקלישה של ה"צעיר" או ה"הוסאר". התלבטויותיו מתוארות מנקודת מבטו, מעיניו, ובאמצעות כלי הביטוי שלו. אפילו דמויות שאינן אהובות ביותר על טולסטוי, כמו הנסיכה הקטנה, שחייה החלו, התרחשו והסתיימו בלי שתקנה לה שליטה עליהם אפילו לרגע, או הנסיך הזקן בולקונסקי, הלופת בעוז את הלכות זקנתו ואינו מסוגל לחרוג מהן, גם הם אינם מתוארים מבחוץ בלבד. עולמם, נימוקיהם והתייחסותם לדברים באים מפיהם ומעיניהם ממש.