בעלת האוב מעין דור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ איפה? באיזה ספר הוא כתז את זה. |
המקור: הרצאה של משה גרסיאל |
||
שורה 19:
בעלת האוב מבינה כי הצעד הראשון לעזור לשאול - מזון שיבוא אל פיו. בעלת האוב זקוקה לכוח שיכנוע רב על מנת ששאול יאות לאכול. היא פונה אל המלך ביראת כבוד, נוקטת בלשון: 'שִׁפְחָתְךָ', והיא מציגה את ההיענות להזמנתה כחסד שיגמול לה שאול על האירוח. היא מוכיחה את דבריה בדרך אנלוגית: {{ציטוטון|הִנֵּה '''שָׁמְעָה''' שִׁפְחָתְךָ בְּקוֹלֶךָ, וָ'''אָשִׂים''' נַפְשִׁי בְּכַפִּי, וָ'''אֶשְׁמַע''' אֶת-דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי. וְעַתָּה, '''שְׁמַע-נָא''' גַם-אַתָּה בְּקוֹל שִׁפְחָתֶךָ, וְ'''אָשִׂמָה''' לְפָנֶיךָ פַּת-לֶחֶם, וֶאֱכוֹל}}. חוקר המקרא, [[אוריאל סימון]], רואה בכך, טיעון לקוי. היא נתנה דבר גדול והיא מבקשת דבר פעוט. לשיטתו לא מדובר כאן בהגשת סעודה לאורח, אלא בהצלת נפש. כמו כן בדבריה היא קנתה לה זכות לבקש ממנו, לגבור על אימת המוות ולא להיכנע לחולשותיו.{{הערה|[[אוריאל סימון]], '''קריאה ספרותית במקרא, סיפורי הנביאים''', ירושלים, מוסד ביאליק, עמ' 101.}}
בניגוד ל[[שמואל]] מתוארת בעלת האוב, שלא זכתה ששמה ייזכר, כאנושית מאד. פעולות האישה מהירות: {{ציטוטון|וְלָאִשָּׁה עֵגֶל-מַרְבֵּק בַּבַּיִת, וַתְּמַהֵר וַתִּזְבָּחֵהוּ; וַתִּקַּח-קֶמַח וַתָּלָשׁ, וַתֹּפֵהוּ מַצּוֹת. כה וַתַּגֵּשׁ לִפְנֵי-שָׁאוּל וְלִפְנֵי עֲבָדָיו, וַיֹּאכֵלוּ}}; האישה מתגלה לא רק כחכמה אלא כמכניסת אורחים, היא שוחטת במהירות את עגל המרבק שעימה ואופה בחיפזון מצות, כדי שאורחיה לא יצטרכו להמתין ויוכלו לשוב לדרכם. כמו כן לא מסופר בפרק אם האישה חולקת עם [[שאול]] את הארוחה. על פי משה גרסיאל, המקרא מציג את אשת האוב כמי שמדיחה את שאול לאכול למרות אי רצונו והימנעותו מאוכל כל היום וכל הלילה ההוא, שלפני המלחמה. בכך מציגה את שאול בחולשתו פעמיים, פעם אחת כאשר הוא נזקק לאשת אוב וזאת לאחר שהכרית את כל האובות והידעונים מהארץ, על פי הציווי המקראי, והפעם השנייה כאשר אשת האוב הצליחה להפוך את החלטתו לא לאכול לפני צאתו למלחמה
==שמה במדרש==
| |||