שת
שֵׁת הוא דמות מקראית, הבן השלישי של אדם וחוה. הוא נולד לאחר הירצחו של הבל על ידי אחיו קין, כאשר אדם היה בן 130 שנה,[1] כלומר בשנת ק"ל לבריאת העולם.
 | |
| אב |
אדם  |
|---|---|
| אם |
חוה |
| בן או בת זוג |
עצורה |
| צאצאים |
אנוש, Noam |
| עיסוק |
נביא |
  | |
.jpg)
שמו של שת מוסבר בדברי חוה אמו: ”כִּי שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן”.[2] על פי המקרא, כל האנושות שאחרי המבול היא מצאצאיו של שת. גם באסלאם תופס שת מקום כאחד מנבחרי האנושות.
לשת נולד בגיל 105 בן בשם אנוש.[3] אנוש הוליד את קינן, וקינן הוליד את מהללאל, ומהללאל הוליד את ירד, וירד הוליד את חנוך, וחנוך הוליד את מתושלח, ומתושלח הוליד את למך, ולמך הוליד את נח.
שת חי 912 שנים.
שת נולד ב-3731 לפנה"ס ומת ב-2819 לפנה"ס. באכדית שת הוא כינוי כללי לשבטי האמורי שמקום מושבם העיקרי היה באזור הפרת, בבל וארץ ישראל. בני שת נזכרים בתעודות מצריות ובספרות אוגריתית.[4]
שם חיצוני לאשתו הוא עצורה, פטורה או אזורה.
קברו של שתעריכה
ערך מורחב – קבר שת
על פי מסורת מימי הביניים קברו של שת שכן באזור שליד היישוב העתיק ארבל.
לפי המסורת הערבית, קברו של שת, המכונה בערבית נבי שית, נמצא בשטח הכפר הערבי בשית (שעל חורבותיו קמו ישובי מועצה אזורית גדרות). בדורות קודמים נקרא הכפר בית-שית ואחר כך אוחדו המילים ל-בשית.[5] המקום מוזכר לראשונה בכתביו של הגאוגרף הערבי יאקות אל-חמאווי, שחי במאה ה-13.[6] מסורת נוספת מזהה את הקבר בכפר א-נבי שית שבלבנון.
קישורים חיצונייםעריכה
- "שֵׁת", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמוד 218, באתר היברובוקס
שת (אישיות מקראית), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שולייםעריכה
- ^ ספר בראשית, פרק ה', פסוק ג'
- ^ ספר בראשית, פרק ד', פסוק כ"ה
- ^ ספר בראשית, פרק ד', פסוק כ"ו; וכן פרק ה', פסוק ו'
- ^ רן צדוק, עולם התנ"ך בראשית, תל אביב, דודיזון עתי, 1993, עמ' 47.
- ^ באנגלית נקרא הכפר Bashshit ובמפות מנדטוריות הכיתוב הוא Bash-shit .
- ^ מצוטט אצל le Strange, Guy (1890), Palestine Under the Moslems: A Description of Syria and the Holy Land from A.D. 650 to 1500, Committee of the Palestine Exploration Fund, p. 421