שת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 14:
 
==קברו של שת==
{{ערך מורחב|ערכים=קבר שת}}
===ארבל===
על פי מסורת מ[[ימי הביניים]] קברו של שת שכן באזור שליד היישוב העתיק [[ארבל (יישוב עתיק)|ארבל]].
 
הקבר מוזכר לראשונה בכת"י של עולה רגל קדום, הכותב: "ומצד אחד יש קבורת שת בן אדם וקבורת ג' שבטים ודינה אחותם".{{הערה|כתב יד אילן ג'}}
 
האיזכור השני הוא בחיבורו של [[יעקב בן נתנאל הכהן]] בן [[המאה ה-12]] המתאר אותו "ובציון אחד בנין כמו בית בנוי על שת בן אדם הראשון, והבאר בתוך הבית".
 
"ובדרך רחוקה כמו שתי פרסאות קברים של שבטים, וקבר דינה אחותם ביניהם ועליו אילן של הדס, ואין אדם רשאי ליקח ממנו אפילו עלה אחת. ואומרים כי קרוב לשם הציון של שת, וראינוהו".{{הערה|מסע דפלסטינא}}
 
[[מנחם החברוני]] מתאר בכתביו: "ונכנסתי במערה אחרת, ושם קבר שת בן אדם, אורכו מחזיק חצי פרסה".
 
בחיבורו של אחד מתלמידי ה[[רמב"ן]] שביקר במקום בתחילת [[המאה ה-14]] מתאר הנוסע את האתר "וקרוב לארבל שלושה שבטים מבני יעקב, ודינה אחותם ואצל הציון גדל הדס נאה, ואין אדם רשאי ליקח ממנו ענף לא יהודי ולא ישמעאלי פן יענש. וקרוב משם צדיק אחר, ואמת המים עוברת עליו, ומכוסה בעפר ובבנין, והמים נופלים במעיין כמין בור, ואומרים כי הוא שת בן אדם הראשון".{{הערה|תוצאות ארץ ישראל}}
 
[[יצחק חילו]] מתאר בספרו "שבילי דירושלים": "ארבל, עיר מולדת נתאי הארבלי עליו השלום, ועדיין קיימות חורבות בית הכנסת של האיש הגדול הזה. בארבל יש הרבה קברים מפורסמים, כמו של נתאי, של ר' זעירא, של דינה, של יוכבד וכו'. הקברים האלה הם מצבות אבן יפות מאד. שמותיהם חקוקים שם, על קבר דינה חקוק עוד שם אחד שמחמת יושנו לא יכולתי לקראו. בארבל יש עוד קבר עתיק, וחושבים שהוא של (שם) [שת] בן אדם. ה' יודע".
 
===כפר בשית===
לפי המסורת הערבית, קברו של שת, המכונה בערבית נבי שית, נמצא בשטח הכפר הערבי [[בשית]] (שעל חורבותיו קמו [[ישובי גדרות]]). בדורות קודמים נקרא הכפר בית-שית ואחר כך אוחדו המילים ל-בשית{{הערה|1=באנגלית נקרא הכפר Bashshit ובמפות מנדטוריות הכיתוב הוא Bash-shit .}}. המקום מוזכר לראשונה בכתביו של ה[[גאוגרף]] ה[[ערבי]] [[יאקות אל-חמאווי]], שחי במאה ה-13.{{הערה|1=מצוטט אצל [http://www.archive.org/stream/palestineundermo00lestuoft#page/421/mode/1up le Strange, Guy (1890), Palestine Under the Moslems: A Description of Syria and the Holy Land from A.D. 650 to 1500, Committee of the Palestine Exploration Fund, p. 421]}}