עלייה לארץ ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור לשלום הציבור |
מ הערך המקושר אינו מדבר על אותו דבר |
||
שורה 60:
העולים הגיעו ממספר רב של מדינות וחלקי עולם: מ[[אירופה]], מ[[אסיה]] ומ[[צפון אפריקה]]. חלקם הביאו מסורת [[תרבות]]ית שונה מזו של התושבים הוותיקים, [[אשכנזים]] ברובם. הקשיים שפקדו את המדינה הצעירה בתקופה זו נעוצים, לפחות בחלקם, בגידול המהיר של האוכלוסייה. המפגש בין עולים וותיקים, והשפעתו על הקולטים והנקלטים כאחד, היה אירוע משמעותי מאוד בתהליך התפתחותה של [[החברה הישראלית]].
ב-1950 נחקק [[חוק השבות]], המעניק לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל את הזכות לעלות לישראל ולקבל [[תעודת עולה]], אלא "אם נוכח שר הפנים שהמבקש – (1) פועל נגד העם היהודי; או (2) עלול לסכן בריאות הציבור או ביטחון המדינה; או (3) בעל עבר פלילי העלול לסכן את
מבצעי עלייה בולטים נערכו במשך כל שנות המדינה:
שורה 81:
=== קביעת סדר עדיפויות לפי ארצות מוצא ===
[[קובץ:protest_1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפגנת יוצאי עיראק ממעברת קסטינה למניעת עצירת העלייה מבבל, רחובות 1950 - המדינה הצעירה התקשתה לשאת את קליטת שתי העליות הגדולות, מעיראק ומרומניה, בו-זמנית]]
מדינת ישראל הצעירה התקשתה בקליטת [[העלייה ההמונית]] ובמציאת המשאבים הדרושים לשם כך. לאחר הכרזת העצמאות נפתחו שערי הארץ בפני המעפילים שנכלאו בקפריסין, ובפני יושבי
בשידור ב[[קול ישראל]], ב-[[10 בפברואר]] [[2008]], טענה פרופ' אורה כהן שהסיבה לעצירת עליית יהודי רומניה בתקופה זו הייתה נעוצה בכך, שישראל הוצפה בגלי עולים, בעיקר מ[[עיראק]] ומרומניה. לדבריה (ולדברי משתתפים נוספים בדיון הרדיופוני), לממשלת ישראל לא היו מספיק משאבים לקליטת הגל האדיר, לכן ניסתה להאט ולווסת את העלייה ובישיבה משותפת של [[ממשלת ישראל]] ו[[הסוכנות היהודית]] הוחלט להעדיף את עולי עיראק על פני עולי רומניה ולהפסיק את הבאת היהודים מרומניה. העדפת יהודי עיראק הייתה על רקע החשש הגדול יותר לגורלם בארץ מוצאם, לעומת החשש ליהודי רומניה.
| |||